אסף רוזנצוייג: ממשל טראמפ פרסם את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי השנתי שלו. בין השאר קובע המסמך כי המזרח התיכון כבר אינו מהווה את ליבת אסטרטגיית הביטחון של ארה"ב, בין השאר בשל הדומיננטיות האנרגטית של ארה"ב והתקדמות תהליך השלום באזור
דאגה גוברת בירושלים: שיחות הגרעין מתקדמות, והחשש – ויתורים מסוכנים לאיראן
למרות האופטימיות בשיחות בין ארה"ב לאיראן, בישראל מזהירים: הסכם חלקי עלול להעניק לגיטימציה לגרעין האיראני
איראן, אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
סבב השיחות השלישי בין נציגי ארצות הברית לאיראן הסתיים בשבת האחרונה בעומאן, עם סיכום על קיום מפגש נוסף בשבוע הבא בדרג בכיר. הדיווחים מהשיחות מצביעים על אווירה חיובית יחסית ועל צמצום חלק מהפערים, תהליך שמעורר חשש גובר בישראל.
השיחות הנוכחיות הן למעשה ניסיון להחיות את הדיאלוג בין וושינגטון לטהראן, לאחר קריסת הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 תחת ממשל אובמה ואימוץ מדיניות "לחץ מירבי" על ידי ממשל טראמפ. הלחץ הכלכלי והסנקציות שהוטלו מאז החריפו את מצב הכלכלה האיראנית, אך גם דחפו את טהראן להאיץ את תוכנית הגרעין שלה. בחודשים האחרונים, עם עליית המתיחות האזורית והחשש מהתקרבות איראן לסף גרעיני, גברה הדחיפות מצד שתי המדינות לבחון אפשרות של הבנות חדשות.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, תיאר את המפגש כ"יותר רציני" מקודמיו והוסיף כי הושגו הבנות ראשוניות בנושאים טכניים וטכנולוגיים, לצד חילופי עמדות כתובות. גורמים אמריקאים, מצידם, כינו את המפגש "חיובי ופרודוקטיבי".
בהתאם להתבטאויות האיראניות לפני הפגישה, מסתמנים קווים ברורים: דרישה להבטחת הזכות להמשך העשרת אורניום בתחומי איראן, תוך דחיית מודלים כמו "הדגם הלובי" או "הדגם האמירתי". מנגד, ישנה פתיחות איראנית מסוימת לחידוש פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), צעד הנתפס בירושלים כניסיון טקטי בלבד.
"אי אפשר לטעות במהות", מזהירים צמד החוקרים סימה שיין ואלדד שביט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "איראן לא מוותרת על יכולותיה, אלא מבקשת למסד אותן תחת לגיטימציה בינלאומית מחודשת".
הנשיא טראמפ הביע בראיון ל-Time תקווה להסכם שימנע עימות צבאי: "אפשר להגיע להסכם מבלי לתקוף באיראן", אמר, ואף הביע עניין בפגישה ישירה עם מנהיגי טהראן. אולם בישראל מזהירים מפני וויתורים מסוכנים. "הפערים אולי מצטמצמים, אבל המחירים עלולים להיות כבדים", מסבירים שיין ושביט. "איראן לא מבקשת להתפרק מהיכולות - היא מבקשת למסד אותן".
על פי הערכות, הממשל האמריקאי עדיין מנסה לכלול את סוגיית הטילים הבליסטיים בהסכם, דרישה שעד כה נתקלה בסירוב תקיף מצד טהראן. בנוסף, יש חשש שהממשל יסכים להסרת סנקציות מהירה מדי, בתמורה לפיקוח חלקי בלבד.
למרות השיח האופטימי שמשדרים הצדדים, בירושלים מתריעים כי פשרות כעת יובילו למציאות ביטחונית מסוכנת הרבה יותר בעוד שנים ספורות. התחזיות בישראל ובעולם הערבי מתארות תסריט מורכב הרבה יותר, שבו הסכם חלקי עם איראן יעניק לה הכרה בינלאומית בזכות להמשך פעילות גרעינית מסוימת תוך פיקוח מוגבל בלבד.
גם אם יושג הסכם עקרוני בקרוב, דרכו לא תהיה חלקה. בירושלים מזהירים כי כל מתווה שלא יבטיח פירוק מהותי של יכולות העשרת האורניום והגבלת פיתוח טילים בליסטיים – יהווה אשליה מסוכנת שתשאיר את איראן במרחק קצר מפצצה. יתרה מכך, בעולם הערבי ובעיקר במפרץ, יש חשש שהסכם שייחתם לא יבלום את ההתפשטות האיראנית האזורית. בישראל מעריכים כי אם לא תושג עסקה שתענה על קווים אדומים ברורים, ייתכן שיידרשו צעדים אופרטיביים חד-צדדיים כדי לעצור את ההתקדמות האיראנית.
