עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
פתק נסתר בכינור ממחנה הריכוז דכאו נחשף לאחר עשורים
יוצר הכינור היהודי, פרנץ קמפה, הטמין פתק ובו מסר קצר שהתגלה כעבור קרוב ל-85 שנה. 'כינור התקוה' היה כלי הנגינה היחיד שידוע אודותיו כי נבנה בתוך מחנה הריכוז
כינור שנבנה בשנת 1941 בתוך מחנה הריכוז הנאצי בדכאו התגלה כנושא סוד בן 84 שנים, בדמות פתק קטן שהטמין בו יוצר הכלי, האסיר היהודי-פולני פרנצישק קמפה. המסר, שנכתב בתוך הכינור שנוצר בתנאים קשים, נותר חבוי במשך יותר משמונים שנה.
"מכשיר ניסיון, עשוי בתנאים קשים ללא כלים וחומרים", נכתב בפתק הדהוי שנמצא בתוך הכינור. "דכאו 1941, פרנצישק קמפה", חתם יוצר הכלי את המסר הקצר, המספק הצצה אותנטית לימי האופל והצלמוות במחנה.
מקורותיו של הכינור, שנבנה על ידי קמפה בזמן שהיה כלוא על ידי הנאצים בדכאו שבדרום גרמניה, נותרו עלומים במשך עשורים. רק כאשר סוחרי אמנות בהונגריה שלחו את הכלי לתיקון, לאחר שאוחסן במשך שנים בין מערכת רהיטים שנרכשה, נחשפה ההיסטוריה המרתקת שלו.
אופן יצירת הכלי העיד על אומן מיומן, אך איש המקצוע שתיקן אותו תמה על איכות העץ הירודה והכלים הגסים ששימשו ליצירתו, אשר לא תאמו את רמת המיומנות. "אם אתה מסתכל על הפרופורציות והמבנה שלו, אתה יכול לראות שזה כינור אמן, שנעשה על ידי אדם שהיה בקיא במלאכתו", אמרה גב' קטונה, אחת מסוחרי האמנות ההונגרים שגילתה את מקורות הכינור. "אבל הבחירה בעץ הייתה בלתי מובנת לחלוטין".
סקרנותו של איש המקצוע הובילה אותו לפרק את הכינור ולפשפש בתוכו, ובכך נחשף הפתק הנסתר של קמפה ובו ההסבר, ואולי אף סוג של התנצלות, של בונה כינורות מומחה שנאלץ, עקב המגבלות האכזריות של מחנה הריכוז הנאצי, לבנות כלי שלא עמד בסטנדרטים שלו.
דכאו, שהוקם ליד מינכן באדר תרצ"ג, היה מחנה הריכוז הראשון שהקימו הנאצים. בתחילה הוא שיכן אסירים פוליטיים, אך במהרה הפך למודל למחנות ריכוז אחרים בהם נכלאו יהודים ואנשים אחרים שנרדפו על ידי המשטר הנאצי.
במהלך הזמן, דכאו הפך לאתר של עבודת כפייה, ניסויים רפואיים וענישה אכזרית, ונותר פעיל עד ששוחרר על ידי הכוחות האמריקאים ב-1945. על פי ההערכות, לפחות 40 אלף בני אדם מצאו בו את מותם מרעב, ממחלות, מהוצאה להורג או מהתעללות.
קיימות עדויות רבות לנוכחות כלי נגינה במחנות ריכוז ברחבי מרכז ומזרח אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. לעתים קרובות הנאצים התירו ואף עודדו הקמת קבוצות מוזיקליות למטרות תעמולה, כדי ליצור רושם מטעה כלפי העולם החיצון על החיים במחנות. עם זאת, נראה כי כל הכלים הידועים ששרדו את דכאו הובאו על ידי האסירים עצמם. 'כינור התקווה' של קמפה, כפי שהוא כונה, הוא הכלי הידוע היחיד שנבנה בפועל בתוך המחנה.
לא ידוע כיצד עזב הכינור את דכאו והגיע בסופו של דבר להונגריה. אולם קמפה, על פי מסמכים שסיפק המוזיאון באתר ההנצחה של דכאו לסוחרי האמנות ההונגרים, שרד את המלחמה וחזר למולדתו פולין כדי להמשיך לייצר כלים עד שנפטר בשנת 1953.
המסמכים גם מצביעים על כך שקמפה היה מוכר לנאצים כיצרן כלי נגינה - דבר שלדעת טמאש טאלוצי, אחד מסוחרי האמנות, הציל אותו מגורלם של מיליונים אחרים שנספו במחנות. "קראנו לזה 'כינור התקווה' כי אם מישהו מגיע למצב קשה, משימה או אתגר עוזרים לו לעבור את הקושי", אמר טאלוצי. "אתה מתמקד במשימה ולא בצרות, ואני חושב שזה עזר ליצרן הכלי הזה לשרוד את מחנה הריכוז."
