סולימאן מסוואדה: קאאני הואשם בעבר שהוא משת״פ של ישראל. מעניין.
הכתובת הייתה על הקיר: כך התרשלה המדינה בהיערכות לשריפות הענק שפרצו ברחבי הארץ
מערך הכבאות לא ערוך, הכשירות לקויה, והכתובת על הקיר הוזנחה – הרשלנות שבדרך
השריפה בהרי ירושלים צילום: כבאות והצלה
כתובת האש הייתה על הקיר. הפעם, בניגוד לאירועים קודמים, אין מקום לתירוצים. ראש הממשלה, השר לביטחון לאומי, מפקדי מערך הכבאות – כולם ידעו, או לפחות היו אמורים לדעת שאירוע בסדר גודל כזה יכול להתרחש. על פי ynet, נרשמו שרשרת ליקויים מתמשכת, שהתפתחה הרבה לפני שהתפשטה האש בשטח.
למרות שחל שיפור מסוים בשירותי הכבאות וההצלה בשנים האחרונות, הדוח מראה שכוח האדם הדרוש לא הושלם, והציוד הנדרש – לא נרכש במלואו. המערך לא היה מוכן לאירוע בסדר גודל כזה. כבר ביוני 2020 אוישו רק 72% מהמשרות המבצעיות. גם אם תוכנית לקליטת מאות לוחמי אש הייתה מתממשת במלואה, היה נותר מחסור של כ־17% בכוח אדם. לפי ynet, הכשירות המקצועית, הרפואית והפיזית של לוחמי האש כלל לא הוערכה באופן שיטתי, והמערך פעל למעשה "בעיניים עצומות".
עוד עולה מהכתבה כי רק 70% מההדרכות התקיימו בפועל, ורבים מהאימונים – במיוחד אלה הנוגעים לחילוץ תת-קרקעי, כיבוי בגובה וטיפול באירועי חומרים מסוכנים – לא התקיימו כנדרש. סכסוכי עבודה פנימיים בין הנהלת הרשות לוועד העובדים גרמו לעיכובים חוזרים והפריעו לרציפות המבצעית. כך, מערכת שלמה נותרה ללא כשירות מלאה, וללא יכולת אמתית להתמודד עם תרחישים מורכבים.
תמונות השריפות מהשבוע האחרון – מאשתאול, לטרון, הר אדר ומסילת ציון – ממחישות את המחיר הכבד. הכבישים נחסמים, מטוסים ממריאים ללא הרף, תושבים מפונים תחת ענני עשן – אבל את האש אי אפשר להאשים בחוסר המוכנות. הנתונים שפורסמו ב־ynet מצביעים על כך שכיום משרתים בישראל רק כ־2,100 לוחמי אש, מתוכם כ־500 זמינים בו־זמנית. המספר נמוך משמעותית מהמלצות הארגונים הבינלאומיים למדינות בגודל אוכלוסייה כמו של ישראל. גם מערך החקירות סובל ממחסור – רק כ־10% מהשריפות שנחקרות מגיעות לידי תחקיר מסודר שמוביל להפקת לקחים.
לצד הביקורת, נרשמו גם שיפורים: הוכנסו לשימוש כבאיות קטנות, הוקמו צוותים מקומיים והופעלו טייסות סיוע, חלקן בסיוע חיל האוויר. תודעה ציבורית גבוהה יותר והנחיות מחמירות מסייעות בצמצום הסיכון, אך כפי שמבהיר ynet, אלה צעדים חשובים – אך לא מספקים.
