מיכאל שמש: בהמשך לפרסומים בנושא, שירות הביטחון הכללי מבקש להבהיר: 1. המידע המדובר מקורו באיסוף שביצע השב”כ מתוקף ייעודו בחוק, בכל הנוגע לאיתור השפעה זרה, ואינו מגיע ממפלגה או מגורם פוליטי מצד כזה או אחר במפה הפוליטית. 2. מלבד השופט סולברג, אף גורם מחוץ לשירות לא היה חשוף למידע המדובר עד לסיום הבחירות. 3. שב”כ טרם סיים את החקירה וכל אמירה הנוגעת לתוכן או לטיב החשדות - אינה על דעת השב”כ וראוי היה להימנע מכך. 4. בתום החקירה יוצגו הממצאים ליו”ר ועדת הבחירות והוא הגורם המוסמך לקבלת החלטות בעניין זה. 5. השב”כ הוא ארגון ממלכתי וכל פעולותיו מבוצעות אך ורק מתוקף ייעודו בחוק ומתנהלות על ידי גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי של הארגון. 6. יודגש כי כפי ששב”כ פועל בכלל התחומים נקודתית רק מול הנוגעים בדבר, גם חקירה מסוג זה היא ממוקדת ומתוחמת ואין בכך להטיל דופי או להאשים מגזר שלם שיצא לבחור באופן דמוקרטי וחוקי. רק מי שפעל בניגוד לחוק - יטופל. 7. בתום החקירה, כלל המידע יובא באופן מלא, שקוף וללא פרשנות למקבלי ההחלטות בועדת הבחירות. 8. באישור יו”ר ועדת הבחירות ולבקשתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש מפלגת ישר גדי אייזנקוט וכן יו”ר האופזיציה יאיר לפיד - עודכנו ביממה האחרונה באופן אישי ע”י ראש השב”כ בעיקרי החשדות הנחקרים. דוברות שב”כ
הבדלנים נגד האוונגליסטים: הקרב שיכריע את עתיד ישראל
יש מי שמציגים את טראמפ כמי שנשבה על ידי לובי ציוני שדוחף אותו לעימות מול איראן. טאקר קארלסון, לדוגמה, כבר כינה זאת "מלחמה שתביא לאלפי הרוגים אמריקנים"
בעוד ממשל טראמפ החדש מקיים מגעים שקטים עם איראן, למורת רוחה של ירושלים, מתחדדת שאלה מטרידה בישראל: כיצד תופסים אותנו כיום במפלגת השלטון בוושינגטון? האם התמיכה המסורתית והבלתי מסויגת של הרפובליקנים בישראל עדיין איתנה, או שמתחולל שינוי עמוק יותר?
ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקנית מאוניברסיטת חיפה, שוחח עם טל שלו ואודי סגל ברדיו 103FM והזהיר מפני תהליך מדאיג שמתנהל הרחק מעיני הציבור הישראלי. לדבריו, בתוך המפלגה הרפובליקנית מתרחש עימות בין שני מחנות: המחנה הבדלני, המכונה לעיתים סיעת MAGA, לבין המחנה האוונגליסטי הנחשב לפרו־ישראלי.
ברדה הסביר כי בעוד האוונגליסטים ממשיכים לראות בישראל שותפה אסטרטגית וחלק מתפיסת עולמם הדתית־פוליטית, המחנה הבדלני נוקט קו תקיף יותר כלפי ישראל, במיוחד סביב האפשרות של פעולה צבאית נגד איראן. "היום MAGA תוקפים את ישראל כמחרחרת מלחמה", אמר. "רואים את זה בטאקר קארלסון, בקנדיס אוונס, ובכל שדרה של מובילי דעה במחנה הזה. התחושה היא ששם צלב על הראש של ישראל. זה כבר לא רק ויכוח אסטרטגי, זה נרטיב של ממש".

לדבריו, טראמפ עצמו עדיין לא הכריע לאיזו גישה הוא משתייך. "הוא חי בתוך חצר ביזנטית עם תדרוכים בעד ישראל ותדרוכים נגדה. הוא שומר את הקלפים קרוב לחזה, אבל מי שמנסה להזיז את התמיכה בישראל הצידה, הולך ומתחזק".
ברדה התריע גם מפני מגמות מדאיגות בשיח הציבורי האמריקני. לדבריו, יש מי שמציגים את טראמפ כמי שנשבה על ידי לובי ציוני שדוחף אותו לעימות מול איראן. טאקר קארלסון, לדוגמה, כבר כינה זאת "מלחמה שתביא לאלפי הרוגים אמריקנים". החשיבה הזו מחלחלת, ועלולה להפוך למדיניות.
בתוך כך, ברדה מציין כי המבחן הבא של מדיניות החוץ האמריקנית צפוי בתוך שבועיים, עם נסיעתו הקרובה של טראמפ לסעודיה. ברקע, מזכיר המדינה צייץ אזהרה לאיראן על תמיכתה בחות'ים, והלחץ הצבאי סביב נמל חודיידה נמשך. אך כל האפשרויות פתוחות. "טראמפ אוהב להשאיר את כל הכלים על השולחן עד הרגע האחרון", אמר.
החשש שמעלה ברדה מדגיש תהליך עמוק יותר: ישראל מתמודדת לא רק עם אתגר ביטחוני מצד איראן, אלא גם עם שינוי עמוק בתפיסת הברית עם ארצות הברית. מדינה שנחשבה לעוגן יציב ובלתי מעורער עלולה להפוך פתאום למרחב פוליטי לא בטוח.
לדברי ברדה, המאבק בתוך ממשל טראמפ הוא לא רק עניין של סגנון. מדובר במאבק על מקומה של ישראל במדיניות החוץ האמריקנית. והמחיר האפשרי, כלשונו, עלול להיות כבד מאוד.
