עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
פשיסחה: קרדינל מימן את המצבות לבית הקברות היהודי
במהלך מרגש שנחשב נדיר ותקדימי, הארכיבישוף של לודז' שילם מכיסו והחזיר למצבתן מצבות שנבזזו מבית הקברות היהודי בפשיסחה. פרשה נוצרית־יהודית יוצאת דופן של תיקון היסטורי בצל אנטישמיות עכשווית
החזרת המצבות לבית הקברות היהודי של פשיסחה צילום: באדיבות המצלם
סיפור בלתי ייאמן התרחש בימים האחרונים בעיירה היהודית הוותיקה פשיסחה שבפולין, והדהד בקרב יהודים ונוצרים כאחד. פרשה יוצאת דופן של תיקון היסטורי, במהלכה הושבו לבית העלמין היהודי העתיק מצבות שנבזזו לפני עשרות שנים והותקנו כחלק מקירות בית משפחה מקומית. את המהלך הוביל לא אחר מאשר הקרדינל גז'גורז ריס, הארכיבישוף של העיר לודז', שבאופן נדיר פעל בנחרצות מוסרית, שילם את העלויות, ואף השתתף פיזית בפירוק האבנים.
המהלך כולו יצא לדרך בזכות שיתוף פעולה מפתיע בין עמותת 'ביאלה הויף' בפשיסחה (של מוסדות ביאלה בני ברק) לבין פרופסור ראדק טצינסקי מהעיר ששצין שבצפון מערב פולין, שאשתו היא נצר למשפחה יהודית בשם פורמן, משפחה מקומית מפשיסחה עצמה. הפרופסור, שזיהה בשנים האחרונות זיקה עמוקה ליהדות, הוביל פעולות חינוכיות רחבות להנחלת זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות בקרב צעירים בפולין. במסגרת זו, פעל גם בניקוי ושימור בית הקברות היהודי המקומי.
במרכז הסיפור עמדה משפחה מקומית שגרה בבית שנבנה בשנות הקומוניזם מחלקי מצבות יהודיות שנלקחו באכזריות מבית הקברות של פשיסחה. ניסיונות חוזרים של טצינסקי ועמותת 'ביאלה הויף' לשכנע את המשפחה להשיב את האבנים למקומן ההיסטורי, נתקלו בהתנגדות תקיפה. רק כאשר נכנס לתמונה הקרדינל ריס, איש דת בעל מעמד בכיר בכנסייה הקתולית בפולין, חל המפנה הדרמטי.
הארכיבישוף, מתוך תחושת אחריות מוסרית עמוקה, הבטיח לבני המשפחה מימון מלא של עבודות הפירוק והבנייה מחדש, ופעל לשכנעם להסיר את האבנים הקדושות. ואכן, רק אתמול, הושלם מבצע החזרת המצבות לבית הקברות היהודי בפשיסחה. למרבה ההתרגשות, הקרדינל הופיע בעצמו באתר, הסיר את בגדי הכמורה, והצטרף בידיים חשופות אל צוות הפועלים שסחב את האבנים למקומן המקורי.
את כלי העבודה תרם ארגון J-nerations שבראשות מאיר בולקה, ואלו יוסיפו לשרת את מתנדבי המקום באופן קבוע. בעמותת 'ביאלה הויף' קיבלו את התוצאה בהתרגשות: "בדור שבו האנטישמיות מרימה ראש, מדובר באירוע נדיר ומרגש של גשר אנושי אמיתי – בין כנסייה, אקדמיה, וזיכרון יהודי שדורש תיקון".
