וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
שעת הכושר של ישראל: חזבאללה פצוע, מתגונן – וזו ההזדמנות ללחוץ
משבר חסר תקדים בארגון השיעי: הנהגה מוחלפת, יכולות מרוסקות, וזירה לבנונית שמאותת לפרקו מנשקו. מומחית הביטחון אורנה מזרחי מציגה חלון אסטרטגי שעלול לא לשוב
מטוסי חיל האוויר בשמי ביירות במהלך הלוויתו של חסן נסראללה צילום: דובר צה"ל
חזבאללה אחרי מלחמה – ללא הנהגה, ללא תשתיות
המאבק האינטנסיבי בין ישראל לחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" יצר תוצאה מפתיעה: הארגון השיעי שכה נזהר להימנע מעימות כולל, מצא עצמו חבול עד עפר – צבאית, כלכלית ופוליטית. לפי ניתוחה של החוקרת הבכירה אורנה מזרחי (INSS), הארגון איבד כ־70% מיכולות האש שלו וכ־80% מאמצעי הלחימה של יחידת העילית רדואן. כ־4,500 לוחמים נפגעו מתוך כ־9,000 פעילים, רבים מהם אנשי פיקוד בכירים. גם תשתיות ההברחה, מנהרות הלחימה, והנכסים הכלכליים שעמדו לרשותו בלבנון, חוסלו או ניזוקו קשות.
המכה לא נעצרה בשדה הקרב: המזכ"ל חסן נסראללה נסוג מהזירה, ובמקומו עלה נעים קאסם – דמות חלשה, חסרת כריזמה והשפעה. בתוך כך, האוכלוסייה השיעית בלבנון מראה סימני ייאוש גוברים, בין השאר על רקע ההרס, העקירות והכישלון בשיקום הכפרים בדרום. על אף הפגנות ראווה בהלוויות, תחושת ההלם בקהילה השיעית ניכרת היטב – וזו לא רק בעיה פנימית של חזבאללה, אלא גם הזדמנות עבור ישראל.
קריסת הציר השיעי וסדקים בזירה הלבנונית
חזבאללה איננו מבודד. קריסת סוריה תחת שלטונו המתפורר של אסד, הלחצים על איראן בזירה הבינלאומית, והפגיעה בחמאס בעזה – כולם פגעו קשות במעטפת האזורית של הארגון. הברחות הנשק נעשות מורכבות יותר, פעילותו הכלכלית מתערערת, ומדינות המפרץ מאותתות שהסיוע ללבנון יותנה בפירוק המיליציות.
במקביל, גם בלבנון עצמה נרשמת תפנית היסטורית: הנשיא ג'וזף עוּן הכריז כי יש לרכז את כלל הנשק בידי המדינה, והצבא הלבנוני החל לפעול בשטח – מפרק תשתיות של חזבאללה בדרום, מונע הברחות, ופוגע ביכולותיו להחזיק שטח או להחיות את "השליש החוסם" בממשלה. זו הפעם הראשונה שבה גם ממשלה לבנונית, גם צבא לבנון וגם דעת הקהל המקומית מאותתים שארגון "ההתנגדות" איננו עוד טאבו.
אף שגורמים בחזבאללה ממשיכים להצהיר שלא יוותרו על נשקם, הם גם שולחים מסרים כפולים ומציעים "דיאלוג" על אסטרטגיית הגנה – טקטיקה שנועדה למשוך זמן ולמנוע מהלך כוחני של פירוק. הארגון מנסה להציג חזות של שותף אחראי, אך לא מצליח להסתיר את תהליך ההתפוררות.
הזדמנות ישראלית – עם אזהרת זהירות
בעיני אורנה מזרחי, מדובר ברגע נדיר: הארגון המוביל את חזית הצפון נמצא בשפל של ממש, ומערכת היחסים המסתמנת בין ישראל לממשלת לבנון החדשה עשויה לאפשר שינוי אמיתי במצב הביטחוני לאורך הגבול. ההמלצות המרכזיות: להמשיך ולפגוע בעקביות ביכולות הצבאיות של חזבאללה בדרום לבנון, תוך הימנעות מהתנגשות ישירה עם ממשלת לבנון, ולחזק את התיאום עם צה"ל והגורמים האמריקאיים המעורבים בוועדה הבינלאומית להפסקת האש.
בה בעת, מזרחי מזהירה מפני צעדים חפוזים מדי: לבנון איננה בשלה לנורמליזציה מלאה עם ישראל, ויש להימנע מתביעות שאינן מתחשבות במצבה הרגיש. פירוק חזבאללה צריך להיות יעד אסטרטגי – אך כזה שיושג בהדרגתיות, דרך תמרון מדיני־צבאי מחושב, תוך בידול בין ממשלת לבנון לארגון, והצבת תנאים ברורים לכל סיוע בינלאומי.
חזבאללה אינו נעלם, אך הוא משנה צורה, מתגונן, ומחפש פסק זמן. ישראל יכולה לנצל זאת כדי לצמצם את איום הצפון באופן היסטורי. אבל עליה לפעול בחכמה, במתינות ובעוצמה בעת ובעונה אחת.
