יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
מחקר חדש חושף: קבר הרשב"י עקף את הכותל
מחקר חדש מגלה כי קבר הרשב"י במירון הוא האתר הקדוש השני בפופולריות בישראל אחרי הכותל, עם שיעורי ביקור גבוהים בקרב כל מגזרי האוכלוסייה היהודית | בשנת 2023 עקפה ההשקעה הציבורית באתר את זו שבכותל, בעיקר עקב עלייה חדה בהוצאות האבטחה והתשתיות לאחר אסון מירון
ל"ג בעומר תשפ"ה: קבר הרשב"י במירון – האתר הקדוש השני בפופולריות שלו בקרב יהודים בישראל. יותר ממחצית מהיהודים בישראל (57%) ביקרו לפחות פעם אחת בקבר; בקרב החרדים הנתון עומד על 100%, 90% בקרב דתיים לאומיים.
בשנת 2023 עמדה ההשקעה הציבורית בקבר על 135 מיליון ₪ – הגבוהה ביותר מבין כלל האתרים הקדושים בישראל (יותר מהכותל שעמד על 128 מיליון ₪).
עוה"ד שלומית טור פז מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה: "הנתונים בשנתון חושפים תופעה מעניינת: קבר הרשב"י במירון הפך בשנים האחרונות למוקד עלייה לרגל לא רק עבור הציבור החרדי, אלא גם עבור קבוצות מסורתיות ודתיות רבות. זהו האתר הקדוש השני בפופולריות שלו אחרי הכותל – נתון שממחיש את החשיבות הסמלית והחברתית של המקום למרות היותו מבודד ומרוחק גיאוגרפית ממרכז הארץ. לצד זה, נדרשת שקיפות והסדרה של ההשקעות הציבוריות הגדולות המופנות אליו, במיוחד לאחר אסון מירון ולנוכח תקציבי העתק שמוזרמים אליו בכל שנה."
נתונים מתוך שנתון דת ומדינה 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציגים ממצאים מפתיעים על דפוסי הביקור של הציבור הישראלי באתרים קדושים. השנתון, שנכתב על ידי ד"ר אריאל פינקלשטיין, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, אילה גולדברג ויערי פדן חושף כי קבר הרשב"י במירון הוא האתר השני בפופולריות שלו אחרי הכותל המערב.
ביקור בקבר הרשב"י: לא רק חרדים
- 57% מהיהודים בישראל דיווחו שביקרו בקבר לפחות פעם אחת. שיעור גבוה במיוחד עבור אתר מרוחק מבחינה גיאוגרפית ואינו ממוקם במרכז המדינה.
- 100% מהחרדים ביקרו לפחות פעם אחת בחיים, 90% מן הדתיים, 76% מן המסורתיים הדתיים, 57% מן המסורתיים הלא דתיים ו-31% מן החילונים.
- 82.5% מהחרדים ביקרו לפחות פעם בשנה בקבר, 28% מן הדתיים, 24% מסורתיים דתיים, 12.5% מן המסורתיים הלא דתיים ו2% מן החילונים.
השקעה ציבורית חסרת תקדים – והשפעת האסון במירון
הנתונים הכספיים חושפים מגמת עלייה חדה:
- בשנת 2021 עמד התקציב על כ-28 מיליון ₪
- בשנת 2022 זינק פי 2 ועמד על 72.5 מיליון ₪
- שיא התקציב היה בשנת 2023, אז התקציב הגיע ל-135 מיליון ₪, ההשקעה הגבוהה ביותר במקום קדוש במדינה, אף מעבר לכותל המערבי (128 מיליון ש"ח)
- בשנת 2024 בשל המלחמה, התקציב ירד ל-21 מיליון ש"ח - אך עדיין גבוה מתקופת טרום-אסון.
עד לשנת 2022 היתה תמיכת המדינה בהחזקה השוטפת של הקבר ובהילולה מועברת באמצעות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים (מימון עיקרי - המשרד לשירותי דת), והחל משנת 2023 תקציב ההילולה מועבר ממשרד ירושלים ומסורת. עיקר העליה בתקציבים בשנת 2022 ובשנת 2023 היתה בסעיפי הוצאות האבטחה והבטיחות, התשתיות התחבורה וההנגשה, הפיתוח והציוד, וזאת בעקבות אסון מירון בל"ג בעומר 2021 בו נספו 45 בני אדם בעקבות דוחק ותשתיות רעועות.
