ברק בטש: ובינתיים - ישראל תוקפת את אוניברסיטת אימאם חוסיין, אחד ממוקדי הפעילות של משמרות המהפכה בטהראן
ישבו שבעה ללא גופה: הורי החלל החטוף שנרצח בשבי החמאס - "גם יום אחד נוסף זה יותר מדי”
הורי החייל החטוף עומר נאוטרה ז"ל, שנרצח בשבי חמאס, קראו בכאב ובתקווה בכנס בניו יורק לשחרור מיידי של כל החטופים | אורנה ורונן נאוטרה, ישראלים-אמריקאים, פעלו מול הממשל האמריקני להשבת בנם ושיבחו את המאמצים שהביאו לשחרור החייל עידן אלכסנדר

אורנה ורונן נאוטרה, הוריו של סגן עומר נאוטרה ז״ל – חייל צה״ל ואזרח אמריקני שנרצח ונחטף בידי חמאס, דיברו בכאב ובתקווה בכנס בשבע ניו יורק.
“עומר הוא ניו-יורקר,” סיפרה אורנה. “הוא נולד כאן, גדל כאן, והשתתף איתנו מדי שנה במצעד התמיכה בישראל. המצעד הפעם היה מרגש, אבל גם שובר לב – כי הוא לא צעד איתנו.”
עומר נאוטרה, בוגר חינוך יהודי בניו יורק, בחר לעזוב הכול ולהתגייס לצה״ל כלוחם בודד. “הוא התקבל למכללות כמו כל צעיר אמריקאי, אבל הוא רצה לתרום קודם למדינה שלו – למדינת היהודים,” אמר האב רונן.
“הוא הצטרף למכינה בגליל העליון, התאהב באנשים ובמקום – ומשם המשיך להיות קצין לוחם.”
ב־7 באוקטובר, עומר פיקד על צוות טנק בעמדה סמוכה לגבול רצועת עזה – “הבית הלבן”. “הם היו מהראשונים להגיב – הטנק חטף פגיעת RPG ועלה באש. נהג הטנק נהרג, שלושה מהצוות נחטפו – ובמשך 421 ימים, עומר הוגדר כנעדר,” תיארה אורנה.
“רק לאחר יותר משנה קיבלנו עדכון מודיעיני – שהוא נרצח בשבי ביום החטיפה,” הוסיפו ההורים.
הם ישבו שבעה – ללא גופה. “הרב שלנו אמר: גם אם אין קבורה – אנשים יבואו. ואכן, אלפים באו – בארץ ובארה”ב.”
במהלך השבעה, פעלו בני הזוג נאוטרה ללא הפסקה מול ממשל ארה״ב: “ידענו כישראלים-אמריקאים שיש לנו שליחות. פתחנו את הדלתות מול הממשל והקונגרס, לחצנו שיטפלו בחטופים האמריקאים – ומהיום הראשון ראינו היענות.”
הם שיבחו את הנשיא טראמפ על השבתו של עידן אלכסנדר, חייל בודד ששירת עם עומר: “שניהם חיילים בודדים – עומר מניו יורק, עידן מניו ג’רזי. הם שירתו יחד. עידן חזר – ועומר לא. הלוואי ונחזיר את כולם.”
על החברה הישראלית אמרו: “מהרגע שנחתנו – הבנו כמה חיבוק ואחדות יש. אנשים מקיימים טקסי תפילה, קבוצות ריצה, אירועים של אחדות. המשפחה שלנו יזמה ערב שבועי בכיכר החטופים בת״א – שירה ותפילה בשביל החטופים.”
אורנה חתמה בפנייה ישירה: “להחזיר את כולם – זה לא עניין של פוליטיקה. זה עניין של עם. זה עניין של אמהות, של אבות. גם יום אחד נוסף זה יותר מדי.”