חיזבאללה מרוסן ונזהר בשלב זה מלהפר את הפסקת האש באופן גלוי

הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון מ-27 בנובמבר 2024, אשר סיים את הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה שהחלה ב-8 באוקטובר 2023, הציב את חזבאללה בפני צומת הדרכים המשמעותי ביותר מאז הקמת הארגון בשנת 1982 בשל אובדן ההנהגה הבכירה, ובראשה המזכ”ל חסן נסראללה ויורשו המיועד האשם צפי אלדין, לצד מפקדים בכירים ואלפי פעילים, בנוסף לאובדן של יכולות ותשתיות צבאיות ופגיעה במעמד הארגון בתוך לבנון.

על אף מינויו של נעים קאסם למזכ”ל חזבאללה והצהרות בכירי חזבאללה כי הארגון התאושש מהמכות הקשות, דווח כי יש מחלוקות פנימיות בצמרת הארגון לצד דרישות למצות את הדין עם האחראים בכל הדרגים בשל תוצאות הלחימה. בחזבאללה גם פתחו בחקירה כדי לבדוק את הכשלים במהלך העימות.

האיסור בהסכם הפסקת האש על פעילות חזבאללה בדרום לבנון לצד המשך תקיפות צה”ל לאכיפת ההסכם ופריסת כוחות צבא לבנון מדרום לנהר הליטאני מקשים על חזבאללה לשקם את יכולותיו. בנוסף, הפלת משטר אסד בסוריה סגרה את נתיבי הברחת אמצעי הלחימה מאיראן לשדה התעופה בדמשק ובנתיבים היבשתיים ללבנון, בעוד שהאיסור שהטילה ממשלת לבנון על טיסות מאיראן והידוק הפיקוח בשדה התעופה של בירות אילצו את חזבאללה לחפש דרכים חלופיות להברחת אמצעי לחימה וכסף לארגון.

המשך השהות של כוחות צה”ל בדרום לבנון לצד התקיפות האוויריות הציבו אתגר בפני הנרטיב של חזבאללה כ”מגן לבנון”. בכירי הארגון הטילו על מוסדות המדינה את האחריות לסיום “ההפרות” הישראליות, תוך איומים כי “ההתנגדות” עלולה לאבד את הסבלנות. עם זאת, למעט אירוע בודד של שיגור רקטות לאזור הר דב, נמנע חזבאללה מתגובה חמושה נוספת נגד ישראל והדגיש כי הוא מחויב להסכם הפסקת האש. חזבאללה בעת הזו מרוסן ונמנע מהפרה גלויה של הפסקת האש.

היחלשות מעמד חזבאללה בזירה הפנים-לבנונית אפשרה את סיום המבוי הסתום הפוליטי במדינה עם בחירת ג’וזף עון לנשיא לבנון והקמת הממשלה החדשה של נואף סלאם. הארגון תמך במינויים, אולם האשים אותם ב”חולשה” מול “ההפרות” הישראליות. כמו כן, התחייבותם של עון וסלאם, תחת לחץ אמריקאי, לקדם את מונופול המדינה על הנשק הציבה איום אפשרי על עתיד חזבאללה כארגון חמוש.
הפגיעות הקשות שספגה הזרוע הכלכלית של חזבאללה בלחימה, לצד חסימת נתיבי הסיוע מאיראן, גם מקשות על הארגון ליישם באופן מלא את התחייבותו לשיקום ההריסות ומהוות נקודת מחלוקת נוספת מול מוסדות המדינה.

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, האתגרים הניצבים בפני חזבאללה יאלצו אותו לרכז מאמצים במשך זמן רב כדי לנסות ולהשתקם כארגון צבאי וחברתי ולייצב את מעמדו בזירה הפנימית, תוך ניסיון להתמודד עם החסמים שמקשים עליו לקבל את המימון ואמצעי הלחימה מאיראן. במקביל, בכירי חזבאללה צפויים להמשיך ולהבליט את תפקיד “ההתנגדות” ולהדגיש את הסיוע שהם מעניקים בתחום השיקום האזרחי במטרה לשמר את בסיס התמיכה בקהילה השיעית.

בשל כך, הארגון צפוי להימנע מעימות ישיר מול ישראל כל עוד יישארו כוחות צה”ל בחמשת המוצבים בדרום לבנון ותימשכנה התקיפות האוויריות, אך עלול להתיר לארגונים אחרים או לפעילים בודדים לבצע פעולות “עצמאיות”. חזבאללה גם ישאף להימנע מחיכוך מול מוסדות המדינה, במיוחד בסוגיית פירוק הנשק, מתוך רצון להבטיח כי הבחירות הפרלמנטריות שצפויות להתקיים במאי 2026 יאפשרו לו לחדש את מעמדו בזירה הפנים-לבנונית.

לצד זאת, תהליך פירוק חזבאללה מנשקו, בדגש על אזור דרום לבנון, צובר תאוצה במהלך החודשים האחרונים, אולם הלחץ המשמעותי שמפעילה ארה”ב על הממשל הלבנוני לפרק את הארגון מנשקו גם מצפון לנהר הליטאני עלולה להקשות על שאיפת הנשיא עון לפתור את הסוגיה בשיח וללא עימות.

פרשנים פוליטיים ציינו כי חזבאללה נמצא בעיצומו של ארגון מחדש, אולם עדיין לא קיים חזון ברור לגבי המנגנונים. לדבריהם, איראן מעורבת באופן ישיר במאמצים למלא את התפקידים שהתפנו בפיקוד הצבאי של חזבאללה, אולם יש הערכות כי חזבאללה גם עשוי לשוב למבנה צבאי חשאי, בדומה למצב שהיה קיים בשנות התשעים של המאה הקודמת, זאת מחשש לכך שישראל תסכל את הדרג הפיקודי פעם נוספת.

העיתונאי הנוצרי-לבנוני, טוני בולס, טען כי חזבאללה ניצב בפרשת דרכים פנים-ארגונית, עד כדי אפשרות של עריקה או עזיבה של חלק ממנהיגיו ,לאור אי הסכמות פנימיות משמעותיות. לפי בולס, המאבק מתנהל בין שני אגפים בעלי אוריינטציות שונות, שהתפתחו בתוך הנהגת חזבאללה עוד לפני הפסקת האש בנובמבר 2024 – אגף שמרני בהובלת ראש יחידת הקישור והתיאום, ופיק צפא, הדוגל בהיצמדות לנשק, ואגף בהובלת המזכ”ל קאסם ויו”ר הסיעה רעד שהעדיפו הפסקת אש זמנית כדי לארגן מחדש את שורות הארגון ולהתאושש מהשלכות המכה הצבאית הקשה שספג חזבאללה.