אסף רוזנצוייג: ממשל טראמפ פרסם את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי השנתי שלו. בין השאר קובע המסמך כי המזרח התיכון כבר אינו מהווה את ליבת אסטרטגיית הביטחון של ארה"ב, בין השאר בשל הדומיננטיות האנרגטית של ארה"ב והתקדמות תהליך השלום באזור
מחקר פורץ דרך: כך תעכבו את ההזדקנות בשלוש שנים
מחקר חדש מבית הארוורד מצא כי נטילת ויטמין ספציפי במינון גבוה הפחיתה משמעותית את קצב התקצרות הטלומרים - מה שמעיד על האטת ההזדקנות בגוף
אילוסטרציה צילום: shutterstock
תוסף ויטמין D, הנמכר בפחות מ-40 אגורות ליום, עשוי לעכב את תהליך ההזדקנות – כך עולה ממחקר פורץ דרך שפורסם לאחרונה על ידי מדענים מהמרכז הרפואי בריגהם, המסונף לאוניברסיטת הארוורד וצוטט בדיילי מייל הבריטי.
במחקר, שנמשך ארבע שנים וכלל למעלה מ-1,000 משתתפים, נמצא כי צריכת 2,000 יחידות בינלאומיות (IU) של ויטמין D3 מדי יום, הפחיתה את קצב התקצרות הטלומרים – קצוות הכרומוזומים שאחראים על הגנה מפני פגיעה גנטית ומעידים על גיל ביולוגי.
מה מצאו החוקרים?
המשתתפים חולקו לקבוצת ניסוי שנטלה את התוסף, ולקבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו. מדידות הדם הראו כי אצל המשתמשים בתוסף, הטלומרים התקצרו ב-5% בלבד בתוך שנתיים, לעומת 12% אצל קבוצת הפלצבו. לאחר ארבע שנים, הפער גדל עוד יותר: 2% התקצרות לעומת 16% – המקבילה, על פי החוקרים, לעיכוב של שלוש שנים בתהליך ההזדקנות.
ד"ר ג'ואן מנסון, ממובילות המחקר, ציינה: "זהו המחקר הראשון בהיקף גדול שמראה כי ויטמין D שומר על אורך הטלומרים – תהליך בעל פוטנציאל ממשי להאטת ההזדקנות". לדבריה, ממצאים דומים נמצאו גם בהקשר להפחתת דלקתיות ומחלות כרוניות.
איך זה עובד?
ויטמין D תורם להפחתת סטרס חמצוני – תהליך המזיק לתאים ול-DNA. בנוסף, הוא עשוי להמריץ ייצור אנזים בשם טלומראז, שתפקידו הארכת הטלומרים. עם זאת, המינון שנבדק במחקר (2,000 IU ביום) גבוה פי שלושה מהמומלץ ברוב ההנחיות הרפואיות (600–800 IU ביום).
סיכונים ואזהרות
למרות שתוצאות המחקר מעודדות, המומחים מזהירים מפני נטילה מופרזת של ויטמין D. צריכה של יותר מ-4,000 IU ביום עלולה לגרום להצטברות קלציום בדם – תהליך מסוכן העלול להוביל לבחילות, הקאות, אבנים בכליות ונזקים באיברים פנימיים.
מגבלות המחקר
החוקרים הדגישו כי רוב המשתתפים היו לבנים, ולכן יידרשו מחקרים נוספים שיבחנו את ההשפעה באוכלוסיות מגוונות יותר. כמו כן, דרוש מחקר ארוך-טווח נוסף כדי לאשר את הממצאים ולבחון את השפעתם הקלינית.
