מצ"ח: לא תיפתח חקירה פלילית נגד עומר מיארה בנה של היועמ"שית בהרב-מיארה. מיארה נחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים ב-2023. המכתב שוגר אמש בתשובה לפניית עו"ד זהבה גור מלפני חצי שנה. "האירוע טופל בתוך היחידה באמצעות הליך משמעתי, כולל הדחת הקצין מהמילואים, ובהיעדר תלונה מהנפגע - לא נמצא צורך בחקירה פלילית". (עידן יוסף)
השיתוק שמאיים על מינוי דוד זיני: הוועדה שתקועה בגלל היועמ"שית
מינויו של דוד זיני לראש השב”כ מצית עימותים בין הרשות המבצעת למערכת המשפט | ועדת המינויים תקועה, היועצת המשפטית מתנגדת, ובינתיים - נתניהו נחוש להשלים את המינוי שיצטרך לעבור דרך מינוי מ"מ נציב שירות המדינה שהיועמ"שית פסלה בשבוע שעבר | סיקור נרחב
אלוף דוד זיני צילום: חיים טויטו
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב ניצב בעין הסערה, כשהפעם מדובר במינוי הצפוי של דוד זיני לראש השב”כ. ההחלטה עוררה גל של התנגדויות מצד מערכת המשפט והביאה לעימותים מול האופוזיציה והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. מדובר בפרק נוסף במאבק הפוליטי-משפטי סביב מינוי בכירים במדינה, והפעם מוקד הסכסוך הוא הוועדה למינויים בכירים - גוף שנמצא כיום בשיתוק תפקודי.
הוועדה, בראשות שופט העליון בדימוס אשר גרוניס, אמורה לבדוק את טוהר המידות של מועמדים לתפקידי מפתח בשירות הציבורי. אולם בפועל, הוועדה חסרה את הקוורום הדרוש להתכנסות: רק שניים מארבעת חבריה פעילים - גרוניס ומשה טרי, לשעבר יו”ר רשות ניירות ערך. פרופ’ טליה איינהורן מנועה מלהשתתף בדיונים בשל חשד פלילי נגד בנה בפרשת “קטארגייט”, ואילו תפקיד נציב שירות המדינה נותר מיותם מאז דצמבר 2024, בשל מחלוקות מתמשכות בין ראש הממשלה, בג”ץ והיועמ”שית.
לנוכח הקיפאון, ניסה נתניהו למנות את מנכ”ל משרד החוץ עדן בר טל לממלא מקום נציב - אך עשה זאת מבלי להתייעץ עם היועמ”שית. בהרב מיארה התנגדה למינוי ואף הגבילה את סמכויותיו של בר טל, מה שהוביל אותו להודיע כי לא יכהן בתפקיד. כעת, ספק אם נתניהו יתייעץ עמה בנוגע למינוי מחליף.
בתוך כך, המהלך למינוי זיני צפוי להיתקל בעתירות לבג”ץ - מצד התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות, וארגון האזרחים “מכונת אמת”, שהתנגדו להדחת ראש השב”כ הנוכחי רונן בר. בנוסף, עומדות תלויות עתירות נגד איוש הוועדה באמצעות ממלא מקום ולא נציב קבוע, דבר שעלול לעכב עוד יותר את ההליך.
במקביל, נתניהו ממשיך למחות על החלטת בג”ץ מהחודש האחרון, שהורתה על קיום הליך תחרותי לבחירת נציב שירות המדינה. במשך שנים היה מדובר במינוי ישיר של ראש הממשלה, וכעת – עם שינוי כללי המשחק – שוקל נתניהו לעתור לבג”ץ עצמו, בדרישה לדיון מחודש בהרכב מורחב. במקביל, הוא מסרב לקדם הליך מכרזי, ומעדיף להסתפק במינוי זמני – שוב, בניגוד לעמדת היועמ”שית.
הלחץ הפוליטי גובר גם בזירה אחרת: מהלך ההדחה של בהרב מיארה מוקפא בינתיים בשל חילוקי דעות קואליציוניים על הרכב ועדת האיתור, שבראשה עומד אף הוא גרוניס. שר המשפטים יריב לוין מתכנן להחיות את היוזמה בקרוב, אך מחלוקות בין ש”ס לציונות הדתית על איוש הוועדה - במיוחד סביב המועמדים ינון אזולאי ושמחה רוטמן - משאירות את התהליך תקוע.
במצב הנוכחי, נדמה שהמאבק על מינוי ראש השב”כ הוא רק חלק ממערכה רחבה יותר: מאבק על גבולות הסמכות, שלטון החוק, ואיזון הכוחות במדינה.
