מהירות מופרזת, מצלמות תקולות, ונהגים שמסרבים לוותר

סעיף 54 לתקנות התעבורה קובע מהי המהירות המרבית המותרת לנסיעה בכבישי ישראל. בסעיף זה ניתן למצוא טבלה המבדילה בין סוגי כלי הרכב הקיימים, לבין סוג הדרך בה הם נוסעים. שם למשל תוכל למצוא את ההשוואה בין המהירות המרבית המותרת לאוטובוס בדרך עירונית לבין המהירות המרבית המותרת לרכב פרטי (רישיון B) בדרך מהירה.

נסיעה במהירות העולה על המותר היא אחת מעבירות התנועה הנפוצות ביותר בארץ (וכנראה גם בעולם) ומסיבה זו המשטרה משקיעה משאבים רבים ומגוונים כדי לאכוף עבירה זו.

רשימת האמצעים שהמשטרה עושה בהם שימוש לצורך מדידת מהירות כוללת ניידות תנועה עליהן הורכב מבעוד מועד מכשיר ה"דבורה", מצלמות קבועות שמוצבות בצידי הדרך ונקראות "מצלמות א'3" וכן מכשיר הממל"ז שהינו נפוץ במיוחד. לכול המכשירים מטרה אחת כאמור - למדוד ולאתר רכבים שנוסעים במהירות גבוה מהמותר.

חרף הקולות שנשמעים לאורך השנים לפיהם המכשור המשטרתי מיועד להגדלת קופת המדינה (או המשטרה), בפועל המציאות היא אחרת שכן התשלום על דוחות תנועה אינו מגיע לקופת המשטרה אלא לקופת אוצר המדינה.

יחד עם זאת, אם אתה עובד באגף התנועה במשטרה לא מן הנמנע שאתה נמדד על ביצועיך בעבודה (כמו בכל מקום שמכבד את עצמו) וחלק בלתי נפרד מביצועים אלה כולל את היקף האכיפה שאתה מבצע ואיכותה.

כלל המחקרים שנערכו בקשר שבין מהירות מופרזת לתאונות דרכים קבעו שמהירות גבוהה היא לא הגורם העיקרי לתאונות, אלא שנתון זה כנראה נעלם מעיניהם של קברניטי המשטרה בישראל וזו מוסיפה עוד ועוד מכשור לאכיפת מהירות חרף עליית גרף תאונות הדרכים שכאמור אינו מושפע בעיקרו ממהירות מופרזת.

אמינות מכשירי אכיפת המהירות נבחנו רבות בעשור האחרון ואולם נדמה כי בכל פעם מתקבלות החלטות שיפוטיות שונות באשר לחלק מהמכשירים.

כך למשל רק בחודש אפריל האחרון קבע בית המשפט לתעבורה באשדוד שבעת מדידת כלי רכב באמצעות מצלמות הא'3 יש להפחית 9 קמ"ש מכל מדידה - וזאת להבדיל מההפחתה שהיתה נהוגה עד כה של 5 קמ"ש מכל מדידה.

עוד נקבע בהחלטה שיתכן ומצלמות אלה מקימות טענה לאכיפה בררנית לאור העובדה שהן פועלות באמצעות השראה אלקטרו מגנטית ולא ברור כיצד נתון זה יכול (אם בכלל) להשפיע על מדידה של כלי רכב חשמליים.

מכיוון שעניין זה לא נבדק מעולם קיימת אפשרות שתוצאות בדיקת מהירות של רכב חשמלי יעוותו את תוצאות המדידה במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב יגרמו לעיוות תוצאת מדידה של רכב רגיל שנמדד בסמוך לרכב חשמלי.

נכון להיום המשטרה טרם גיבשה מדיניות חדשה בעניין מצלמות הא'3, וספק אם היא תעשה זאת שכן המצלמות מדגם זה צפויות לצאת משימוש בשנים הקרובות.

ולמקרה שתהית מדוע המשטרה אינה מערערת על קביעת בית המשפט ש"קברה" את המצלמות התשובה היא שאי אפשר.

פסק הדין שניתן ע"י השופטת הירש הרשיע את הנהגים שהואשמו בתיק ומכאן שהמשטרה אינה יכולה לערער על פסק דין מרשיע - שכן היא זו שביקשה את ההרשעה. גול עצמי.

עוד בימים אלה הגיע כותב שורות אלה לערעור בבית המשפט המחוזי בעניינה של נהגת שהואשמה בנהיגה במהירות של 179 קמ"ש בכביש בו המהירות המירבית המותרת היא 120.

בית משפט השלום לתעבורה במחוז מרכז הרשיע את הנהגת בעבירה לאחר ניהול הוכחות וזאת למרות שהמרחק בו נמדד הרכב היה 299.2 מטר.

טווח המדידה המותר בישראל בעת אכיפה במכשיר הממל"ז הינו 300 מטר והטענה העיקרית בתיק זה היתה שיש לכלול בטווח המדידה גם את הטווח בעת הלזירה של המכשיר.

עפ"י הפסיקה בישראל זמן המדידה של המכשיר עומד על 0.3 שניות ובחישוב מהיר אפשר לגלות שאם נחשב את המרחק שרכב הנאשמת חלף בשליש השניה ובמהירות שיוחסה לה, יש להוסיף למרחק בו התקבלה תוצאה לפחות עוד 14 מטר.

299.2 ועוד 14 הם כבר יותר מ-300 מטר שהותרו למדידה והרי לכם אכיפת מהירות בניגוד לנהלים.

גם בשנת 2025 מרבית בתי המשפט לתעבורה "מפוצצים" בעבודה שכן נהגי ישראל למדו על בשרם שלא כדאי לשלם קנסות למדינה ולספוג נקודות והרשעה, אלא עדיף לשכור את שירותיו של עו"ד תעבורה ממולח שימצא בעיות בתיק החקירה ויעשה לתביעה חיים קשים בבית המשפט.