רויטרס: רוסיה הודיעה שכוחותיה השתלטו על שני כפרים במזרח אוקראינה.
חטוף ישראלי ב־CNN: “חמאס רצה את האריס – וטיפל בי בהתאם”
אחרי חודשים בשבי: עומר שם־טוב חושף שחמאס העדיף את האריס – ושהתעללות פסקה אחרי ניצחון טראמפ
עומר שם טוב צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
“אני מרגיש כאילו חונקים אותי”, אומר עומר שם־טוב, בן 22, שהיה אחד מהחטופים ששוחררו מעזה לפני קריסת הפסקת האש האחרונה. הוא איבד למעלה מ־20 קילוגרם בשבי, ניזון לעיתים מעוגייה אחת בלבד ביום, ולא שוכח לרגע את מי שנשאר מאחור. “בכל פעם שאני אוכל או מתקלח – אני מרגיש אשמה. אני חושב על אלה שלא יכולים”. אך מעבר לרעב וההשפלה, שם־טוב חושף כעת פרט חריג במיוחד: העדפה פוליטית של חמאס. לדבריו, “הם רצו שקמלה האריס תנצח בבחירות. הם אמרו את זה בגלוי. כשהבינו שטראמפ ניצח – משהו השתנה. הם הפסיקו לקלל אותי. הפסיקו לירוק. פתאום קיבלתי יותר אוכל. זה היה כאילו הם חוששים ממנו – ופתאום אני שווה יותר”.
גם קית סיגל, אזרח ישראלי־אמריקני בן 65, שהיה בשבי 484 ימים, מדבר על השינוי שהתרחש עם בחירתו המחודשת של טראמפ. בראיון ל־CNN הוא נראה בריא יותר, צבע חזר ללחייו, אך עיניו נותרו כבויות. “זה רודף אותי כל יום”, הוא אומר. “אני לא מפסיק לחשוב על עומרי מירן ומתן אנגרסט, שהיו איתי. אנחנו לא יודעים אם הם חיים. כל יום שעובר זה סכנה. ההפצצות הישראליות עלולות להרוג אותם”. סיגל מספר על הרגע שבו חלום החילוץ הפך לסיוט: “אחרי שחמאס הוציא להורג שישה חטופים כשהכוחות הקרקעיים התקרבו – התחלתי לפחד שצה”ל ינסה לחלץ אותנו ונמות מהירי של החמאסניקים. חלמנו על צה”ל, אבל הפכנו לפצצה מתקתקת”.
השניים, סיגל ושם־טוב, הפכו לדמויות מפתח במאבק לשחרור החטופים. הם נפגשו עם נשיא ארה”ב טראמפ ועם ראש הממשלה נתניהו – אך מאוכזבים מהעדיפות שניתנת למלחמה על פני חיי אדם. “החטופים חשובים יותר מהשמדת חמאס”, קובע שם־טוב. “אני נלחם בשביל האחים והאחיות שלי שנשארו שם. הם בגיהנום”. סיגל מוסיף: “הדרך היחידה היא הסכם. להחזיר את כולם. כל יום נוסף רק מגביר את הסיכון”. לשניהם ברור – הזמן של החטופים אוזל. והם, יותר מכל אחד אחר, יודעים מה זה אומר.
