יובל שדה: תקציב 2026 שאושר כולל קיצוץ רוחבי של 5% בתקציב של כל משרדי הממשלה. חלק מהמשרדים קיבלו תוספת ולכן לא יסבלו מהקיצוץ. המשרדים שקיבלו תוספת תקציבית כוללים את המשרד לביטחון לאומי, משרד השיכון ומשרד הפנים. תקציב מנהלת תקומה הוחרג מהקיצוץ
התרחיש שנשמר בחשאי: ישראל נערכת לתקיפה באיראן – ולתגובה קטלנית
הדיון הסודי: בישראל מעריכים שתקיפה באיראן תוביל למתקפת טילים כבדה ולשיתוק המשק לימים רבים
מערכת חץ 3 צילום: דוברות משרד הביטחון
בזמן שהמתח האזורי נמשך והעיניים נשואות אל טהראן, התקיים לאחרונה בישראל דיון סודי, בהשתתפות מספר משרדים ממשלתיים, שעסק באפשרות הריאלית של עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן – מהלך התקפי מצד ירושלים, או לחילופין מתקפה מפתיעה מצד המשטר האיראני.
על פי הפרסום של בן כספית ב"מעריב", הדיון התקיים תחת הכותרת "היערכות לאפשרות הזו", ונשמר בסודיות מוחלטת – עד כדי איסור הכנסת טלפונים סלולריים לחדר. גורמים שנכחו בו הציגו תרחיש מדאיג: אם אכן תבחר ישראל לצאת לתקיפה ישירה נגד מתקני הגרעין האיראניים, צפוי סבב לחימה עוצמתי שיימשך תקופה לא ידועה – ובמהלכו תותקף ישראל באלפי טילים כבדים, שמשקל כל אחד מהם עשוי להגיע לכ-700 קילוגרם.
בממשלה נערכים לאפשרות שהמשק ישותק לחלוטין ביומיים עד ארבעת הימים הראשונים ללחימה, ולאחר מכן יעבור למתכונת חירום – כזו שתאפשר המשך תפקוד בסיסי. בין הצעדים שעלו במסגרת הדיון: פתיחה מיידית של יותר מ־10,000 מקלטים ציבוריים, הקצאת אזורי פינוי, הרחבת יכולות הרפואה הדחופה ובתי החולים, והיערכות לוגיסטית מיוחדת של פיקוד העורף להתמודדות עם משבר רב-חזיתי.
אותו תרחיש – של תקיפה פתאומית, "ללא התרעה משמעותית מראש" – הוצג כנחת העבודה המרכזית. המשמעות: לראשונה מאז מלחמת המפרץ, נדונה באופן ישיר אפשרות של טילים איראניים כבדים הנוחתים בעומק העורף הישראלי.
גם אם אין מדובר בהחלטה מדינית לביצוע תקיפה כזו בעת הקרובה, עצם קיומו של דיון בין־משרדי ברמה כזו – והיקף ההיערכות שהוצג בו – מעיד עד כמה הסיכון כבר אינו תיאורטי בלבד.
