מוטי קסטל: השר קרעי: זה רגע המבחן של כולנו. דרושים איזונים ובלמים לגולם שקם על יוצרו. הממשלה חייבת לקבל החלטה עוד היום: אנחנו לא מקבלים את ההתערבות הבוטה של בג״צ בלב־ליבה של סמכות הממשלה. הסמכות להדיח יועצת משפטית היא סמכות הממשלה בלבד על פי חוק. על הממשלה להדיח סופית ובפועל את היועמ״שית, לחסום את כניסתה למשרדי הממשלה ולמנות לאלתר ממלא מקום. עכשיו. רק אם נגיד לא(!) לפסקי דין מנוגדים לחוק של בג״צ, נוכל להציל את הדמוקרטיה הישראלית.
מה שאפשר ללמוד מעץ אחד ענק ואיך זה קשור לאהבת חינם?
הרב יצחק פנגר חושף את סוד עץ הסקויה הענק, שחוזקו טמון בשורשיו המתחברים זה לזה ומביא קשר נפלא לפרשת השבוע ולקבלת התורה ב"כאיש אחד בלב אחד", הוא מדגיש את חשיבות האחדות הפנימית, במיוחד בתקופה זו, כבסיס לריפוי ותקווה משותפת
עץ, אילוסטרציה צילום: freepik
עץ הסקויה הוא אחת מתופעות הטבע המופלאות
הוא נחשב לעץ הגבוה ביותר, ועשוי להגיע לגובה של למעלה ממאה מטרים. תארו לעצמכם – בניין של כ-35 קומות.
ההיקף שלו הוא כ-30 מטר, כלומר 17 אנשים נותנים ידיים זה לזה. הפרט המפתיע הינו השורשים שלו. כדי להעמיד עץ כזה, לאיזה עומק לפי דעתכם צריכים השורשים שלו לצלול פנימה לתוך הקרקע?
עשרה מטרים? 20 מטרים? או אולי יותר?
הם מעמיקים לא יותר מ-4 מטרים, ויש אפילו הרבה פחות. איך זה יכול להיות? כיצד הם מצליחים להחזיק עץ בגודל כזה, בלי שהוא יתמוטט? הסוד הוא באחדות. הכוונה היא ששורשי הסקויה מתפרשים לצדדים, לרוחב של 30-45 מטרים מהגזע, והם נקשרים לשורשי סקויות אחרים הקרובים אליהם, וכך הם "אוחזים ידיים" ויוצרים רשת תת קרקעית חזקה.
פרשת במדבר מתארת כיצד כל שבט חונה סביב למשכן, כל אחד במקומו, וכולם יחד יוצרים מחנה אחד גדול – מחנה ישראל. כל עץ עומד בפני עצמו, וכך כל שבט עומד בפני עצמו, אבל משהו אחד מחבר את כולם – השורשים.
השורשים של עם ישראל הולכים אחורה למעלה מ-3330 שנה, למתן תורה. שם הפכנו לעם וקבלנו את התורה, ובכל שנה בחג שבועות, מתן תורה חוזר. אך היה תנאי במתן תורה, שאף הוא קשור לאחדות: "ויחן שם ישראל...", כאיש אחד בלב אחד. לכל היהודים, גם אם הם שונים אלה מאלה - יש שורשים זהים. כמו שהמפתח להרמוניה אינו בכך שכולם מנגנים אותו צליל, אלא בכך שכולם מכוונים לאותה מנגינה - כך עלינו לזכור, בפרט בתקופה זו, את המאחד ולא את המפריד, את המשותף ולא את השונה. אחווה אינה מבטלת זהות – היא מכבדת אותה, ומרכיבה ממנה שלם גדול יותר.
יהי רצון שנזכה כולנו לחזור לשורשים שמחברים בינינו. אין דבר שמאחד יותר מהכאב המשותף – ואין דבר שמרפא יותר מהתקווה המשותפת. כולנו תקווה לחזרתם של החטופים, השקט, השלווה והשלום. אך השלום חייב לשרור קודם כל בינינו, ואחר כך יוכל להיות שלום גם עם שכנינו.
