עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
פוטין משפיל, סין מתעלמת, נתניהו מתמרד: טראמפ מאבד שליטה על העולם
הנשיא האמריקאי האמין שהוא יכול להכניע כל מנהיג – אך בחודשים האחרונים מתברר כי מנהיגי רוסיה, סין וישראל מתעלמים ממנו. האם האימפריה של טראמפ מתפוררת?
הנשיא טראמפ בבית הלבן צילום: Official White House
ניתוח של הפרשן הבכיר סטיבן קולינסון (Stephen Collinson), שפורסם בסוף השבוע ב־CNN, מתאר כיצד דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב ה־47, משוכנע שהוא מסוגל לשלוט במנהיגי העולם ולהשיג כל יעד שיציב. בפועל, מדגיש קולינסון, מתברר יותר ויותר שכוחו של טראמפ מוגבל בהרבה מכפי שהוא מאמין, ושהמנהיגים החזקים ביותר בזירה הבינלאומית אינם מתרגשים מאיומיו ומהצהרותיו.
לפי קולינסון, הדוגמה הבולטת ביותר לכישלון המדיניות של טראמפ מגיעה מרוסיה. טראמפ מפזר איומים רבים בניסיון להביא לסיום המלחמה באוקראינה, אך הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מתעלם ממנו ומציג אותו בתקשורת הרוסית כמי שמדבר חזק – אך תמיד מתקפל ראשון ולא עומד מאחורי איומיו.
גם הניסיון של טראמפ ללחוץ על סין הסתיים עד כה בכישלון. הנשיא האמריקאי סבר שמלחמת סחר ולחץ כלכלי יכריחו את מנהיג סין, שי ג’ינפינג, להיכנע לדרישותיו, אך הוא לא הבין את הדינמיקה הפנימית בסין. על פי דיווחים מגורמים אמריקאים, ישנו תסכול גובר בממשל טראמפ מכך שסין איננה עומדת בהתחייבויותיה להפסקת מלחמת הסחר, ומעדיפה להתעלם מהדרישות האמריקאיות.
גם באירופה כבר למדו כיצד להתמודד עם האיומים של טראמפ, מציין קולינסון. לאחר שנכנע בשקט במאבק המכסים מול האיחוד האירופי, טראמפ זכה לכינוי מעליב במיוחד: “TACO” – ראשי תיבות של “Trump Always Chickens Out” (“טראמפ תמיד מתקפל”), שהעניק לו הפרשן רוברט ארמסטרונג מה”פייננשל טיימס”.
אפילו בישראל, שנתפסה תמיד כבעלת ברית צייתנית, טראמפ מתקשה. בתחילה נראה היה שראש הממשלה בנימין נתניהו ישתף פעולה ללא סייג עם כל מהלך אמריקאי. בפועל, כשממשל טראמפ מקדם כעת הסדר שלום במזרח התיכון והסכם גרעין עם איראן, לנתניהו דווקא המשך הלחימה בעזה והעימות עם איראן חיוני להישרדותו הפוליטית. טראמפ, אפוא, מוצא עצמו בעימות בלתי צפוי מול בעל ברית חשוב במיוחד.
קולינסון מדגיש כי טראמפ ממשיך לאבד מכוחו גם מול מנהיגים אחרים, כמו נשיא אוקראינה זלנסקי ונשיא דרום אפריקה רמפוזה, לאחר ניסיונותיו הפומביים להשפילם בבית הלבן. כיום, מנהיגים כבר אינם נלהבים מהזמנה לחדר הסגלגל כפי שהיו בעבר, בשל החשש מתקריות מביכות ומתוקשרות.
טראמפ, מציין קולינסון, אינו הנשיא הראשון שחווה את הפער בין שאיפותיו לבין המציאות הבינלאומית. ג’ורג’ וו. בוש האמין שיוכל להוביל לדמוקרטיזציה במזרח התיכון ונכשל; אובמה האמין שהכריזמה שלו תפתור את המתח עם העולם המוסלמי, אך לא השיג פריצת דרך אמיתית; ג’ו ביידן טען שאמריקה “חזרה” אך בפועל העולם כבר התקדם הלאה.
עם זאת, טראמפ קיצוני יותר בניסיונותיו להשתמש בכוח ובאיומים פומביים על מנת להשיג את מטרותיו. בינתיים, מנהיגי סין, רוסיה, ישראל ואירופה מבינים כי המחיר של התנגדות לו נמוך משחשבו בתחילה – אולי אף אפסי. כפי שמסכם סטיבן קולינסון בניתוח שפורסם בסוף השבוע ב־CNN, טראמפ מסתכן בכך שלא רק שלא יצליח להחזיר את אמריקה לגדולתה – אלא אף יאבד את מה שנותר מההשפעה האמריקאית בעולם.
