יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
לבנון מנסה לפרק את הפלגים החמושים, חיזבאללה ינסה לסכל כולל שימוש בכוח
אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים בלבנון מהווה את הפזורה השנייה בגודלה מחוץ ליהודה ושומרון ורצועת עזה, אחרי ירדן. לפי אונר”א, בלבנון יש קרוב ל-500 אלף פליטים שרשומים בסוכנות, אולם המספר המדויק של הפליטים אינו ידוע בשל היעדר נתונים על הגירה ומוות
הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשל מעורבות הפלסטינים במלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים ולנוכח חוסר נכונות לפגוע ב”מאבק” הפלסטיני, נמנעו הרשויות הלבנוניות מלפעול נגד הנשק הפלסטיני במדינה.
סיום הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בנובמבר 2024, בה נטלו חלק גם פלגים פלסטיניים חמושים, לצד היחלשות חזבאללה ונפילת משטר אסד בסוריה יצרו תנאים שעוררו מחדש את הדיון על מונופול המדינה על הנשק, ובכלל זה הנשק הפלסטיני ופירוז מחנות הפליטים.
במהלך ביקור יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן בלבנון במאי 2025, סוכם על הקמת ועדה משותפת לבחינת המצב במחנות הפליטים הפלסטיניים ולפירוק הנשק. בעקבות זאת, הודיעו הרשויות הלבנוניות כי תהליך פירוק הנשק צפוי להתחיל ביוני 2025.
להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, יכולתה המוגבלת של ההנהגה הפלסטינית, קרי פתח והרשות הפלסטינית, לכפות את מרותה על הפלגים השונים במחנות הפליטים, בדגש על חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין והגורמים האסלאמיסטיים הקיצוניים, לצד רתיעת ממשלת לבנון מלהיקלע לעימות אלים מולם, מעמידים בספק את מימוש ההכרזות בדבר פירוק מוחלט של הפלגים מנשקם.
בראיית מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, חזבאללה מסתייג מהמהלך העלול להוות תקדים שיסלול את הדרך גם לפירוק עתידי של נשקו שלו. לפיכך, סביר כי הארגון יחתור לסכל כל ניסיון לפירוק הפלגים, כולל שימוש בכוח ויבקש לצמצם את המהלך לכדי הסכמות ומגבלות בדבר אופן השימוש בנשק הפלסטיני, אך תוך מתן לגיטימציה חדשה לעצם הימצאותו במחנות הפליטים.
גם איראן עלולה להקשות על יישום התהליך מחשש לפגיעה בפלגים פלסטיניים שבהם השקיעה תמיכה פיננסית, אמצעים והכשרות לאורך שנים כחלק מ”ציר ההתנגדות”, בראשם חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. זאת בנוסף להשפעה האפשרית של תהליך הפירוז על חזבאללה, הזרוע החשובה ביותר של טהראן בלבנון ובאזור.
אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים בלבנון מהווה את הפזורה השנייה בגודלה מחוץ ליהודה ושומרון ורצועת עזה, אחרי ירדן. לפי אונר”א, בלבנון יש קרוב ל-500 אלף פליטים שרשומים בסוכנות, אולם המספר המדויק של הפליטים אינו ידוע בשל היעדר נתונים על הגירה ומוות. כ-45% מהפליטים הפלסטינים מתגוררים ב-12 מחנות הפליטים המוכרים בלבנון, אשר פרוסים ממחנה הפליטים נהר אלבארד הסמוך לעיר טריפולי שבצפון המדינה ועד למחנה אלרשידיה מדרום לעיר צור בדרום לבנון, ואשר הקמתם החלה לאחר בריחת הפליטים בעקבות מלחמת העצמאות בישראל בשנת 1948.
מקורות פלסטיניים מסרו כי בכיר במנהלת המודיעין של צבא לבנון כבר הודיע למשלחת של קואליציית הכוחות הפלסטיניים באופן רשמי על נכונות רצינית ללקיחת אחריות על הנשק במחנות הפליטים בלבנון בשלבים, החל מאמצע יוני. לפי המקורות, הוא דרש מהם לשתף פעולה ולמסור את הנשק הכבד והבינוני.
עם זאת, גורם ביטחוני בכיר העריך כי היישום במחנות הראשונים עשוי להתנהל ללא הפרעות מאחר שפתח, ארגונו של אבו מאזן, שולט בהם, אולם האתגר יהיה במחנות הבאים, ובעיקר בעין אלחלוה, בהם יש נוכחות בולטת של פלגים שאינם סרים למרות פתח וההנהגה הפלסטינית ומקורבים לחזבאללה, כדוגמת חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), החזית העממית לשחרור פלסטין (חז”ע) ופלגים ג’האדיסטיים.
לצד הפלגים הפלסטיניים המרכזיים, פועלים במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון גם ארגונים קטנים וקבוצות מקומיות המזדהים עם תפישות ג׳האדיסטיות קיצוניות החורגות מהנרטיב הלאומי הפלסטיני. בין קבוצות אלו ניתן למנות את גדודי עבדאללה עזאם, אנצר אללה, פתח אלאסלאם, צבא אלשאם, עצבת אלאנצאר ועוד.
עדות לאתגר הצפוי לכוחות הביטחון הלבנוניים ביישום פירוז מחנות הפליטים הפלסטיניים הגיע בסוף מאי 2025, כאשר דווח כי שירות המודיעין של הצבא הלבנוני חשף תא גדול של דאעש, שפעל לראשונה תחת השם וליאת לבנון, אשר פעל במחנה הפליטים עין אלחלוה ותכנן להוציא לפועל סדרת פיגועים נגד יעדים ממלכתיים בלבנון.
