יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
מסמכי חמאס: "חיל האוויר אשכנזים חילונים, כוחות היבשה מזרחים"
אנשי המודיעין של חמאס הזהירו את ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, כי לנוכח ההתרחשויות הפנימיות, ישראל תגיב בעוצמה על כל פעולה יזומה מצד “ההתנגדות”, ולכן הם המליצו להמתין ולחכות להעמקת המשבר בתוך ישראל
סינוואר עם מקל אותו זרק על הרחפן שניות לפני שחוסל יושב על הספה צילום: דובר צה"ל
ההפגנות וגילויי המחאה שפרצו בישראל החל מינואר 2023, על רקע החקיקה המשפטית שקידמה ממשלת ישראל, זכו להתעניינות רבה ושיטתית מצד כלי התקשורת הפלסטיניים עם פרשנויות לגבי ההשלכות על החברה הישראלית ועל העוצמה הצבאית של צה”ל.
בכירי חמאס נמנעו מלהגיב על המחאה בישראל באופן פומבי. עם זאת, מסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה”ל במלחמת “חרבות ברזל” העידו כי הם עקבו אחרי הדיווחים באופן שוטף ויומיומי ואף התייחסו אליה בשיחות ביניהם ועם שותפיהם ב”ציר ההתנגדות”, במיוחד על רקע ההיערכות ליישום התוכנית המעשית להגשמת חזון “השמדת ישראל”.
בין מסמכי השלל התגלו גם דוחות של מחלקות המודיעין של חמאס, אשר סיקרו בהרחבה את ההתפתחויות סביב החקיקה המשפטית של הממשלה ואת המחאה וההשלכות האפשרויות על תפקוד צה”ל לנוכח מחאת אנשי המילואים.
מתוך המסמכים עולה כי אנשי המודיעין של חמאס הזהירו את ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, כי לנוכח ההתרחשויות הפנימיות, ישראל תגיב בעוצמה על כל פעולה יזומה מצד “ההתנגדות”, ולכן הם המליצו להמתין ולחכות להעמקת המשבר בתוך ישראל. למרות זאת, סינוואר המשיך עם ההכנות והורה על ביצוע מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, כאשר המשבר הפנימי בישראל עדיין בעיצומו, וחיזק את ההערכות לגבי תגובת ישראל, כפי שהוצגו במסמכי המודיעין של חמאס.
מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית מדווח, כי מסמכי שלל של חמאס שהתגלו במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה במהלך מלחמת “חרבות ברזל” סיפקו עדויות לאופן שבו בכירי חמאס, בהובלת סינוואר וראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הניה, עקבו אחרי ההפגנות והמחאה בישראל, וזאת במקביל להכנות ליישום חזון “השמדת ישראל”, לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023.
איסמעיל הנייה ציין כי הממשלה הישראלית גם “נושאת בתוכה את זרעי הפיצוץ הפנימי של הישות” לנוכח ההפגנות משני צדי המפה הפוליטית. לדבריו, השסעים והמשברים הפנימיים בישראל אינם מחלוקת פוליטית רגילה, אלא ביטוי עמוק לפירוק מבני של החברה והמדינה, כאשר “תהליך הקריסה”, בראייתו, כבר בולט לעין. הוא גם השתמש בפסוק מהקוראן (“וליבם מפולג”), אשר נועד להראות כי מדובר בפילוג עמוק שאינו ניתן לגישור.
שנית: "הממשלה [הישראלית], ככל שהיא מאיימת על העם הפלסטיני, נושאת בתוכה את זרעי הפיצוץ הפנימי של הישות. ההצהרות המנוגדות והסותרות שאנחנו שומעים וההפגנות מעידות שהישות נמצאת במצב פנימי חסר תקדים.
"[אהוד] ברק יצא בהצהרה יוצאת דופן: אנחנו חייבים להילחם בכל מקום כדי להפיל את הממשלה הזו. יש דרישה לעצור את הנהגת האופוזיציה. הגורמים מאחורי הפיצוץ הפנימי של הישות הפכו ברורים, בהתאם לדברי האל: “וליבם מפולג”. השיח בישות הישראלית אינו לגבי מחלוקת פוליטית, אלא האשמות הדדיות של הרס יסודות הישות ומרכיביה. מבנה הישות עצמו הפך מקור לעימות בין המרכיבים הבסיסיים בתוכה" נכתב.
ב-4 באפריל 2023, התקיימה שיחה בין סינוואר לבין חבר הלשכה המדינית של חמאס, מחמד נצר (אבו עמר) השוהה בבירות. השיחה עסקה במספר נושאים, בהם מצב תנועת חמאס וההיערכות למערכה העתידית נגד ישראל וההתפתחויות האזוריות. במהלך השיחה, עסקו השניים גם בסוגיית המחאה בתוך ישראל וההשפעה האפשרית שלה על העימות. נצר ציין כי הפילוג הפנים-ישראלי הוא הזדמנות עבור חמאס והפלסטינים, אולם רק אם הפלסטינים יתגברו על הפילוג הפנימי אצלם.
עוד לפני הודעת ממשלת ישראל על כוונתה לקדם חקיקה בתחום המשפטי בינואר 2023 ותחילת המחאה, זיהו בחמאס את הפוטנציאל להתגברות המחלוקות והקיטוב בתוך ישראל. ב-27 בנובמבר 2022, יותר משלושה שבועות אחרי הבחירות לכנסת ה-25 (שהתקיימו ב-1 בנובמבר 2022), ובעת שנמשך המשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו, שלח המודיעין הצבאי של חמאס לסינוואר מסמך תחת הכותרת “מדיניות ממשלת האויב הימנית בהנהגת נתניהו”, במסגרתו הוצגו ההערכות לגבי המדיניות המסתמנת מול הפלסטינים, מול סוריה ולבנון, וכן בתחום יחסי החוץ וקידום הנורמליזציה.
עוד נכתב: "צבא האויב נתון במשבר של מחאות חמורות הולכות ומתגברות בשורות חיילי וקציני מילואים, אשר נחשבים לעמוד תווך מרכזי בהפעלה המבצעית של הצבא, במיוחד בחיל האוויר. זה ישפיע באופן שלילי על היכולת המבצעית של הצבא אם העוצמה של ההפגנות והסרבנות תסלים ותגיע לרמות משמעותיות יותר. זה גם ישפיע על היכולת ההתקפית של הצבא ועל המוכנות שלו להתמודד עם האתגרים הקיימים בחזית. ההפגנות התמקדו עד כה במספר מגזרים [בצבא], הבולטים שבהם: חיל האוויר והמודיעין".
מחברי המסמך ציינו כי במהלך חודש יולי 2023, נרשמה התגברות בעוצמת ההפגנות על רקע כוונת הממשלה לקדם את החקיקה המשפטית, כאשר עשרות קצינים וחיילים הכריזו על “סירובם” לשרת ועוד מאות הודיעו כי “יסרבו” להמשיך בשירות אם החקיקה תעבור. לאחר מכן, הוצגו נתונים על אופי המחאה בתוך הצבא, ככל הנראה בהתבסס על הפרסומים בתקשורת הישראלית באותה תקופה.
כך למשל, נכתב כי 161 טייסים, חיילים וקצינים בחיל האוויר “הודיעו על השעיית שירות המילואים שלהם בחיל האוויר במחאה על המשך תהליך החקיקה המשפטית” שלהם והוצגה חלוקה לפי דרגות. כמו כן, צוין כי 1,142 חיילים וקציני מילואים בחיל האוויר איימו להפסיק את שירותם ההתנדבותי אם החקיקה תעבור, מתוכם 235 טייסי קרב, 167 במטה חיל האוויר ושמונים מיחידת החילוץ וההצלה 669. עוד צוין כי 1,500 חיילים וקצינים מהמודיעין הצבאי הביעו נכונות “לסרב” לשרת, מתוכם 1,400 מיחידה 8200.
מחברי הדו”ח גם קשרו את המשבר בצבא סביב החקיקה המשפטית למשבר עמוק ביותר בתוך החברה הישראלית בציינם כי “עמוד התווך של כוח האוויר מורכב מאשכנזים חילונים תושבי המרכז, ואילו עמוד התווך של כוחות היבשה הם מזרחים תושבי הפריפריה”.
