עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
עמידרור: יהיו נפגעים בישראל – אבל אסור לחכות לטראמפ
על רקע קיפאון השיחות בין וושינגטון לטהרן, בכירי ביטחון ישראלים מעריכים שייתכן וישראל תיאלץ לפעול לבדה נגד הגרעין האיראני – גם ללא גיבוי אמריקני. עמידרור, ידלין ובן אליהו מציירים תרחיש מורכב: בין תקיפה מוגבלת למבצע רחב, בין תיאום מלא עם טראמפ – להחלטה עצמאית שתכתיב את פני המזרח התיכון לשנים קדימה
פיצוץ, אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
דיווחים חוזרים ונשנים בכלי תקשורת בארץ ובעולם מציפים בימים האחרונים את האפשרות שישראל תבצע תקיפה צבאית באיראן, על רקע קיפאון במשא ומתן הגרעיני בין טהרן לוושינגטון. בכירי מערכת הביטחון והמודיעין לשעבר מתראיינים בזה אחר זה, ומציגים תמונה מורכבת – בה תלות בישראל, בהתפתחויות אמריקניות, ובחישובים אסטרטגיים נועזים.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, אמר בראיון ל־103fm כי כל עוד האמריקנים בשיחות – "אף אחד לא יתקוף", אלא אם יגיע מסר לא רשמי ש"המשא ומתן נגמר, רק לא הודענו". הוא תיאר שלוש דרגות אפשריות של תמיכה אמריקנית – החל מהבעת גיבוי בלבד, דרך סיוע לוגיסטי ולחימה, ועד למצב שבו וושינגטון תבחר לבצע את התקיפה בעצמה.
גם במצב של חוסר תמיכה אקטיבית, אמר עמידרור, על ישראל להיות מוכנה לפעול עצמאית: "אם לא יהיה הסכם טוב, ואיראן תתקרב לגרעין – אסור לישראל לשתוק. גם אם נרוויח רק זמן, זה שווה את התקיפה". לדבריו, בניגוד לעבר, איראן אינה יכולה להסיט את המלחמה לשבע זירות: "חיזבאללה חושש לעתידו, איומי עיראק וסוריה מוגבלים, ובעזה יש לנו בעיה – אך לא קיומית".
עמידרור גם ציין כי במקרה של תקיפה, צפויה תגובה איראנית – אך היא עשויה להיות מוגבלת. "יהיו טילים, יהיו נפגעים, לא ניירט את הכול. השאלה היא אם נצליח לדחות את הגרעין באופן משמעותי – ואם כן, זה שווה את המחיר".
לדבריו, יש לחשוש בעיקר ממצב שבו "לא נצליח לפגוע במוקדים הקריטיים", מה שיאפשר לאיראן להצדיק האצה גרעינית. מנגד, הצלחה עשויה לחשוף את טהרן לבעיותיה הפנימיות – כלכליות, חברתיות ומשטריות.
מהצד האמריקני, ד"ר קובי ברדה מאוניברסיטת חיפה הסביר כי הנשיא טראמפ, "שמשתמש בישראל ככלב תקיפה מזיל ריר", נמצא בדילמה: "הבייס לא רוצה מלחמה, אך הוא זכר אלפא, הוא לא יכול להיגרר אחרי ישראל". לפי ברדה, הדיווח של ירון אברהם בחדשות 12 על כך שטראמפ הורה לנתניהו לא לתקוף – סביר בהחלט. לדבריו, מדובר ב"שיחת נזיפה" שבה טראמפ הבהיר: "בלי הפתעות".
ברדה הוסיף כי קשה להאמין שמהלך תקיפה ייצא לדרך מבלי תאום מלא עם הבית הלבן: "כעת אנחנו תחת ממשל טראמפ, והשלכות של מהלך לא מסונכרן – עלולות להיות קשות". לדבריו, בזירה האמריקנית יש פיצול פנימי עמוק בין "הנוצרים הציוניים" שתומכים במתקפה, לבין הלאומנים ברשתות שמזהירים מהסלמה.
אלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן, אמר כי "ביום האחרון חל מהפך – מהלך שקט בבית הלבן התחלף ב'זמירות אחרות'". לדבריו, עצם העלאת האופציה של תקיפה משקפת "הפעלת מנוף", ונראה כי "נדלק אור צהוב – ואולי אפילו ירוק".
ידלין הדגיש כי המבצע, אם יקרה, לא יהיה "מבצע של לילה אחד", בשל פיזור האתרים והמיגון האיראני. לדבריו, הכדור כעת אצל ישראל: "ההחלטה היא – לעשות לבד או לחכות לשותפות אמריקנית".
אלוף (מיל') איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר, סבור כי בינתיים אין אישור לתקוף, אבל "התסריט הריאלי הוא תקיפה ישראלית קטנה – שתוביל לחידוש שיחות". לדבריו, בישראל נוטים לחשוב ש"אם שחררת את הנצרה – הכול גמור, אבל זה לא באמת ככה".
הדוברים כולם, כל אחד בדרכו, מציירים את הקו האדום: אם לא ייחתם הסכם – ישראל תיאלץ לפעול. השאלה שנותרה פתוחה: האם תבוא הפתעה – או שיימצא פתרון של הרגע האחרון, עם או בלי תמרות עשן.
