אסף רוזנצוייג: ממשל טראמפ פרסם את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי השנתי שלו. בין השאר קובע המסמך כי המזרח התיכון כבר אינו מהווה את ליבת אסטרטגיית הביטחון של ארה"ב, בין השאר בשל הדומיננטיות האנרגטית של ארה"ב והתקדמות תהליך השלום באזור
"מדובר בהיתר גמור": כינוס היסטורי של גדולי הפוסקים מכל הקהילות לטובת זוגות חשוכי ילדים
כינוס היסטורי של גדולי התורה וההוראה נערך בבית דומ"ץ טאהש בבורו פארק לבירור דעת תורה לטיפול חדש לאלו המצפים לזרע של קיימא. הכינוס נערך בהשתתפות רבנים ודיינים מקהילות הקודש: סאטמר, סקווירא, פאפא, בעלזא, ויז'ניץ, צאנז-קלוזנבורג, טאהש, ווויען, באבוב-45, רחמסטריווקא, באיאן, קרלין סטולין, ועוד. בלי שום נקיפות מצפון. הרבנים הכריעו פה אחד: "מי שנזקק לכך, שישתמש בהיתר בלי שום נקיפות מצפון, וידע בבירור שמדובר בהיתר גמור"
כינוס היסטורי בבורו פארק בראשות גדולי פוסקי ההלכה צילום: באדיבות המצלם
בחרדת קודש נרשמה ביום חמישי האחרון היסטוריה בהשמעת דעת תורה ברורה, איתנה ונחרצת בכינוס משותף של ראשי עם קדוש, זקני ההוראה וגדולי התורה, מסביב לשולחן אחד, בתל תלפיות אשר כל פינות פונות אליו, בביתו של זקן ההוראה ועמוד ההלכה, הגאון רבי בנימין זאב לנדא, דומ"ץ טאהש בבורו פארק, הנושא את שרביט ההוראה כיובל שנים, ובמיוחד בנושאים רפואיים מורכבים אשר עולים יום יום בקרב היהדות החרדית.
מדובר בכינוס היסטורי אותו יזם הדיין מטאהש לאחר ששאלה סבוכה שעלתה לאחרונה שנוגעת לרבים מבני ישראל, זוגות חשוכי ילדים המצפים לישועה וזרע של קיימא כמו שנכתב כאן לראשונה ב'בחדרי חרדים' בסוף השבוע.
פסק תקדימי בארה"ב: גדולי הפוסקים התירו טיפול חדש לחשוכי ילדים
הדיין מטאהש הוא הכתובת הראשונה והאחרונה לשאלות וספיקות בתחום זה, וכעת, הרגיש צורך לנסח בצורה ברורה את דעת התורה, בשיתוף עם גדולי ההוראה מקהילות הקודש בישראל אשר הם עמודי ההוראה בדורנו, להשיב דבר ה' זו הלכה לכל מקומות מושבותיהם, ועל פיהם ישק כל דבר.
בכינוס השתתפו: בעל אכסניא הגרב"ז לנדא דומ”ץ טאהש; הגה"צ אב"ד סאטמר וויליאמסבורג שליט"א בשליחות אביו האדמו"ר מהר"א מסאטמר, חברי בד"צ דקהל יטב לב סאטמר בשליחות רבם האדמו"ר מהרי"י מסאטמר, הגאון רבי יוסף ישראל איזנברגר דומ”ץ שיכון סקווירא ורב מפעל הכביר "המדריך להוראה"; הגה"צ רבי מאיר גרינוולד דומ"ץ פאפא בשליחות אביו האדמו"ר מפאפא, הגה"צ רבי יהושע רובין אב"ד באבוב - 45, הגאון רבי חיים יחזקאל ברקוביץ בשליחות אביו הגדול דומ"ץ קרית יואל בעל אגלי דבש.
וכן הרבנים (ע"פ סדר הא"ב) הגאון רבי אברהם חיים שטינוורצל אבד"ק מטה אפרים ור"י שערי יושר; הגאון רבי אפרים שמעון ליכטאג דומ"ץ סאטמר 15; הגאון רבי אלעזר ניסן שטרולי דומ”ץ סאטמר דבר"י ב"פ; הגה"צ רבי ארי' רוזנפלד דומ”ץ סאטמר קרית יואל; הגאון רבי ארי' לייבוש פרידמן דומ”ץ סאטמר בויליאמסבורג; הגאון רבי אברהם מאיר הלברשטאם דומ"ץ סאטמר 18; הגאון רבי בנימין זאב פלישר, דומ"ץ ויז'ניץ ב"פ; הגאון רבי בערל אינהורן דומ”ץ סקווירא 12; הגאון רבי דוד לייב פישר דומ"ץ פאפא; הגה"צ רבי זלמן לייב פילאפף אבד"ק מכלל יופי וחבר בד"צ סאטמר; הגה"צ רבי חיים אלעזר פרידמן, אבד"ק טנקא; הגאון רבי חיים אהרן אונגר דומ”ץ סאטמר סאוט אכט; הגאון רבי יעקב מילר אבד”ק איזנשטט; הגאון רבי יצחק ביסטריצקי דומ"ץ באיאן; הגה"צ רבי לוי יצחק גרינוולד דומ"ץ פאפא ב"פ; הגה"צ רבי יצחק הרשקוביץ אב"ד האלין ודומ"ץ צאנז קלויזנבורג; הגאון רבי ישראל אוזנברג דומ”ץ ויז'ניץ ויליאמסבורג; הגאון רבי יעקב ברוך לדרייך אבד"ק קרלין סטולין ב"פ; הגאון רבי יצחק זלמן גיפס אבד"ק ברכת אברהם וראה"כ ספינקא ב"פ; הגאון רבי משה פוגל אב"ד פני מנחם; הגאון רבי מאיר יוסף רובין, דומ”ץ רחמסטריווקא; הגאון רבי פנחס כ”ץ דומ"ץ סאטמר גערי; הגה"צ רבי צבי הלפרין דומ"ץ ווויען ב"פ; הגה"צ רבי שלמה לייב וינברגר אבד"ק פאיע וחבר בד"ץ סאטמר; הגאון רבי שמעון כץ דומ”ץ סאטמר מונסי; הגאון רבי שלום פסח לנגזאם דומ”ץ בעלזא ב"פ; והגאון רבי שלמה שבתי קסטנבום דומ"ץ סאטמר בנין בראך.
את האסיפה פתח הגאון רבי יצחק ביסטריצקי דומ"ץ באיאן בבורו פארק, שהביע את גודל הזכות כאשר כה רבים מגדולי ומאורי ישראל יושבים יחד בבית ועד לחכמים של אחד מגדולי וענקי ההוראה, אשר כבר בדורות קודמים קיבל סמכות ואמון לשאלות הרות גורל ורגישות העומדים על הפרק. הרב הזכיר את דבריהם של גדולי הדורות על הדיין מטאהש: "רבי בנימין ירד לעולם כדי לעזור ליהודים", ובוודאי שכינוס לשם שמים כזה, שמטרתו לברר את דעת התורה יביא תועלת לדורות הבאים.
הגאון דומ"ץ טאהש פתח בדבריו ואמר שאין הכינוס נועד לשמוע את דעתו האישית, אלא לברר דעת תורה הבהירה, שקיבלנו מגדולי הפוסקים של הדור הקודם, גדולי ועמודי ההוראה והלכה.
בדברים חריפים ובהירים בירר את יסודות ההלכה בנושא עם כל הפרטים, תוך סקירה של סוגיות הש"ס ופסקי גדולי הדורות, והביא הוראות ברורות ממרן פוסקי הדור בעל שבט הלוי זצ"ל ומרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
הדומ"ץ מטאהש הזכיר בתוך דבריו גם את שמותיהם של מספר רבנים שכבר הביעו את דעתם ההלכתית, והודה לאותם רבנים שלא חוששים להשמיע דעת תורה ללא חת ומורא. עוד ציין לפני הרבנים כי בשליחותו ביקרו פוסקים מסוימים אצל גדולי הרבנים והפוסקים בארץ הקודש לדון בשאלה.
לדברי אחד הנוכחים בכינוס האווירה בכינוס הייתה דרמטית וחדורת יראת שמים, כאשר גדולי התורה ומנהיגי הקהילות ומשיבים בדבר ה' זו הלכה דבר יום ביומו בשומעם את דבריו הנחרצים של עמוד ההוראה, דומ"ץ טאהש.
לאחר מכן הכריז יו"ר הגאון רבי יצחק ביסטריצקי כי האדמו"ר מסאטמר, אשר כבר חודשים רבים עוסק לעומק בבירור העניין על בוריו (וכמו כן האדמו"ר עצמו ישב עם הדומ"ץ מטאהש במוצאי שבת פרשת ויקרא ודנו שעות רבות בסוגיה, בהרחבה ובקיצור), הזמין באופן אישי את הגאון רבי אריה רוזנפלד, דומ"ץ סאטמר בקרית יואל, שהוא בקי בש"ס ופוסקים באופן מופלא, שיברר את כל הנושא בירור בהיר כשמש עד לפסק הלכה למעשה.
הדומ"ץ, לפי פקודת הקודש של האדמו"ר, אכן בירר זאת שוב ושוב, וחזר אל האדמו"ר עם דעת תורה להתיר. הדומ"ץ מסאטמר קרית יואל גם הצהיר בפומבי שהוא מצטרף לדעת זו בפני הרבנים.
לאחר מכן עלה לשאת דברים הרב הגאון, בקי מופלא ברפואה, רבי חיים אהרן אונגר דומ"ץ בית המדרש לב אהרן דסאטמר, תלמיד מובהק של הגה"צ דומ"ץ טאהש, אשר שטח בפני הרבנים את השתלשלות העניינים מאז עלתה השאלה על שולחן מלכים, והוא סיפר כי הדומ"ץ מטאהש הטיל עליו את השליחות לשוחח עם גדולי ישראל החיים עמנו כיום, כדי לסייע למשפחות החשובות המצפות לישועה, ולחזקם בעצה הדרושה. בתוך דבריו ציין כי הדומ"ץ מטאהש, העוסק יומם ולילה בכל מיני שאלות וספקות שעלו על שולחן מלכים, שקע בנושא זה במשך שנים בבירור אחרי בירור.
כאן, ברגע מפתיע במהלך דרשתו של רבי חיים אהרן אונגר, הכריז הרב של סאטמר וויליאמסבורג כי אביו, האדמו"ר מסאטמר, התקשר בטלפון ורוצה לשאת דברים בפני הרבנים. האדמו"ר פתח את דבריו ואמר כי בגלל חשיבות הכינוס רצה להשתתף בעצמו, אך בשל חתונה של נכדו שנערכת הלילה בקרית יואל לא יכול היה להשתתף בכינוס. הוא המשיך ואמר כי בירר את הנושא בעצמו בירור אחר בירור, והגיע למסקנה שמדובר בהיתר ברור ומוחלט וכך נהגו כל גדולי ישראל בכל הדורות – הם התאמצו ועמלו לילות כימים למצוא היתר לדברים שנוגעים בילדי ישראל.
בתוך דבריו אמר הרבי מסאטמר: "פעם אמרתי שדוד המלך אמר 'ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליה'. וכי לא היו מים לרחוץ את ידיו? אלא שכוונתו לומר שהידיים התלכלכו מביקורת והכפשות. אך הוא לא נרתע, משום שזו הייתה שליחות הקודש שלו".
הרבי סיים בקריאה חמה שיש לפעול בכל דרך כדי לעזור למשפחות הרבות המצפות לישועה לזכות לזרע של קיימא, ואמר: "ברוך ה' כבר שמעתי מאנשים בתקופה האחרונה שהיו זקוקים לכך והשתמשו בהיתר. ויהי רצון שהקב"ה יעזור שכולם יזכו לילדים בדרך הטבע, מבלי להזדקק להיתר. אבל מי שנזקק לכך, שישתמש בהיתר בלי שום נקיפות מצפון, וידע בבירור שמדובר בהיתר גמור!!!".
לאחר מכן עלה לדבר הגאון רבי חיים יחזקאל ברקוביץ, מו"ץ בקהל ייטב לב קרית יואל, שסיפר לרבנים הנוכחים כי אביו, מגדולי הפוסקים הוותיקים, הגאון רבי געציל ברקוביץ דומ"ץ קרית יואל בעל שו"ת "אגלי דבש", רצה להשתתף בכינוס אך חלה לפתע ולכן שלח מכתב במקומו, בו כתב: "אל מעלת כבוד הרבנים הגאונים הצדיקים שליט"א יושבים על מדין, כ"א בשמו הטוב יבורך משמי מרום, עדי נזכה לבנין בית ה' בראש הרים. נדרשתי לאשר שאלוני בדבר השאלה העומד על הפרק וכו', לעזור לאלו המצפים בכליון עינים להיפקד בזש"ק. הנה ידידי ומחו' מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א כבר כתב בנידון זה בירור הלכה ארוכה וברורה בכחא דהתירא, ואחר העיון נצטרפתי לדבריו, ויה"ר שחפץ ה' בידם יצליח להיפקד בדבר ישועה ורחמים, ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות על ישראל שלום. כו"ח י"ג לחודש אייר כ"ח למבנ"י שנת תשפ"ה לפ"ק".
עם החלטת האסיפה, נאם הגאון רבי יוסף ישראל איזנברגר מגדולי זקני הפוסקים ודומ"ץ שיכון סקווירא וראש מפעל ההוראה הגדול "המדריך להוראה", המדריך יותר מחמש מאות מורי הוראה בישראל במיוחד בנושאי רפואה והלכה, והסביר את פסק ההלכה הברור של גדולי ישראל מהדור הקודם שהתירו זאת ללא כל פקפוק.
הדיין אמר בדמעות כי יש לגשת לשאלה זו בדיוק כפי שגדולי ישראל ניגשו להיתר עגונה בחיפוש אחר צד היתר על פי כוח התורה. הוא הדגיש את החומרה שבהטלת ספק בפסק הלכה של גדולי הדורות הקודמים, ואת החוצפה לומר ש"טעו". לדבריו דבר כזה לא שייך כלל למורי הוראה צעירים ובוודאי לא להמון העם.
דומ"ץ סקווירא סיים את דבריו ואמר כי בסייעתא דשמיא ובכוח דעת התורה, יהיה לכינוס זה ישועה והצלה להרבה יהודים המצפים לישועה.
בחתימת אסיפת הקודש, היה זה מחזה נשגב לראות כיצד הרבנים נותרו לשוחח ביניהם עוד אודות צדדי ההלכה, כאשר כולם ביררו את פסק ההלכה הנבנה על קבלות מרבותינו הגדולים שבדור הקודם. הרבנים התקשו להיפרד מהרגעים הקדושים, בהם זכו יחד לברר וללבן את דבר ה' זו הלכה כי אין לנו שיור רק התורה הזאת.
