בן יניב: התפתחות מדאיגה ברקע המתיחות בין טראמפ לפוטין- סוכנות הידיעות הרוסית INTERFAX מדווחת כי סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי הגיע לפני זמן קצר לפיונגיאנג
הפגיעה הקשה במכון ויצמן נחשפת: "דורות מחקר ירדו לטמיון"
חוקרי מכון ויצמן נותרו בהלם בעקבות הנזק הרב שנגרם למכון לאחר שמבנים בקמפוס נפגעו באופן ישיר. אחד החוקרים תיאר: "זה נזק משמעותי ליכולת לקדם מדע, לייצר מדע, להביא תגליות"
מכון וייצמן צילום: Doron Horowitz/Flash90
טיל ששוגר לעבר רחובות גרם לנזק כבד בשטח מכון ויצמן, ומספר מבנים בקמפוס נפגעו באופן ישיר. בכתבה מקיפה שפורסמה ב"דה מרקר" תואר הנזק הרב שנגרם למכון. בתמונות מהאזור ניתן לראות קירות חרוכים, חלונות מנופצים, חוטי חשמל חשופים, מים בעקבות מאמצי הכיבוי.
פרופ' אלדד צחור, חוקר ותיק מהמחלקה לביולוגיה, סיפר: "אני גר במכון, זה הבית שלי כבר 22 שנים. רבע שעה אחרי הפיצוץ כבר הגיעו תמונות – אתה רואה את הבניין של המעבדה שלך עולה באש, ולא מאמין. בהמשך הבנתי שאין לנו מעבדה".
בבוקר יצא עם נכדו לראות מה נותר: "שלוש קומות קרסו לגמרי. אין זכר. כל ההיסטוריה, המדע, התמונות, המזכרות – הכל היה שם. הכל נמחק".
המעבדה של צחור חקרה מחלות לב. הוא תיאר בשיחה עם דה מרקר: "היה לנו אוסף של אלפי חתכים של לב מבעלי חיים ובני אדם, ולא נשאר דבר. זה לא כמו מיקרוסקופ שנפגע ואפשר לקנות חדש. יש תהליך כשאתה מפרסם מאמר מדעי, שצריך לתת צילומים של היסטולוגיה, מידע גולמי. ואי אפשר יותר לתת את זה. זה נגמר".
עוד הוסיף: "אני לא מעכל עד הסוף מה היתה העוצמה של האירוע. רק תוך כדי שיחה עם מישהו פתאום אני קולט 'גם את זה אין לנו', 'גם את זה'. זו הסיטואציה. ביום אחד להבין שלא נשאר כלום. אפילו לא שארית של כיסא. כלום כלום".
פרופ' ערן סגל, מהמחלקה למדעי המחשב, סיפר כי אף המחלקה שלו נפגעה ישירות: "עשרות קופסאות עם אלפי דגימות שנאספו לאורך שנים – הצלחנו להעביר ברגע האחרון למקפיאים של מדענים אחרים, ממש לפני עוד אזעקה. זה מפעל חיים. הכל נהרס באבחה אחת".
"כמובן, זו גם פגיעה במחקר מדעי שהוא לטובת האנושות. אנחנו מנסים להבין מחלות, עם תגליות שמתפרסמות בכתבי עת בינלאומיים ולאורך השנים השפיעו על חיים של אנשים", אמר, והוסיף: "אנחנו נחושים לבנות מחדש, ואפילו יותר טוב".
פרופ' אורן שולדינר, שעובד במכון זה 16 שנה, תיאר את ההרס: "אני מתייחס למעבדה כאילו התאדתה באוויר. היה לנו אוסף ייחודי של דנ"א ותאי גזע, ליינים של זבובים שהנדסנו גנטית כך שיבטאו דברים שמעניינים אותנו – הכל הלך. מדובר בשנים של עבודה, של סטודנטים. זה שובר את הלב".
לדבריו, "זה נזק משמעותי ליכולת לקדם מדע, לייצר מדע, להביא תגליות, בין אם בתחום של סרטן, של מחלות אחרות או מדע בסיסי. ובראש עוברת השאלה, האם יש טעם לזה – לא מחשש מהאיראנים אלא מהחשש למדינה. האם יש לה עתיד שאינו רווי שנאה, כמו שהיה בשלוש שנים האחרונות".
