אסף רוזנצוייג: ממשל טראמפ פרסם את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי השנתי שלו. בין השאר קובע המסמך כי המזרח התיכון כבר אינו מהווה את ליבת אסטרטגיית הביטחון של ארה"ב, בין השאר בשל הדומיננטיות האנרגטית של ארה"ב והתקדמות תהליך השלום באזור
צה”ל מודה: עד פברואר לא היינו מוכנים למלחמה מול איראן
צה”ל מודה – בפברואר לא היינו מוכנים. בנק המטרות כמעט לא היה קיים, והמבצע כולו התאפשר בזכות ריצה מטורפת של אמ”ן וחיל האוויר. בצה”ל מעריכים: תוך שבוע כל התקיפות יושלמו. 35–40% ממערך הטילים הבליסטיים של איראן נוטרלו
צה”ל מעריך כי בתוך כשבוע ניתן יהיה להשלים את תקיפת כלל המטרות שתוכננו למערכה באיראן – כשבמקרה הצורך, תידרש עוד כשבוע אחד נוסף. בשלב זה, בצה”ל סופרים פגיעה משמעותית: כ-35% עד 40% ממערך הטילים הבליסטיים האיראני הושמד. “אי אפשר לרדוף אחרי כל טיל”, אומרים בצה”ל, “צריך לפגוע בצווארי הבקבוק”.
מאחורי הקלעים של המבצע נחשפים כעת פרטים דרמטיים: רק לפני חודשים ספורים, ההיערכות של ישראל לעימות עם איראן הייתה חלקית – ולמעשה כמעט לא קיימת. גורמים בצה”ל מתארים כי עד חודש פברואר, “בנק המטרות היה כמעט ריק”, וההנחה במערכת הביטחון הייתה שההתמודדות תתבצע בעיקר בפעולות חשאיות, ולא דרך מערכה צבאית רחבת היקף.
ההכנות הרציניות החלו באוקטובר – בעיצומה של המלחמה עם חיזבאללה. בצה”ל הוחלט אז לפתוח בהיערכות אופרטיבית למערכה מול איראן. נוהל הקרב החל להתגלגל, אבל אז התברר שהיכולות של חיל האוויר גנריות בלבד, ובאמ”ן לא קיים שום בסיס מטרות קונקרטי – אפילו לא ברמה טקטית. “מצאנו כוס ריקה”, מתאר אחד הקצינים.
בחודש נובמבר התכנסו מאות קצינים בכנס אסטרטגי סגור, במקביל לתמרון בלבנון, בניסיון להבין מהם מרכזי הכובד של איראן – איפה צריך להכות כדי להשיג הישג אסטרטגי. המסקנה שגובשה: העליונות האווירית היא המפתח. כלומר, כדי להשיג חופש פעולה בשמי איראן, יש להשמיד ראשית את מערכות ההגנה האוויריות.
צה”ל הקים צוות ייעודי משותף לאמ”ן וחיל האוויר – 120–130 קצינים – שינסה לפצח את אתגר העליונות האווירית. אלא שעד ינואר, לא הושגה התקדמות מספקת. “התחלנו להילחץ. היינו על מסלול כישלון”, מתאר בכיר באמ”ן.
בפברואר–מרץ הגיעה פריצת הדרך: כל מערכת הגנה אווירית קיבלה טיפול מודיעיני נפרד – בנפרד ובשיטות מגוונות. במקביל, גובש לראשונה בנק מטרות אמיתי: צוותים נפרדים עסקו בכל תחום – טילים, פיקוד ושליטה, גרעין, כלכלה. ההתקדמות הייתה יומית – “כל יום היה טוב מקודמו”, אומרים בצה”ל.
המבצע עצמו יצא לדרך ברגע שבו התכנסו כמה מרכיבים: תוכנית הגרעין האיראנית הגיעה לנקודת שיא, איראן התאוששה מהפגיעה ביכולות ייצור הטילים בנובמבר, ותוכניות הפעולה של טהראן באמצעות שלוחותיה נגד ישראל הבשילו. באותה נקודת זמן – ההכרעה התקבלה.
למרות ההצלחה היחסית עד כה, בצה”ל מוטרדים מאפשרות שהמערכה תימשך מעבר לצפוי – בין היתר בשל מגבלות קצב תקיפה, התארכות הגיבוש המודיעיני, או תגובות אזוריות. לכן יש רצון לסיים את הגל המרכזי של התקיפות בתוך כשבוע.
בצה”ל מבהירים: בנק המטרות כולל שלושה תחומים – גרעין, טילים בליסטיים והגנה אווירית. ככל שהמערכה תתמשך, כך יידרש מהלך נוסף של איתור מטרות חדשות. עם זאת, בשלב הזה – מרבית התקיפות שבוצעו נחשבות ל”מוצלחות מאוד”, וההישג המשמעותי ביותר הוא השגת חופש פעולה אווירי כמעט מלא – דבר שבעבר נראה בלתי אפשרי.
