אסף רוזנצוייג: ממשל טראמפ פרסם את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי השנתי שלו. בין השאר קובע המסמך כי המזרח התיכון כבר אינו מהווה את ליבת אסטרטגיית הביטחון של ארה"ב, בין השאר בשל הדומיננטיות האנרגטית של ארה"ב והתקדמות תהליך השלום באזור
המלחין האגדי לבית ויז'ניץ: הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל הלך לעולמו
אחרי למעלה מ-70 שנות הלחנת ניגונים שהפכו לנכסי צאן ברזל, הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל המלחין לבית ויז'ניץ הלך לעולמו בגיל 86 כשהוא מותיר אחריו עשרות ניגונים שכולנו שרים
ברוך דיין האמת: מבני ברק מגיעה הידיעה על פטירתו של המלחין האגדי לבית ויז'ניץ הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל שהלך לעולמו בגיל 86 אחרי למעלה מ- 70 שנה של ניגונים שהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם החסידות.
מסע הלוויה היום (רביעי) בשעה 12:00 בצהריים מבית המדרש הגדול בקרית ויז'ניץ בבני ברק לבית החיים ויז'ניץ בעיר שם ייטמן.
ר' יצחק ז"ל נולד בעשרה בטבת תרצ"ט בפרשבורג שבסלובקיה עירו של מרן ה'חתם סופר' זיע"א, לאביו החסיד רבי דוד יוסף אונגר זצ"ל היה בעל תפילה ארבעים שנה בימים הנוראים, ולאמו מרת רבקה ע"ה.
בחסדי שמים עבר את השואה ובשנת תש"י עלה לארץ לירושלים להסתופף במחיצתו של בעל ה'דעת סופר' זצ"ל. ר' יצחק נמשך לחסידות ובנערותו הסתובב אצל כל הרבי'ס בירושלים. ר' יצחק אצל רבי אהרן מבעלזא והבית ישראל מגור זיע"א, ואצל האדמו"רים מביאלא ותולדות אהרן זצ"ל. כל רבי שהיה מגיע לבקר בירושלים היה ר' יצחק הולך להשתתף בטיש שלו, וכך קיבל מושגים ראשוניים בחסידות.
בשנת תשט"ו נכנס לישיבת 'חכמי לובלין' בבני ברק שם למד אצל מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל ובשבת הראשונה הלך לחצר הקודש ויז'ניץ שם חזה באדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל.

מאז נפשו נקשרה ברבי ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל בקרבה מיוחדת ומאוחר יותר לאדמו"ר הישועות משה זצ"ל וכן לבנו האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א.
באותה תקופה מלחינים ומשוררים בכמות ובאיכות כימינו, עוד לא היו אז בויז'ניץ, ולאט לאט הבינו שר' יצחק הוא אחד שקצת 'מבין' בנגינה שאלו אותו אני מכיר איזה שיר יפה שיוכל להתאים למעמד 'חנוכת הבית' של מוסד לילדים ור' יצחק הלחין את 'מזמור שיר חנוכת הבית' אחד מעשרות לחנים על המילים.
מאז הכל היסטוריה ר' יצחק אונגר חתום על למעלה מאלף לחנים, "לעשות רצונך חפצתי", שיר הרגש שהלחין, פרץ מזמן את גדרות החסידות שלו, חסידות ויז'ניץ. השיר הזה מושר בכל מקום.
ר' יצחק הלחין את השירים: 'מנוחה ושמחה', 'אדון השלום', 'רחם בחסדך', 'ושיוויתי ה'', 'נכספה', 'בספר חיים', 'כאיל תערוג', 'תקע בשופר גדול', 'חסדי ה'', 'אודה ה'' (וואלס), 'חסל סידור פסח' הויז'ניצאי ועוד.
לימים סיפר בראיון למגזין המוזיקה 'קול פליי' כי "את היצירה הראשונה של 'מנוחה ושמחה' הלחנתי עוד בתור בחור, את השניה בתור חתן ואת השלישית כאברך מיד לאחר נישואיי. באותה תקופה חלה הרבי ומאז לא הוספתי להלחין עוד 'מנוחה ושמחה'".
שיר אחר שלו, גם הוא שיר מרגש במיוחד, הוא "יהא רעווא". השיר הולחן ובוצע לפני עשרות שנים, אולם מוכר מאד בשנים האחרונות בזכות ביצוע מרטיט של הזמר – הויז'ניצאי גם הוא – מוטי שטיינמץ. השיר מופיע באלבום האחרון שהוציא, "עתיק יומין".
עד לפני שנים ספורות, כשהיה מבוגר פחות, אף נהג להשתתף ולשיר בשמחת בית השואבה המפורסמת של חסידות ויז'ניץ.

"הוא לא נופל מר' ניסן יוסט!", התבטא עליו פעם רבו ה'אמרי חיים' זצ"ל, כשהוא מתכוון לר' ניסן יוסט ז"ל - משמשו של הרבי בעל ה'אהבת ישראל' זי"ע, המלחין האגדי לבית ויז'ניץ שהלחין את שלל היצירות המרהיבות והמפורסמות של ויז'ניץ.
בהזדמנות אחרת אמר פעם ה'אמרי חיים' למקורביו אודותיו: "הניגונים שלו הם פרי הגידול שלי".
ר' יצחק - יהודי בר אוריין, שהיה גדוש וטעון בדברי תורה, חכמה ומוסר, סיפורי צדיקים ואמרות מחכימות - שופע מאוצרותיו זכרונות ומעשיות אפופים בניחוח חסידי קדום.
המאפיין הבולט בניגוניו של ר' יצחק הוא ללא ספק הניחוח העתיק שאופף אותם, כזה השייך למלחינים מדורות עברו, שילוב של עומק ויצירתיות לצד רגש נדיר וחום נלהב, כשמעטים הם אלו שהצליחו לחקות את הסגנון המיוחד שלו.
בשנים האחרונות היה ר' יצחק מספר קבעו בקו הטלפון של החסידות על הלחנים שנותרו לנצח נצחים.
זכה ר' יצחק והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים וצאצאים.
לפני כחודשיים נפטרה אחותו, הרבנית הצדקנית מרת חיה מרים ויינברגר מטשאבא ע"ה, אלמנתו של גאב"ד טשאבא בעל ה'ברכת שלום' זצ"ל.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
