אסף רוזנצוייג: דיווח ברויטרס- מדינות המפרץ לוחצות על טראמפ להמשיך את התקיפות באיראן ואפילו להגביר את הלחץ. למה זה חשוב? מפני שזה סותר את ההערכה כי אם איראן תמשיך לתקוף במדינות המפרץ הן ינסו לכפות על טראמפ לסיים את המלחמה ולחזור לשגרה. החשש המרכזי במפרציות כפי שעולה מהדיווח הוא שהמלחמה תסתיים ואיראן תישאר עם יכולת צבאית להמשיך ולאיים עליהן בעתיד, והדרישה העיקרית כעת מטראמפ היא לפגוע ביכולתה הצבאית של טהראן וביכולתה להתעצם מחדש.
הקלף הסודי של ארה"ב: הפצצה שמאיימת על פורדו
ה־GBU 57A/B, פצצה חודרת עצומה שפותחה נגד בונקרים, מסוגלת להבקיע עשרות מטרים של בטון ולהגיע ללב מתקן גרעיני תת־קרקעי
הדמייה - כור גרעיני צילום: Ideogram
בעוד איראן מגבירה את העשרת האורניום במתקן פורדו - אתר גרעיני תת־קרקעי מבוצר סמוך לעיר קום - ארצות הברית מציגה את אחד מכלי הנשק המרשימים שבידיה: GBU 57A/B, המכונה גם MOP - פצצה חודרת מהעוצמתיות בעולם, שיועדה במיוחד להשמדת מטרות בעומק האדמה.
הפצצה הזו, שאינה גרעינית, פותחה בראשית שנות האלפיים כמענה למתקני גרעין שבנויים בתוך הרים, ונכנסה לשירות ב־2011. עם משקל של 13.6 טון - פי עשרים מפצצה רגילה - היא נושאת בתוכה 2.4 טון חומר נפץ, ומסוגלת לחדור עד שישים מטרים של בטון או יותר ממאה מטרים של סלע.
ה־MOP מופלת ממטוס B2 חמקן, היחיד שיכול לשאת אותה. היא משוגרת מגובה רב, ננעצת בשכבות הקרקע, ורק לאחר חדירה עמוקה מופעל מנגנון הפיצוץ. מדובר ביכולת שמאפשרת פגיעה מדויקת גם בבונקרים כמו פורדו - שעד כה נחשבו מחוץ לטווח.
בניגוד לפצצות מונחות רגילות, ל־GBU 57 אין מערכות היגוי. הדיוק מושג בזכות מערכות הניווט של מטוס השיגור. השימוש בה מלווה בהיערכות מדוקדקת, ומתבצע רק כשאין חלופה מבצעית אחרת.
לאחר שביממה האחרונה נחשף כי שני מטוסי B2 הוצבו סמוך לאיראן, גוברת הסברה שפצצות כאלה כבר מוכנות לפעולה - מה שהופך את ה־MOP לא רק לאמצעי לחימה, אלא לאיום אסטרטגי מוחשי על המשטר בטהראן.
