אברהם פריינד: בין הסעיפים החדשים הקשים שיולי אדלשטיין הוסיף בטיוטת החוק: הליך הפטור לבחורי ישיבות יחל רק לאחר קבלת שיבוץ הבחור ביחידה צבאית. כלומר, רק לאחר סיום המיונים, הבחורים יוכלו לקבל פטור עבור לימוד תורה. כל בחור ישיבה יצטרך להעביר כל יום בכניסה וביציאה מהישיבה טביעת אצבע.
ייתכן שחמינאי יעדיף "מות קדושים" מכניעה לטראמפ ולנתניהו
בגיל 86, כשחלק ניכר ממפעל חייו נמצא בהריסות סביבו, ייתכן שהוא יעדיף "מות קדושים" על פני הכניעה שדורשים ממנו הנשיא טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו. אלפי חיילים אמריקאים עלולים להיות בקו האש הישיר של איראן אם האיראנים יממשו את איומיהן
מצעד בטהראן: יום הצבא הלאומי באיראן צילום: סוכנות הידיעות תסנים
ביולי 1988, לאחר שמונה שנות מלחמה עקובה מדם מול עיראק שנהנתה מתמיכת ארצות הברית, נאלץ האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, מייסד הרפובליקה האסלאמית, להסכים להפסקת אש – בניגוד לכל אינסטינקט מהפכני. "זה כמו לשתות מגביע רעל", אמר אז לעם האיראני. "אבל הישרדותה של הרפובליקה האסלאמית הצעירה תלויה בבליעה".
יורשו, האייתוללה עלי חמינאי, ניצב כעת מול דילמה דומה – אך ייתכן שיבחר אחרת. לאחר 35 שנים של הנהגה, במהלכן הפך את איראן לכוח אזורי עם תוכנית גרעין מתקדמת, לא בטוח שיבחר להיכנע דווקא עכשיו, לאחר שאיבד כל כך הרבה מהישגיו בתוך יממה אחת. בגיל 86, כשהרס רב סביבו בעקבות התקיפה האמריקאית על אתרי הגרעין, חמינאי עלול לבחור בדרך של עימות פתוח – ואולי אף "מות קדושים" – במקום כניעה לתכתיבי טראמפ ונתניהו. כך לפחות מעריכים בכירים שצוטטו ב"ניו יורק טיימס".
תגובתה הראשונית של איראן לתקיפה הייתה תקיפה. "הרפובליקה האסלאמית של איראן נחושה להגן על שטחה, ריבונותה, ביטחונה ועמה – בכל הכוח והאמצעים – כנגד התוקפנות הפושעת של ארצות הברית", נמסר בהצהרה של משרד החוץ בטהראן.
עם זאת, מאחורי ההצהרות עומד חשש עמוק: תקיפת מתקני הגרעין מציבה את הממשל האיראני בפני סכנת הסלמה שהוא מתקשה להכיל. אלפי חיילים אמריקאים פרוסים בבסיסים באזור, ואם איומי איראן יתממשו – הם עלולים להיות הראשונים שיימצאו בקו האש. גורמי ביטחון בארה"ב מעריכים כי לחלקם יהיו דקות ספורות בלבד למצוא מחסה במקרה של מתקפת טילים ישירה.
ברחבי העולם נשמעות גינויים, אך בזהירות רבה. רוסיה, שותפה ותיקה של איראן, גינתה בחריפות את התקיפות האמריקאיות והאשימה את וושינגטון בהפרת החוק הבינלאומי והחלטות מועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת, במוסקבה טרם הוצעה סיוע קונקרטי לטהראן. בקרמלין מודעים לכך שמעורבות גלויה לצד איראן עלולה להוביל לעימות מול איחוד האמירויות וערב הסעודית – שותפות מרכזיות של רוסיה. נוסף על כך, כוחותיה של רוסיה עסוקים כעת בעומס המלחמה באוקראינה.
עומאן, שתיווכה בשיחות הגרעין בין איראן לארצות הברית, הביעה "דאגה עמוקה מההסלמה" אך בחרה שלא לגנות ישירות את ארה"ב. לדבריה, התקיפות האוויריות הן "הפרה חמורה של החוק הבינלאומי", אך הדיפלומטיה העומאנית נותרה מאופקת – אולי מחשש לפגוע בקשרים עם וושינגטון.
איראן מצויה כעת בפרשת דרכים היסטורית. האם תחזור על בחירתו של ח'ומייני ותבלע את "גביע הרעל" לטובת הישרדות הרפובליקה? או שתעדיף למות בעמידה – בשם הכבוד הלאומי והאמונה המשיחית? התשובות יתחילו להתברר כבר בימים הקרובים.
