יובל שדה: תקציב 2026 שאושר כולל קיצוץ רוחבי של 5% בתקציב של כל משרדי הממשלה. חלק מהמשרדים קיבלו תוספת ולכן לא יסבלו מהקיצוץ. המשרדים שקיבלו תוספת תקציבית כוללים את המשרד לביטחון לאומי, משרד השיכון ומשרד הפנים. תקציב מנהלת תקומה הוחרג מהקיצוץ
איראן חודרת למצלמות אבטחה בישראל: הציבור נקרא להחליף סיסמאות
איראן מנסה לאתר פגיעות טילים ולכוון תקיפות עתידיות דרך מצלמות פרטיות; עשרות אלפי מצלמות בישראל פועלות עם סיסמאות ברירת מחדל ומהוות סיכון ביטחוני ממשי
אילוסטרציה צילום: unsplash
איראן חודרת למצלמות אבטחה ביתיות בישראל במטרה לאסוף מודיעין בזמן אמת על תוצאות מתקפותיה – ועל תנועות צה"ל, כך מדווחת סוכנות הידיעות "בלומברג".
סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר וכיום מנכ"ל חברת Code Blue לניהול משברים בתחום הסייבר, רפאל פרנקו סיפר כי "בימים האחרונים האיראנים מנסים להתחבר למצלמות פרטיות כדי להבין היכן פגעו הטילים שלהם וכיצד לדייק בפעמים הבאות".
זוהי טקטיקה מוכרת מהעבר כאשר לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, חמאס עשה שימוש במצלמות פרטיות לצורך איסוף מודיעין, בדומה לשימוש שעשו הרוסים באוקראינה – שם נעזרו במצלמות תנועה ואבטחה כדי לכוון תקיפות לעבר מטרות אזרחיות וצבאיות גם יחד.
על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי, מאז תחילת הלחימה נעשו ניסיונות מתמשכים לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל. דובר המערך אישר כי מצלמות שמחוברות לאינטרנט מהוות מטרה ברורה עבור מתכנני המלחמה האיראניים.
חברת צ'ק פוינט מדווחת על זינוק של 1,274% בניסיונות תקיפה של מצלמות אבטחה בישראל מאז תחילת המלחמה. התקיפות מתמקדות בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, במטרה לחדור לרשתות ארגוניות.
מחקר חדש של חברת BitSight חושף כי למעלה מ-40 אלף מצלמות אבטחה משדרות תמונה חיה באינטרנט – כולל כ-66 אלף מצלמות בישראל שפועלות עדיין תחת סיסמת ברירת מחדל (כמו למשל "1234"), מבלי שהמשתמשים שינו אותה אי פעם.
בתחקיר שביצע צה"ל לאחר מתקפת חמאס בשביעי באוקטובר, התברר כי חמאס השיג גישה לתיעודי מצלמות פרטיות בקיבוצים שסיפקו מידע קריטי על תנועת כוחות הביטחון.
גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, אמר כי "זה היה אסון מודיעיני, חמאס עקב במשך שנים אחרי מצלמות פרטיות וציבוריות כאחד".
גם מצלמות שמוקמו על ידי חקלאים במטרה למנוע גניבות תיעדו בלי כוונה מיקומי חיילים לאורך גדר הגבול עם עזה.
