יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
ההצעה שתציל את כבודו של חמינאי – ותעצור את המלחמה?
גורמים בכירים בישראל ובארה”ב בוחנים תרחיש שמותיר את חמינאי עם כבוד — ועם איום קבוע מעל כל צנטריפוגות
בקרב גורמים בכירים בישראל ובמערב מסתמן מתווה מרתק לסיום הלחימה, אשר על פי פרסום של רונן ברגמן ב”ידיעות אחרונות” עשוי להעניק לכל אחד מהצדדים את מה שהוא זקוק לו: הפסקת אש עם הישג סמלי. בישראל ובארצות הברית נבחנת אפשרות להציע לאיראן מסלול יציאה מהעימות, שיאפשר לה להפסיק את האש מבלי להצטייר כמי שנכנעה.
על פי הדיווח, ההצעה כוללת הכרזה אמריקנית חד־צדדית על סיום הלחימה, לצד קריאה לישראל להצטרף להפסקת האש. אם איראן תפסיק גם היא את הירי, ניתן יהיה להציג זאת כהישג משני הצדדים. חמינאי יוכל לספר לעם האיראני שהוא הגשים את מטרתו ופגע בתל אביב, וישראל תוכל להציג את חיסול פרויקט הגרעין כהצלחה היסטורית. מנגד, אם האיראנים יבחרו להמשיך בירי, תינתן לישראל ולארה”ב לגיטימציה לתקוף באופן חמור עוד יותר, ולפגוע בתשתיות קריטיות ובמאגרי אנרגיה.
הפתרון הזה, כך נטען, אינו דורש מאיראן לחתום על הסכם כניעה. הוא מאפשר לשמר את תחושת הריבונות ואת ערך הכבוד הלאומי, דבר שחשוב במיוחד למנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי. במקביל, ישראל תקבל למעשה מנוף קבוע לפעולה צבאית בכל מקרה של חידוש פעילות גרעינית מצידם.
לדברי ברגמן, במערכת הביטחון הישראלית יש הסכמה שהיתרון האסטרטגי המרכזי של התקיפות האחרונות טמון בעצם השגת עליונות אווירית חסרת תקדים באיראן. בעוד פרטי הנזק המדויק למתקני הגרעין עדיין מתבררים, העובדה שהגנה אווירית איראנית קרסה כמעט לחלוטין פותחת בפני חיל האוויר טווח אפשרויות חסר תקדים. כך נוצר חלון נדיר להפעלת לחץ מערבי על איראן, לא בהכרח בכוח, אלא גם באמצעות תמרון פוליטי.
המבנה שמסתמן מזכיר חלקית את מודל סיום הלחימה מול חיזבאללה. גם שם לא נחתם הסכם רשמי, אך נקבעו כללים ברורים: כל ניסיון של התחמשות משמעותית מצד הארגון מהווה עילה לתגובה ישראלית. במקרה האיראני, אותו עיקרון עשוי להתקבע – ללא נוכחות קרקעית או כיבוש, אך עם הרתעה ברורה ומוכחת.
אם חמינאי יאמץ את ההצעה, ייתכן שהוא יוכל לשמר את שלטונו ולזכות ב”רגע של חסד” היסטורי. אם ידחה אותה, עלול למצוא את עצמו בעימות שאין לו ממנו מוצא. כל עכבה, כך נדמה, היא כבר לא לטובה.
