אדרעי: "יש לנו 900 אלף עוקבים בפרסית, 85% מתוך איראן"

ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בראשות ח"כ משה טור פז, התכנסה היום (חמישי) לדיון המשך שעסק בהסברה במבצע "עם כלביא".

גל אילן, מנהל בכיר אסטרטגיה והסברה במשרד ראש הממשלה, סקר את המסרים המרכזיים של המבצע, כאשר מסר העל הוא הסרת איום קיומי ברור ושלא נותרה ברירה. הוא דיווח שיש הרבה תוצרים שבוצעו על פי המסרים שנקבעו. 

יונתן בר אל, מנהל מחלקת תיאום ותכנון במשרד החוץ: "מספר מצומצם של אנשים החלו להיערך בערב לפני התקיפה וביום שישי ב03:00 עם הישמע האזעקה הקפצנו את צוות ירושלים והקמנו אופרציה שתכללה בין החמ"ל המבצעי לגופי ההסברה. אנחנו שמים דגש על הפעלת החברה האזרחית ומשפיענים, מה שהופך למכפיל כוח. באירוע האחרון זה כלל מעבר לפעילות הרגילה, תדרוכים למול קהלים ספציפיים. 

בערוצים הרשמיים של משרד החוץ הגענו למעלה ממיליארד חשיפות ב-12 יום, זה בשש פלטפורמות בשש שפות כולל פרסית, כשמתוך המיליארד 380 מיליון הם בפרסית בחשיפות אורגניות. הפעלנו 24/7 את חמ"ל התקשורת של משרד החוץ, ניטרנו את כלי התקשורת בעולם, באירופה הסנטימנט נשמר ונוטה לחיובי.  

הנציגויות שלנו ביצעו למעלה מאלף ראיונות, חצי מהם על ידי נציגים רשמיים שלנו וחצי על ידי חברה אזרחית שהנציגויות שלנו רתמו למאמץ ההסברתי."

אל"מ אביחי אדרעי, ראש תחום ערבית בדובר צה"ל עדכן: "היה צוות בדובר צה"ל שהיה בקרב שותפי הסוד ונערך לכך מבעוד מועד ואפשר היה לראות את זה בשנייה הראשונה. מסרים ששלטו במסכים, תעדוף קהלי היעד לפי הסדר הבא -  בישראל, בארה"ב ובצד האויב. לאור הרגישות, הדוברות הייתה יותר סגורה וריכוזית, לא הפעלנו את כל נבחרת הדוברים בכל שפה אפשרית אלא נבחרת מצומצמת כדי שהמסר יהיה ממוקד ונשלט. 

"לגבי השפה הפרסית, קמאל איתנו מאז ה-7.10 ואנחנו נערכנו לאירוע הזה ולצורת הדוברות הזו. גדלנו בצורה מדהימה בפלטפורמה בפרסית. בפלטפורמות דיגיטליות, יש לנו 900 אלף עוקבים כש-85% מהם מתוך איראן עצמה. השתמשנו גם בדוברות מבצעית לחלוטין כמו פינוי אוכלוסייה. 

היה לנו נציג של דו"צ במל"ל וחמ"ל ההסברה ונציגים שלהם אצלינו והיה שיתוף פעולה מצויין בין כלל הגורמים.

אנחנו לפני התחקיר שלנו על הדברים ואולי נגלה מקומות שהיו פערים אבל סך הכל אנחנו יוצאים בתחושה מאוד טובה. 

יש מעל 361 מיליון חשיפות בדיגיטל הבין לאומי, 858 מיליון בדיגיטל בערבית, 353 מיליון בפלטפורמות בפרסית, עליה של שני מיליון עוקבים ב-12 הימים האלה.

איראן לא הייתה ערוכה לזה, אין להם שום דובר שמדבר בשפה שאינה פרסית, הם לא היו על המגרש. כשאתה בא מוכן מסונכרן ומתואם, אתה מצליח לתפוס את הקשב העולמי".

ח"כ משה קינלי טור פז, יו"ר הוועדה | דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית: "הגיעו לפה 324 עיתונאים במעברים היבשתיים וזה מספר מטורף כשהשמים סגורים. הבאנו אותם לזירות הנפילות. היה לנו אתגר לא פשוט ואפשר לשפר את התיאום עם הגופים השונים. בסורוקה למשל היה אירוע הסברתי מעולה, הקימו שם חמ"ל מיד, היה אודיו ויזואלי ששודר מיד בכל המקום, לעומת זאת בשאר הזירות נתקלנו בקשיים בירוקרטים לוגיסטים בחיבור בין משטרה, צנזורה לע"ם.  

היו כלי תקשורת של אל ג'זירה ותקשורת טורקית ששידרו בשידור חי מזירות נפילה תוך הפרת הצנזורה וזה יצר אתגר גדול. לדעתי כן הייתה צריכה להיות דמות של מסביר אזרחי שיהיה הפנים של המלחמה, בעיקר פנימה."

חלקו הראשון של הדיון עסק בהסברה באופן כללי מאז ה-7.10. הוועדה פנתה למכון הסקרים האריס- הרווארד בבקשה לנתונים שונים. מכון הסקרים האריס-הרווארד הוא מכון סקרים בעל מוניטין גבוה בארה"ב, המודד מדי חודש את עמדות האמריקאים ביחס לסוגיות מדיניות שונות. המכון ייחודי בנותנים איכותיים, במדידה מתמשכת לזיהוי מגמות ובהתייחסותו הרחבה לישראל.

הוועדה ביקשה מהמכון נתונים במטרה להבין את מצב ההסברה הישראלי, את האתגרים ואת ההצלחות בייצור קמפיינים מוצלחים ובהבנת קהלי היעד המשמעותיים בארה"ב.

מנתוני המכון עולה כי התמיכה בישראל ירדה מאז ה-7.10, ירידה קלה מ־80% ל־75%, אך כאשר בוחנים את הגילאים מתגלים פערים משמעותיים. בקרב הצעירים חלוקת התמיכה בין ישראל לחמאס עומדת על 50 -50, בעוד בקרב בני 65 ומעלה התמיכה מתקרבת ל-90%. החוקרים מציינים כי קיים אצל צעירים חוסר מידע או מידע מוטעה. 

שיעור האמריקאים שרואים את ישראל באור חיובי ירד מ־53% ל־41% ונרשמה עלייה בשיעור הלא תומכים (מ־21% ל־30%) ובחסרי דעה (מ־25% ל־29%). 

רוב האמריקאים מתנגדים לחמאס ותומכים בהחזרת חטופים כתנאי להפסקת אש אך מספר המצדדים בחמאס עלה לאורך המלחמה - 16% בנוב' 23 לעומת 25% ביוני 25 וישנה ביקורת על מספר ההרוגים האזרחיים בפעולות ישראל.

רוב הציבור האמריקאי לא מכיר את הפוליטיקאים הישראלים פרט לנתניהו, שזוכה ל- 25% תמיכה בלבד – נמוך מהתמיכה הכללית בישראל (41%). התמיכה בנתניהו צנחה מ־34% (10/2023) ל־20% (9/2024). יש קשר חזק בין תמיכה בנתניהו לתמיכה בישראל , ובין תמיכה בטראמפ לתמיכה בנתניהו.

גל אילן, מנהל בכיר אסטרטגיה והסברה במשרד ראש הממשלה: "השחיקה בקרב הצעירים בארה"ב היא מוכרת ומאתגרת ויש לתת עליה את הדעת. להבנתנו הסנטימנט נוטה לתפיסת הקורבן. הבידול העיקרי הוא בפלטפורמות החשיפה, איפה שהם צורכים את המידע, זה פער שאנחנו מנסים להתגבר עליו." 

יונתן בראל, משרד החוץ: "צריך לעשות הפרדה בין מיתוג לבין ניהול משברים ואנחנו נמצאים כבר כמעט שנתיים בניהול משברים. אם לוקחים את כמות התקשורת הרעה נגד ישראל בארה"ב, זה היה עולה לנו המון לעשות קמפיין נגדי.

עניין הנפגעים בעזה תופס מקום משמעותי, המספר שמתקבע בתקשורת העולמית הוא המספר שמציג חמאס, בין אם הוא נכון או לא״.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה טור פז סיכם: ״התמיכה בישראל במהלך המלחמה קיימת. אתגר הצעירים יושב על דיסאינפורמציה, חוסר בידע ומקורות מידע שאנחנו לא מספיק משווים אליהם, בעיקר ברשתות החברתיות וזה האתגר העיקרי. ואקום לא מתמלא בנרטיב - ידע צריך להיענות בידע. 

למרות שיפור התיאום בין הגופים אנחנו עדיין ללא החלטת ממשלה, כמו שכבר הוצגה בפברואר כיצד הדברים צריכים לקרות לצד רצון שהדבר הזה יקרה, גם הצורך במסבירן לאומי, מדינת ישראל צריכה אנשים שיסבירו אותה, ידבררו אותה בצורה רשמית ומאוד רצוי שהם יהיו אזרחים".