שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
אין הפסקות אמת מול איראן. רק הפוגות. ההתקוממות עוד תבוא
הפסקת האש חשפה שבר פנימי. תוכנית הגרעין נפגעה אבל המשטר האיראני מציג עמידות ומחפש שיקום אסטרטגי
נתניהו, חמינאי צילום: shutterstock
לאחר הפסקת האש בין ישראל לאיראן מתבהרת התמונה האסטרטגית. דוקטור רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי קובע כי המערכה אולי הסתיימה זמנית אבל המערכה הכוללת רק החלה. ישראל הצליחה לפגוע בלב פרויקט הגרעין האיראני אך בטהרן עושים כל מאמץ להציג נרטיב של ניצחון.
התקיפה האמריקאית, שבוצעה לצד ישראל, נחשבת לצעד תקדימי. לדברי צימט מדובר בהפעלה ישירה של כוח צבאי מצד ארצות הברית, מהלך נדיר שמבשר על נכונות מחודשת להשתמש במנוף צבאי גם בעתיד. ההשלכות של ההחלטה הזו ימשיכו להדהד בממשלים שיבואו בהמשך.
לפי ניתוחו של צימט הפגיעה הישראלית במתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו גרמה נזק ממשי. למעלה מעשרה מדעני גרעין בכירים חוסלו. תוכנית ההעשרה ברמת שישים אחוזים נעצרה. עם זאת איראן לא מוותרת על הפרויקט. היא ממשיכה לראות בו ערובה לשרידות המשטר.
צימט מציין כי ההנהגה האיראנית מתנהלת בשלושה קווים ברורים. הראשון הוא שימור המשטר. השני הוא שימור התוכנית הגרעינית בכל דרך. השלישי הוא שמירה על מערכי הפיקוד הטילים והמודיעין. כל פגיעה באחד מהם נתפסת כאיום קיומי. לכן הפגיעה הישראלית הייתה משמעותית אך לא סופית.
בזירה הציבורית המשטר הצליח להפנות את הזעם כלפי ישראל. התמונות מההריסות והדיווחים על אזרחים הרוגים שימשו לצרכים תודעתיים. התקשורת נשלטה לחלוטין והמסרים הועברו באופן אחיד. לדעת צימט השלטון שידר עוצמה אך השקט ברחובות אינו מעיד על שקט פנימי.
לדבריו קריסת מה שמכונה ציר ההתנגדות וקשיי חיזבאללה בכפיית משוואת הרתעה על ישראל יצרו בטהרן תחושת ערעור. על הרקע הזה מתחזקת הדרישה בתוך המערכת הביטחונית לשיפור ההרתעה גם באמצעות שינויים בדוקטרינה הגרעינית. ייתכן כי הניסיון הבא לפרוץ קדימה יהיה שקט ומתוחכם יותר.
בתוך כך מתגבר החשש כי איראן תמשיך לפעול במסלול חשאי לקידום היכולת הגרעינית. לדברי צימט הפגיעה במתקנים הידועים לא מבטיחה מניעה מוחלטת. קיימת סבירות לפיזור יכולות והעברתן למקומות נסתרים. המאמץ הבינלאומי לפיקוח יידרש ליכולת מודיעינית גבוהה במיוחד.
על רקע זה עולה שוב האפשרות להסכם גרעין חדש. צימט כותב כי הסדרה מדינית עשויה לעגן את הישגי ישראל אך עלולה גם להעניק למשטר חבל הצלה. הקלה בסנקציות תחזק את טהרן ותאפשר לה להמשיך בפעילות עוינת. בנוסף כל מנגנון פיקוח יהיה מוגבל אם לא ייתמך באכיפה אפקטיבית.
בנוסף כותב צימט כי לא ברור אם איראן תהיה מוכנה לשוב להסכם שיחייב אותה לויתורים עמוקים. שלילת יכולת העשרה ופיקוח חודרני מצד סבאא נחשבים בטהרן ככניעה לתכתיבים אמריקאיים. לפיכך כל מסגרת הסכמית תהיה מוגבלת מראש גם אם תיחתם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי ישראל תמשיך לפעול לשמירת הישגים בכל דרך נדרשת. צימט מסכים אך מדגיש כי בטווח הארוך אין פתרון חיצוני יציב. רק שינוי פנימי בתוך איראן יוכל לפרק את האיום במלואו.
לדבריו המערב צריך להיערך לרגע שבו מיליוני אזרחים איראנים יתקוממו ויזדקקו לתמיכה. עד אז ישראל חייבת להחזיק את הקו. זהו משחק ארוך טווח שבו אין הפסקות אמת רק הפוגות טקטיות.
