וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
בג"ץ ממשיך לדון במינוי זיני: עימות בין השופטים בשידור חי
נציג הממשלה טען כי מינוי זיני הוא צורך ביטחוני דחוף וכי אין ניגוד עניינים - אך נציגת היועמ"שית תקפה את התנהלות רה"מ וטענה כי מדובר בהפרת הוראה, פגיעה בהליך וזיהום של ההחלטה. השופטים התעמתו ביניהם בשידור חי
השופט עמית בדיון צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בג"ץ ממשיך בדיון הדרמטי בשאלת מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ, כאשר לאחר פתיחת הדיון הפומבי - נשמעו טענות סוערות מצד נציגי הממשלה מחד ונציגת היועצת המשפטית לממשלה מאידך. הדיון הפך לעימות חזיתי מול המצלמות, גם בין השופטיםץ
עו"ד מיכאל ראבילו שמייצג את ראש הממשלה נתניהו ואת המדינה, טען בפתח דבריו כי אין מקום לפסול את המינוי - והזכיר את פסיקת בג"ץ בעבר, בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי רמטכ"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה. לדבריו, מדובר בסמכות מובהקת של ראש הממשלה ושר הביטחון, במיוחד בעת מלחמה. "מינוי של ראש שב"כ קבוע בעת הזו, כשישראל מצויה בשבע חזיתות, הוא אינטרס ביטחוני ראשון במעלה", טען.
לטענתו, אין מניעה למנות את זיני, במיוחד כאשר הוא אינו קשור לחקירת פרשת "קטארגייט" – בניגוד לראש השב"כ היוצא, רונן בר, שהיה מעורב בחקירה. "אין כאן ניסיון להכשיל חקירה, אלא למנות איש מקצוע בתקופה רגישה", אמר. אך השופט עמית השיב בחדות: "אני מוכרח לומר שראש הממשלה לא חושב כמוך. הוא עצמו אמר שמדובר באותו מעשה – מינוי וסיום כהונה"
במהלך הדיון נרשם עימות פומבי בין השופט עמית לבין השופט שטיין. השופט שטיין טען כי ניתן לחלוק על חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה: "על פי ועדת שמגר, מותר לראש הממשלה שלא להסכים עם היועמ"שית". עמית השיב: "אני לא מסכים. אם כל שר יקבע לעצמו את החוק, נצטרך להתכנס פה כל יום".
עו"ד נטע אורן מפרקליטות המדינה, נציגת היועצת המשפטית לממשלה, טענה כי נתניהו הפר את ההנחיה המשפטית כשכינס מסיבת עיתונאים לאחר פסק הדין, והצהיר כי יפעל למינוי זיני למרות ההכרעה. "זו הפרה בוטה של הוראות היועמ"שית, ניסיון לערער על תוקף פסק הדין והבעת אי-אמון בהליך", אמרה. לדבריה, "זה לא רק חשש לניגוד עניינים – אלא ניגוד שהתממש בפועל".
השופטת יעל כנפי-שטייניץ הצטרפה לעמדת שטיין, ואמרה כי "יש כלים משפטיים להתמודד עם ניגוד עניינים בלי לשלול את סמכותו של רה"מ. שלילת הסמכות – זה צעד קיצוני".
