יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
הפנייה החריגה של סולברג לעמית: די לסניוריטי, הציבור מאבד אמון
שופט העליון נעם סולברג פנה לנשיא יצחק עמית ודרש לשנות את הרכב השופטים בדיונים העקרוניים. סולברג טען כי ההרכב המצומצם מקבע רוב אקטיביסטי ופוגע באמון הציבור
השופט נעם סולברג צילום: Yonatan Sindel/Flash90
מתיחות בצמרת בית המשפט העליון: שופט העליון נעם סולברג שוחח בשבועות האחרונים כמה פעמים בארבע עיניים עם נשיא העליון, השופט יצחק עמית, ומתח ביקורת על כך שעמית מותיר את הדיונים בעתירות המרכזיות והרגישות ביותר בהרכב של שלושת השופטים הוותיקים – עמית עצמו, דפנה ברק-ארז וסולברג. כך נחשף הבוקר (חמישי) ב-ynet וב"ידיעות אחרונות".
לפי הדיווח, סולברג דרש מעמית להפסיק את שיבוץ ההרכב המצומצם, המכונה "הרכב הסניוריטי", בעתירות החשובות, ולקיים במקומו דיונים בהרכב מורחב של חמישה שופטים – כנהוג במקרים עקרוניים. הוא טען כי הדבר הכרחי לחיזוק אמון הציבור בבית המשפט ולשמירה על הליך שיפוטי תקין. סולברג הזהיר כי הרכב מצומצם מקבע רוב אקטיביסטי ולא מאפשר ייצוג הולם לעמדות אחרות בבית המשפט.
הדיונים בין השניים נערכו, בין היתר, בעקבות פסקי הדין מרחיקי הלכת שהוציאו לאחרונה עמית וברק-ארז – בהם פסק הדין בנוגע לפיטורי ראש השב"כ רונן בר, בו נקבע כי לא רק ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים אלא הממשלה כולה, וכן פסק הדין על אופן בחירת נציב שירות המדינה. בשני המקרים נותר סולברג בדעת מיעוט.
ב'ווינט' פירטו את הדרך בה נקבעים הרכבים בבג"ץ: עתירות מגיעות ל"מדור קליטה" ומועברות לשופט תורן, אך כאשר מדובר בעתירות עקרוניות – זהות ההרכב נקבעת בלשכת נשיא העליון. החוק מאפשר לנשיא לבחור את ההרכב, אך נהוג שבמקרים בעלי משמעות ציבורית נרחבת, ההרכב מורחב.
בפועל, בשנת 2025 קבע השופט עמית חמישה הרכבים של סניוריטי לעתירות מרכזיות – בהן בג"ץ פיטורי ראש השב"כ, בג"ץ הדחת השר בן גביר, בג"ץ ביטול חוק לשכת עורכי הדין, בג"ץ ביטול חוק נציב התלונות על השופטים ובג"ץ ביטול החלטת הממשלה למנוע פרסום ממשלתי בעיתון "הארץ". הרכב סניוריטי נקבע גם בבג"ץ הגיוס ובבג"ץ נציב שירות המדינה על ידי ממלא מקום הנשיא דאז, השופט עוזי פוגלמן. עם זאת, מי שנתן בהם צו על תנאי ונמנע מהרחבת ההרכב היה השופט עמית.
רמז לשיח המתוח בין השופטים ניתן לראות בהחלטת סולברג להעביר את בג"ץ מינוי ראש השב"כ לדיון בפני הרכב מורחב, תוך שהוא כותב כי "ככל שיינתן צו על תנאי, תישקל הרחבת ההרכב" – אף שהרחבת ההרכב היא החלטה בלעדית של נשיא העליון. בניגוד לבג"צים החשובים האחרים, הפעם עמית נמנע מלקבוע לעתירה הרכב סניוריטי ושובצו השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. בדיון שנערך לאחרונה, שני השופטים אתגרו את עמדותיו של הנשיא עמית.
השינויים בהרכב בית המשפט העליון בשנים האחרונות יצרו מציאות חדשה: בניגוד לעבר, הרחבת ההרכב עלולה לבטל את הרוב האקטיביסטי ולהוביל לתוצאה שונה – מצב שלא היה נהוג בעשורים האחרונים.
מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה: "סעיף 27 לחוק בתי המשפט מתיר לנשיא לבחור את הרכב השופטים. כפי שמסרנו במספר הזדמנויות בעבר, הנשיא ממעט להתערב בקביעת הרכבים. כאשר מדובר בהליכים בהיקף חריג, שהמעורבות בקביעתם נעשית לטובת חלוקה שוויונית של העומס בין שופטי העליון, או כאשר ההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת במיוחד שיש לה השלכות רוחב משמעותיות, או שהיא בעלת משמעות ציבורית מיוחדת - הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים רבות בבית המשפט העליון היא שבהליכים אלו ידון ההרכב הבכיר של בית המשפט.
"בניגוד לנטען באופן ספקולטיבי, הנשיא עמית קבע את הרכב השופטים שידון בתיק אחד שנשמע בשנת 2025 (מתוך למעלה מ–1,700 תיקים שנשמעו לפני הרכב שופטים; בארבעה תיקים נוספים נקבע הרכב השופטים, אך טרם התקיים בהם דיון ועשויים להיות שינויים). עוד בניגוד למצוין בשאילתה, ההנחיה על זהות ההרכב שידון בהליך שנגע לנציב שירות המדינה ניתנה על ידי ממלא מקום הנשיא בדימוס, השופט פוגלמן, ולא על ידי הנשיא עמית. בבית המשפט העליון קולם של כל אחד מהשופטות ומהשופטים מקבל ביטוי במסגרת הליכים רבים שמתנהלים בהרכבים מגוונים".
