איראן, גרעין ובאיזה מחיר: מה חושב הציבור הישראלי? תוצאות המחקר של נמרוד ניר
איראן, גרעין ובאיזה מחיר: מה חושב הציבור הישראלי? תוצאות המחקר של נמרוד ניר
בסקר חדש שנערך על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים ב-16 ביוני 2025, התברר כי הציבור הישראלי מגלה עמדות מורכבות ולעיתים מפתיעות לגבי המערכה המתמשכת נגד איראן. הסקר, שכלל 1,057 משיבים מכלל האוכלוסייה הישראלית ונערך בהובלת נמרוד ניר יחד עם ד"ר גיל טלשיר ואריאל דוד מהאוניברסיטה העברית ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב, חושף תמונה מעניינת של דעת הקהל בעת משבר ביטחוני מתמשך
70% מהישראלים תומכים במתקפה נגד איראן, לעומת רק 16% המתנגדים לה ו-14% שלא מחליטים. התמיכה גבוהה במיוחד בקרב יהודים (83%), בעוד שבקרב ערבים הציבור מפוצל כמעט שווה בשווה - 20% בעד, 68% נגד.
נתון מעניין נוסף עולה כאשר בוחנים את העמדה לגבי התקפה על מתקני הגרעין האיראניים. כאן, 46% מהציבור תומכים בהתקפה כזו, לעומת 34% המתנגדים ו-20% שלא מחליטים. גם כאן, הפער בין יהודים לערבים ניכר: 54% מהיהודים תומכים בהתקפה על מתקני הגרעין, לעומת רק 11% מהערבים.
רגשות מעורבים: תקווה לצד חשש
אחד הממצאים המעניינים ביותר נוגע לסנטימנט הציבורי לגבי המערכה. התמונה מורכבת:
35% מהישראלים חשים תקווה בעיקר
28% חשים חשש מרכזי
24% חווים ייאוש
13% מרגישים פחד
הנתונים מלמדים שגם בזמני מלחמה, הציבור הישראלי שומר על מנה לא מבוטלת של אופטימיות, כשלמעלה משליש מהמשיבים מביעים תחושת תקווה.
השפעה על לכידות החברה: ממצא מפתיע
בניגוד למה שניתן היה לצפות, רוב הציבור סבור שהמערכה משפרת את לכידות החברה הישראלית. 40% מהמשיבים סבורים שהמתקפה מחזקת את האחדות הפנימית, לעומת רק 34% הסבורים שהיא פוגעת בה. זהו ממצא שמעיד על חוסן חברתי במצבי קיצון.
סקר | יח"צ מכון אגם
מוכנות למערכה ממושכת: נחישות עם גבולות
כאשר מדובר במוכנות לעמוד במערכה ממושכת, התשובות מגלות נחישות משמעותית של הציבור:
60% מהציבור מוכן לשלם מחיר מרכזי בביטחון או כלכלה למתקפה איראנית ממושכת
רק 40% מתנגדים למערכה ממושכת
עם זאת, כאשר מדובר במחיר הכלכלי הקונקרטי, התמונה מתמתנת. על המדרג שבין פגיעה כלכלית קטנה לפגיעה חמורה, הציבור מראה נכונות מתונה יותר לשלם מחיר כבד.
אמון במוסדות: פער בין ביטחון לפוליטיקה
הסקר חושף פער מעניין באמון הציבור:
אמון גבוה במוסדות הביטחון:
צה"ל והמוסד מקבלים את האמון הרב ביותר
גם השב"כ וחיל האוויר זוכים לאמון גבוה
אמון נמוך בזירה הפוליטית:
האמון בממשלה ובראש הממשלה נמוך יחסית
פער ברור בין האמון במוסדות הביטחון לבין האמון במנהיגות הפוליטית
התלות בארה"ב: מחלוקת עמוקה
אחת השאלות המורכבות ביותר נוגעת ליחסים עם ארצות הברית. כאשר נשאלו הישראלים האם ישראל יכולה להעמיד את האיום האיראני ללא עזרה אמריקנית:
24% מהישראלים סבורים שכן
44% מהערבים סבורים שלא
32% מהיהודים סבורים שלא
גם כאשר מדובר בתגובה לדרישה אמריקנית להפסיק את המערכה, הציבור מפוצל:
41% מהישראלים סבורים שישראל צריכה להמשיך למרות התנגדות אמריקנית
30% סבורים שיש להמשיך במתקפה אך לא מול דרישה אמריקנית
30% סבורים שיש לעצור
המטרה: בין ביטחון לשינוי משטר
לגבי המטרות של המערכה, הציבור מעדיף גישה מתונה יחסית:
50% מהישראלים תומכים בהעמדת האיום באמצעות הסכם דיפלומטי
44% מהיהודים מעדיפים שינוי משטר באיראן כמטרה סופית
השפעה על עזה: עליית התמיכה בעסקת שחרור
ממצא מעניין הוא שהמערכה נגד איראן משפיעה על העמדות לגבי עזה. 75% מהציבור תומכים בעסקה לשחרור החטופים מעזה, מה שמעיד על רצון לפתור חזיתות מרובות במקביל.
השלכות פוליטיות: יציבות בעדפות הציבור
למרות המלחמה המתמשכת, בנימין נתניהו עדיין מוביל בסקרי העדפות לראשות הממשלה:
37% מהיהודים מעדיפים את נתניהו
רק 27% מעדיפים את בני גנץ
מסקנות: עם נחוש אך מתון
הסקר מגלה תמונה מורכבת של ציבור ישראלי שמחד נחוש במערכה נגד איראן, אך מאידך מעוניין במתינות ובפתרונות דיפלומטיים. הציבור מוכן לשלם מחיר כבד, אך לא בכל מחיר, ותומך במערכה כל עוד היא לא פוגעת ביחסים החיוניים עם ארצות הברית.
הנתונים מלמדים על בגרות פוליטית של הציבור הישראלי, שמבין את המורכבות הגיאופוליטיקה ואת הצורך באיזון בין נחישות ביטחונית לבין שיקולים דיפלומטיים וכלכליים. המערכה נגד איראן, על פי הסקר, נתפסת כצורך ביטחוני מובן, אך לא כמטרה בפני עצמה.
ממצאי הסקר שנערך בהובלת נמרוד ניר ועמיתיו מצביעים על כך שהציבור הישראלי מפגין בעת קריטית שילוב של נחישות ופרגמטיות - תכונות חיוניות לניווט במציאות ביטחונית מורכבת.
