עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
האם מחר יהפכו שני מיליון מעשנים בישראל לעבריינים?
וועדת הכלכלה תאשר מחר הצעה שתאסור לחלוטין על העישון במדינת ישראל. על הדרך המדינה מוותרת על הכנסות של 11 מיליארד ש"ח בשנה. האם הקיצוצים בדרך?
עישון סיגריות צילום: Abir Sultan /Flash 90
מעשנים לכלא? תקציב המדינה אושר זה מכבר אך ברור לכולם שיידרשו התאמות וקיצוצים נוספים כדי לעמוד ביעד הגירעון השנתי, לנוכח הוצאות המלחמה עם איראן והמשך המערכה בעזה.
אולם, נראה כי הממשלה לא ממש מתאמצת לשמור על מסגרת התקציב, אלא מוותרת מיוזמה על הכנסות שנתיות של 11 מיליארד ₪ ממיסוי על סיגריות. כל לצד איסור מוחלט על העישון במדינת ישראל, כולל פגיעה אנושה באלפי עסקים קטנים ותנופה משמעותית לשוק השחור במסחר בסיגריות.
כדי להבין איך הגענו למצב הזה צריך לחזור להצעת חוק איסור טעמים שהוגשה לפני כשנה ע"י ח"כ אלי דלל, הצעה שביקשה לאסור על שיווק סיגריות בטעמים מובחנים, כאשר הכוונה הייתה בעיקר על סיגריות אלקטרוניות במילוי נוזלי בטעמי פירות וכדומה. אך ביום חמישי האחרון, פורסם נוסח חדש להצעת החוק לאיסור טעמים במוצרי עישון, שצפוי לעלות לדיון בוועדת הכלכלה מחר (שני) לקראת הגשתה למליאת הכנסת לקריאה ראשונה.
בניגוד להצעות החוק המקורית שהתמקדה באיסור טעמים מובחנים בלבד בסיגריות אלקטרוניות, הנוסח החדש כולל סעיף דרמטי שמסמיך את שר הבריאות לאסור כל רכיב שמטרתו לשפר את התחושה בעת העישון כולל רכיבים שנועדו להפחית את הגירוי או הצריבה הנגרמים מהשימוש במוצר העישון.
משמעות הנוסח החדש שהגיש משרד הבריאות היא איסור בפועל על ייצור ושיווק מוצרי עישון וטבק בישראל. הדבר יביא בעקבותיו וויתור על הכנסות עתק בגובה של 11 מיליארד ₪ בשנה. תופעת לוואי נוספת תהיה פגיעה אנושה באלפי עסקים קטנים לצד זינוק בשוק השחור למסחר בסיגריות, שוק שיתרחב במהירות שיא על מנת לספק את צרכי העישון של כשני מיליון מעשנים בישראל.
יודגש כי תהליך הייצור של כלל מוצרי הטבק, בכל החברות בעולם, כולל בתוכו הוספת רכיבים מסוג זה, החיוניים לייצור מוצרי טבק, אך אינם יוצרים טעם מובחן. משמעות הוספת הסעיף החדש הינה למעשה איסור מכירה או שיווק של כל סוג של סיגריה או מוצר טבק והפיכתם למוצר לא חוקי.
כאמור, המשמעות הכלכלית של מהלך כזה היא דרמטית: אובדן של כ-11 מיליארד ש"ח בשנה לקופת המדינה ממיסוי על מוצרי טבק, פגיעה ישירה באלפי עסקים קטנים ובינוניים – טבקוניסטים, קיוסקים וחנויות נוחות – והפיכת שני מיליון מעשנים בישראל לעבריינים, ללא אפשרות חוקית לרכוש מוצרי טבק. כל זאת, תוך פתיחת הדלת להתרחבות חסרת תקדים של השוק השחור, ללא פיקוח, ללא רגולציה וללא גביית מסים.
הסעיף החדש שמאחוריו עומד משרד הבריאות, הוסף מבלי שנערך דיון כלכלי או מקצועי על השלכותיו - כאשר משרד האוצר או רשות המיסים לא היו שותפים כלל לגיבושו. כלכלנים בכירים תהו כיצד ייתכן שמשרד הבריאות מקדם מהלך רגולטורי כה דרמטי, עם השלכות כלכליות כה כבדות, מבלי לתאם עם הגורמים הכלכליים המרכזיים של המדינה.
הצעת החוק הזו, שמוצגת כמאבק בטעמים, מסתירה בתוכה סעיף שמאפשר לאסור כל רכיב במוצרי עישון – ובכך, הלכה למעשה, לאסור את כל תעשיית הטבק החוקית בישראל. מדובר במהלך קיצוני, שמתחפש לרגולציה ממוקדת, אך בפועל משנה את כללי המשחק של שוק שלם – בלי שקיפות, בלי שיח, ובלי אחריות.
