עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
באמ"ן חוזרים לשורשים: לומדים גם את הלהג התימני
לאחר מתקפת 7 באוקטובר, באמ״ן שינו כיוון והחלו להרחיב את מערך לימודי השפות, צעירים בלי רקע מוקדם לומדים שפות כמו פרסית וערבית מדוברת, מתוך הבנה ברורה: אין תחליף לאוזן האנושית שמבינה את התרבות, הדקויות וההקשר
בית הספר לשפות של אמ״ן צילום: דובר צה״ל
בעקבות לקחי מתקפת 7 באוקטובר, באגף המודיעין בצה״ל החליטו להשקיע עוד יותר בהכשרת אנשי שפה – מתוך ההבנה שאין תחליף לאוזן אנושית. צעירים בני 18 שמסיימים תיכון נכנסים למסלול אינטנסיבי, שבמהלכו הם לומדים שפות מבוקשות לפי צורכי הביטחון. אחת מהן: הפרסית – וכעת גם הלהג התימני.
אם בעבר האמינו שהטכנולוגיה תוכל להחליף את אנשי השפה, המלחמה המחישה היטב שאין תחליף לאדם לאוזן שמבינה ניואנסים ולמוח שמפענח הקשרים, מסביר סגן-אלוף ח’, ראש הענף למקצועות הסיגינט בחיל המודיעין. לדבריו, מאז אותה תקיפה פתאומית, התקבלה החלטה להגדיל את כוח האדם העוסק בתחום הזה, כשהכוונה היא להמשיך בכך גם בשנים הבאות.
בענף ההדרכה של אמ”ן פועל בית ספר לשפות עם שלוחות ברחבי הארץ. מדי שנה עוברים בו מאות מלש”בים תהליך הכשרה בשפות שונות – לעיתים ללא כל רקע מוקדם. בין הלהגים הנלמדים: ערבית פלסטינית, לבנונית, סורית, עיראקית, בדואית – ולפני כשנה וחצי התווסף גם הלהג התימני. בנוסף, במסלול ותיק שנפתח כבר לפני כ-25 שנה, נלמדת גם השפה הפרסית.
״ההבנה שלנו היא שצריך גם להרחיב את היקף האנשים וגם להעלות את הרמה”, מסביר סא”ל ח’. לכן אנחנו קולטים גם צעירים בלי רקע, ומלמדים אותם את השפה מאפס.
בכל שנה מספר התלמידים בכל קורס משתנה, בהתאם למצב הביטחוני. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לדוגמה, המוקד עבר ללהגים הרלוונטיים לעזה ולזירה הצפונית. ההכשרה עצמה נמשכת כ-25 שבועות וכוללת בין היתר לימוד של טקסטים, הקשבה להקלטות והתמצאות תרבותית בזירה.
״המטרה היא שהקורס יהיה עדכני ככל האפשר”, מדגיש סא”ל ח’. “לפעמים ננתח שיחה שהתבצעה רק לאחרונה או נלמד מכתבה מהבוקר. זה שומר על הקשב המבצעי של הסגל ושל החניכים״.
לצד הלימודים המקצועיים, משולבים בקורס גם שירים, סרטונים וביטויים יומיומיים מהרשתות החברתיות. ״רלוונטיות היא שם המשחק״, מוסיף ע’, אזרח עובד צה”ל המלמד פרסית בבית הספר. אנחנו רוצים שהחניכים יבינו איך השפה פוגשת את המציאות.
ע’ מכיר את המערכת מבפנים – הוא עצמו היה תלמיד בקורס פרסית בשנת 2008, ולאחר שירותו חזר לשמש כמדריך. ״השפה מאוד שונה מעברית״, הוא מסביר. ״אם בערבית ועברית יש דמיון, פרסית היא עולם אחר. היא שפה עשירה, ציורית, עם הרבה ביטויים וטון מיוחד. אי אפשר להסתדר רק עם מילון״.
מעבר לדקדוק, צוות ההוראה שם דגש על הבנה עמוקה של התרבות. “זה לא רק ללמוד לדבר – אלא גם להבין איך הצד השני חושב”, מסביר ע’. “השפה עצמה משפיעה על צורת החשיבה ועל האופן שבו אדם מתבטא”.
גם סא”ל ח’ מדגיש את הממד התרבותי: “אנחנו מלמדים לא רק שפה, אלא גם את התרבות, את ההיסטוריה, את מבנה השלטון, את המועדים והערכים המרכזיים בזירה. זה חלק מהבנת האויב״.
על רקע המתיחות עם איראן, ע’ מסכם: ״צניעות היא מפתח יש הרבה שאנחנו יודעים, אבל לא פחות מזה – חשוב גם לדעת מה לא. אנחנו תמיד שואפים ללמוד עוד, לא לעצור. גם בשפה וגם במודיעין – הלמידה אף פעם לא נגמרת”.
