יובל שדה: תקציב 2026 שאושר כולל קיצוץ רוחבי של 5% בתקציב של כל משרדי הממשלה. חלק מהמשרדים קיבלו תוספת ולכן לא יסבלו מהקיצוץ. המשרדים שקיבלו תוספת תקציבית כוללים את המשרד לביטחון לאומי, משרד השיכון ומשרד הפנים. תקציב מנהלת תקומה הוחרג מהקיצוץ
המחלוקת על הציר שמאיימת לעכב את ההסכם - ולמה הוא כזה חשוב?
ישראל ממשיכה לעמוד על דרישתה לשמור על שליטה מלאה בציר מורג בדרום רצועת עזה, מסדרון צבאי מרכזי שנועד לנתק את הקשר בין ח'אן יונס לרפיח ולשמר לחץ צבאי מתמשך על חמאס | לפי דיווחים, ישראל מסרבת להסיג את כוחותיה מהציר גם אם ייחתם הסכם ומבקשת להבטיח בכך חופש פעולה ויכולת תגובה מהירה
פעילות כוחות נצח יהודה בעזה צילום: דובר צה"ל
על רקע שיחות ההסדרה בדוחא, ישראל ממשיכה להתעקש שלא לסגת מציר מורג – מסדרון צבאי ברצועת עזה שאותו סללה באפריל 2025 במסגרת מבצע "עוז וחרב". לפי דיווח שפורסם אתמול (שלישי) בערוץ אל-ערביה, ישראל דוחה את הדרישה להסיג את כוחותיה מהאזור ומסרבת לוותר על שליטה במרכזי חלוקת הסיוע של קרן הסיוע האמריקנית, אף שהיא מגלה גמישות בנוגע להשתתפות האו"ם בחלוקת הסיוע.
ציר מורג משתרע לאורך כ-12 קילומטרים בין ח'אן יונס לרפיח, ברוחב של עד קילומטר וחצי. הציר הפך בחודשים האחרונים לגבול פנימי שמחלק את רצועת עזה לשניים, תוך בידוד של חמאס – מעל ומתחת לפני הקרקע – באזור רפיח.
בחדשות 12 ציינו כי המסדרון נחשב בעיני ישראל ל"פילדלפי השני", בדומה לציר פילדלפי בגבול המצרי, שתפקידו למנוע הברחות ולהגביל תנועת טרור. אלא שבניגוד לציר פילדלפי, שבצה"ל ראו בו פחות קריטי, ציר מורג מוגדר כחיוני למענה מהיר, לאיתור תשתיות טרור ולשימור לחץ צבאי קבוע, גם במקרה של הפסקת אש.
השליטה בציר מורג מאפשרת לישראל לשמור על רציפות מבצעית, לנתק את החיבור בין חלקי הרצועה, ולמנוע את שיקומו של חמאס בדרום. הדרג המדיני רואה בו אמצעי להבטחת חופש פעולה לטווח הארוך, בעוד בצה"ל מדגישים את תרומתו הביטחונית והמבצעית, כולל אפשרות להזרים כוחות במהירות ולמנוע התחזקות מחודשת של חמאס.
מנגד, חמאס רואה בדרישה הישראלית הישג מדיני מסוכן שיחבל במעמדו. לפי דיווחים, חמאס מסרב בתוקף להותיר נוכחות ישראלית בציר מורג – מה שעלול להקשות על השגת ההסכם המתגבש.
בפועל, הדרישה לשמר את ציר מורג כסוג של חיץ ביטחוני מביאה לכך שישראל עלולה להעדיף עיכוב בהסכם על פני ויתור על נכס מבצעי, כל עוד לא יובטחו הסדרי פיקוח בינלאומיים שיחליפו את נוכחות צה"ל בשטח.
