עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
כינוס הרבנים המשיבים בקו ההלכה "מענה הלכה" בראשות גדולי הפוסקים
רבנים, מרביצי תורה ופוסקי הלכה לקחו חלק בועידה מיוחדת של כינוס רבני קו ההלכה "מענה הלכה" • הקו שיוסד ע"י מוסדות "באר ישראל" בעיר בית שמש מעניק במהלך השנה כולה מענה הלכתי לרבבות שואלים בכל חלקי התורה וההלכה • הכינוס עמד בסימן המשך התפתחות קו ההלכה בהוספת רבנים ופוסקים ושדרוג מערכות הקו • אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד
כנס קו מענה הלכה צילום: באדיבות המצלם
מעמד מרומם ורב רושם נערך במהלך השבוע האחרון, כאשר רבני קו ההלכה המפורסם "מענה הלכה" - שע"י מוסדות "באר ישראל" בבית שמש התכנסו בצוותא למעמד וכינוס מיוחד במהלכו זכו לשמוע דברים מפי פוסקי הלכה מפורסמים, דיינים ומרביצי תורה, אשר הציגו את משנתם בפני תלמידי החכמים המשיבים, ויחד דנו במגוון שאלות אקטואליות הנוגעות למעשה באופן יום-יומי.
עוד טרם המעמד נרשמה התעניינות שיא במעמד המיועד, ותלמידי חכמים מופלגים מיהרו להבטיח בו את מקומם. ואכן, מעמד רב רושם ועתיר תוכן הייתה ההתכנסות המיוחדת, שהתקיימה בהיכל המפואר של בית המדרש באר ישראל, בית שמש.
את המעמד פיארו גדולי תורה ופוסקי הלכה בראשות: גאב"ד "שערי הוראה" ורב מערב העיר בני ברק, הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן מגדולי פוסקי הדור ובעל ה"שביבי אש"; ראב"ד העיר ביתר, הגאון רבי צבי ברוורמן מגדולי הדיינים; הפוסק הנודע הגאון רבי מאיר סירוטה, מו"צ בעדה החרדית; אב"ד "באר ישראל" וריש מתיבתא "עוז והדר", הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ; וכן רבנים ומורי-הוראות חשובים משכונות בית שמש, ביניהם הגאון רבי חיים אהרן מונדרר מרא דאתרא דשכונת יפה נוף; הגאון רבי חיים יהודה רובינשטיין, מרא דאתרא דקהילת החסידים ברמב"ש ד'2; הגאון רבי שמואל יוסף שטיצברג מחבר הספרים הנודעים 'שערי הברכה' ו'שערי השבת'; הגאון רבי דוד בריזל, מחבר ספר "משפט הנהנה"; הגאון רבי שבח דוידוביץ מו"צ דחסידי ויזניץ בבית שמש; הגאון רבי יחיאל יהושע רבינוביץ, מרא דאתרא רמב"ש ג'2; הגאון רבי פנחס בלוי, מו"צ בית הוראה שערי הוראה בבית שמש; הגאון רבי יצחק אמסלם מרבני רמת בית שמש א', ועוד עשרות רבנים ופוסקי הלכה מפורסמים.
פתח והנחה את המעמד בטוב טעם הרב יעקב דוד פלינקר, בהעלותו על נס את חשיבותם של הרבנים המשיבים בקווי ההלכה: שלמה המלך אומר, דברי פי חכם חן. כמה חן יש בדברי חכמי התורה, תלמידי חכמים, שמגמתם להשיב דבר השם - זו הלכה, כמה חן יש כאשר אדם יושב בביתו ומתעוררת שאלה כלשהי, מחייג וזוכה למענה במקום במהירות. אפשרות מענה זו, מחברת קהלים גדולים אל חיי תורה עפ"י ההלכה, ומשמשת אור לרבים. על אחת כמה בדורנו, שניתן לפנות אל הבנקאי והרופא מקופת חולים, אל המלמד של הבן ואל רואה החשבון, כולם זמינים בטלפון, וקל וחומר לדברי ההלכה, דברים שהנפש תלויה בהם, שתהיה אפשרות מענה בטלפון.
קו מענה הלכה אשר קנה את שמו הטוב ורבים הפונים אליו, ועתה הוא עומד לפני הרחבה משמעותית. ואמנם, האחריות המוטלת על הרבנים גדולה מאוד, השאלות מגיעות מקשת רחבה של כל חלקי השולחן ערוך, וצריך המון ידע הלכתי, ולא אחת גם ידע טכני בתחומים שונים, לצורך המענה. לשם כך נמצאים עמנו היום רבנים שיתנו לנו ידע בתחומים שונים, ויעשירו אותנו מאוצרותיהם.
לחיות עפ"י הלכה עד הנשימה האחרונה
ראשון הדוברים בכינוס ההלכה היה פרופ' הרב אברהם שטיינברג, מנהל מחלקה נוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי שערי צדק, מומחה לאתיקה רפואית ולרפואה והלכה, מנכ"ל יד הרב הרצוג והאנציקלופדיה התלמודית, ומחבר סדרת הספרים רפואה כהלכה.
בדבריו הרחיב בנושאי רפואה בעולם ההלכה, והציג בפני הרבנים מגוון נושאי רפואה מרתקים, והתמקד בעיקר בנושא הארכת חייו של אדם וגדרי החיוב באופנים השונים. הוא שזר בדבריו מובאות מחז"ל ומגדולי הפוסקים, ופסקי הלכה רבים אשר זכה לדון בפני עמודי ההוראה, ובראשם הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר, זכר צדיקים לברכה.
משך דקות ארוכות ריתק את הקהל בדבריו הסדורים והבהירים כשהוא מציין שרבים מהמקרים הרפואיים הנידונים כיום, לא היו קיימים בעבר. קשה להעלות על הדעת את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בעולם הרפואה במשך שבעים השנים האחרונות. "מי העלה בדעתו לפני שנות דור שתהיה אפשרות לקחת לב פועם מאדם אחד ולשים אותו בגוף אחר והוא יחיה עוד עשרות שנים? הרי ההתפתחות היא מהירה כפי שלא היה מעולם. כשנכנסתי לתחום זו הייתה מהפכה אמיתית, אך בד בבד התעוררו שאלות רבות בחידושים שהתפתחו בעולם הרפואה, ולמעשה היו צריכים אנשים מיוחדים שידעו להתמודד עם זה, הקדוש ברוך הוא זיכה אותנו בפוסקי הלכה גדולים שידעו כיצד להתמודד עם זה בזמן אמת כשההתפתחות החלה. וזכות הייתה לי להציג את החידושים שהתהוו בפני גדולי התורה וההלכה, ולשמוע את דעתם".
הרבנים דנו בשאלות עמוקות וחמורות, גדרי פיקוח נפש והמסתעף. היה זה ביטוי עז לגדרי ההלכה המלווים את האדם בכל שלב מחייו, עד הנשימה האחרונה, בתפילה ובתקוה שיהא בבשורות טובות בקרב כל ישראל.
יסודות פסיקת ההלכה
הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, הפליא במעלת הרבנים המשיבים ובמעלת פסיקת ההלכה והפצת הוראה בקרב עם ה'. בדבריו הנפלאים שזר עובדות מפעימות מגדולי הדורות, על סיעתא דשמיא שליוותה את גדולי ישראל בהוראה, ועל כובד הראש שאפף אותם בבואם להורות.
על אודות מעמדם של הרבנים בקרב בני העיר, ציין לעובדה מופלאה ממרן החזון איש זצוק"ל, שבא אליו יהודי מהעיר צפת לשאול על שיעור המים הנצרך למקוה. החזו"א השיבו כי יש רבנים בעירו, והם יבדקו את הדבר. עם צאתו מיהר החזון איש לשלוח מברק לרב העיר, בו ציין את שיעור המים במקוה. הרב שקיבל את המברק, השתומם, כי לא זכר ששאל אי פעם את החזון איש בזה. בעודו יושב ומהרהר בטיבו של המברק, דפק יהודי על דלתו ושאל כמה הוא שיעור מקווה, והאם במקווה בצפת יש את השיעור הנצרך.
יצאו יחד אל המקווה וראו כי היא מכילה יותר מהשיעור לכתחילה. כראותו כך, סיפר השואל כי הוא חוזר עתה מהעיר בני ברק, שם ביקר אצל החזון איש, והוא שלח אותו לרב העיר. התברר למפרע כי החזון איש, בעיניו הצופיות למרחוק, הבין שיהודי זה מבקש למצוא תואנה כדי להתגולל על רב העיר הצעיר שזה עתה התמנה למשרה. אולם החזון איש שזהיר היה בכבוד הבריות עד להפליא, ועוד כמה וכמה בכבודם של רבני ישראל, הזדרז ושיגר את המברק, כדי שיהיה מענה בפיו ויתחזק מעמדו אצל בני העיר.
בהמשך דבריו הדגיש הגרמ"מ את האיסור בעיכוב הדין, מחד גיסא, וכיצד יש לקיים זאת יחד עם החובה להיות מתון בדין, מאידך גיסא. כאשר אין השיהוי לצורך בירור הדין. בדבריו ציין את הדיון בין הפוסקים בכללי ההוראה באיסור והיתר, אם ניתן לעכב את ההוראה או שיש להשיב מיד, והביא את דבריו המופלאים של המהרש"ם שהעיד שביקש מבני ביתו "שאם יבא מי לשאול באמצע אכילה או שינה לא יעכבו אלא יביאו לפני או יקיצוני", והגם כי לא כל אחד בדרגה זו, אולם איסור מפורש יש בשו"ע להשהות את הדין. לרבנים המשיבים, יש את האפשרות לקיים זאת, וגם בשאלות מורכבות כדאי לקחת את המספר ולהחזיר תשובה בהקדם. בהמשך דבריו הציג עובדות ושאלות הלכתיות מורכבות ומרתקות שהגיעו לשולחן בית הדין, וכיצד דנו בזה. בסיום דבריו חיזק את הרבנים המשיבים, המשימים לילות כימים תוך מסירות גדולה למען הרבות דעת והפצת דבר השם זו הלכה.
בקשב רב נשמעו דבריו של גאב"ד "שערי הוראה" הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן, מגדולי הפוסקים ובעל ה"שביבי אש", מתלמידיו המובהקים של פוסק הדור מרן רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, אשר פיאר את הכינוס בהשתתפותו, ונשא משא רב תובנות, והעניק הדרכות לרבנים-המשיבים, המתמודדים מול מגוון שאלות סבוכות.
הגרש"א הביא מדברי הרב וואזנר זצ"ל, על אודות רבנים המשיבים בדבר הלכה, והוסיף כי "היסוד צריך להיות הידיעה העמוקה שאנו זקוקים לסייעתא דשמיא תמידית. אם ה' לא ישמור - שווא שקד שומר". הגרש"א הביא תקוותו וברכתו "שבית ההוראה הזה ימלא את יעודו בשלימות גמורה, ויזכה לענות את התשובות כהלכה".
הגאון רבי דוד בריזל, מחבר ספר "משפט הנהנה" העלה את נושא התשלום בתחבורה ציבורית, שאלות המגיעות רבות לפתחם של מורי הוראה, תוך שהוא נוקט דוגמאות מעשיות ושאלות אקטואליות. "יש סוגיות שגם אם נלמד חושן משפט ישר-והפוך לא נדע כיצד לפסוק למעשה, אם לא נדע כיצד המערכת פועלת, ודוגמה לכך היא נסיעה בתחבורה ציבורית. יש המורים היתר באופנים מסוימים, ואינם יודעים כי חלק מהתשלום הוא רכוש חברת הנסיעות, שהם חברות פרטיות, ומהם בוודאי אין היתר לחמוק מתשלום". בדבריו הציג דוגמאות רבות של שאלות למעשה, ואיך יש לדון בכל מקרה.
לאחר מכן נשא דברים הגאון רבי צבי ברוורמן ראב"ד ביתר והעומד בראש בתי דינים חשובים. הרב הרחיב במספר נושאים אקטואליים לפוסקי הלכה ואף עמד במשך דקות ארוכות בנושא התנהלות דיינים ורבנים מול רשויות המשפט והרווחה. הוא הציג את החילוקים למעשה בין רב לדיין, ואת החשיבות להתייעץ עם פוסקים ותיקים ובפרט במקרים מורכבים.
הרב ברוורמן הדגיש את האיסור של הליכה לערכאות, ואת החובה לשפוט על פי דין תורה והשו"ע. בהמשך דבריו עמד על מצוות התורה "לא תגורו מפני איש" האמורה לדיינים ומנהיגי ציבור. זה דין דאורייתא, צריך לדעת את זה, ולמרות הקושי זו מצוה מהתורה והלכה למעשה. הרבה יותר קל לומר מה לי להתערב ולהיכנס בעניינים שונים, אך מי שהוא דיין או פוסק צריך לדעת שזה מצוה דאורייתא וזה חלק מהתפקיד, זה תנאי יסודי.
אחרון הדוברים היה הגאון רבי שמואל יוסף שטיצברג, מחבר הספרים 'שערי הלכה' ו'שערי השבת', אשר אתמחי גברא בסוגיות הלכתיות הנוגעות למעשה בעקבות התקדמות הטכנולוגיה, כגון מכשירים רפואיים שונים והשימוש בהם בשבת. הרב שטיצברג הציג את מכשיר הסיפאפ המסייע למניעת דום נשימה בשינה, ועמד על המשמעות ההלכתית הנובעת ממצד רפואי זה. "יש היום אלפי אנשים מקרב ציבור שומרי התורה והמצוות, המשתמשים במכשיר הסיפאפ, ומתחבטים כיצד עליהם לנהוג בשבת קודש". בדבריו המרתקים פרס את הפן ההלכתי הנובע מפעולות המכשיר, ואת הצדדים ההלכתיים הקשורים בזה, כמו גם פתרונות שונים לטכנולוגיות נפוצות, וכיצד יש לנהוג בהם בשבת.
במהלך הכינוס המיוחד נשא דברים אקטואליים ומעשיים ר' אריה קליין, מנהל מגזרים במחוזות ירושלים והשפלה בקופת חולים 'מכבי', אשר דיבר על הקשר בין עולם ההלכה לעולם הרפואה, והעלה על נס את הדלת הפתוחה והאוזן הקשבת שיש ב'מכבי' לרבנים המשיבים, לתועלת הציבור.
עוד נשא דברים בפני הרבנים המשיבים, ר' דב מאיר אולמן, יועץ מס, אשר הציג בפני הרבנים את פרטי התנהלות עובד ומעביד ורשויות המס בפן המשפטי והעסקי. "כאחד שעוסק בתחום למעלה מעשרים שנה אני יודע שיש בזה הרבה שאלות. ולכן חשוב להציג את עיקרי הכללים וכיצד פועלים הדברים". הוא הציג מגוון שאלות נפוצות בנושאי פיצויים, פנסיה ועוד, והעלה את השאלות ההלכתיות הקשורות בעניינים אלו.
המגוון הרחב של נושאי הדיון, המחיש את הקשת הרחבה של הנושאים להם נדרשים הרבנים המשיבים בקו. כמעט אין נושא שלא מגיע לרבנים המשיבים, החל משאלות הקשורות למטבח ולבית היהודי, הלכות שבת והלכות חג בחג, שאלות רפואיות שונות, דיני ממונות במגוון נושאים, וכל ההלכות המקיפות את היהודי משך כל היום בארבעת חלקי שלוחן ערוך, כאשר על הרבנים המשיבים להיות דרוכים לכל שאלה, לברר את הפרטים הנצרכים, ולהשיב לשואליהם דבר.
למעלה משלוש שעות רצופות ערכו הדיונים השונים, שהקיפו ידע רב ועצום במגוון הנושאים הנידונים. הרבנים המשיבים, ישבו דרוכים והאזינו ברוב קשב לדברים העמוקים והבהירים שנשאו פוסקי ההלכה ומרביצי התורה. הרבנים הדוברים עמדו על מעלת פסיקת ההלכה, והטוו את הדרך והגישה הנכונה לגשת לפסיקת ההלכה. היה זה מחזה מרומם ונורא הוד לראות את עשרות הרבנים תלמידי חכמים מופלגים, מהם מורי הוראה ידועי שם, יושבים יחדיו בכינוס, ועוסקים בסוגיות הלכתיות עמוקות. את היכל בית המדרש סביב עיטרו עשרות תלמידי חכמים צעירים המשקיעים בלימוד ההלכה, שניצלו את ההזדמנות הנדירה ובאו אל הכינוס, להקשיב למשאות ההלכתיים, ולשאוב ממימי הדעת בנושאים הנידונים.
הכינוס כולו עמד בסימן הרחבה משמעותית של מסגרת קו ההלכה "מענה הלכה" שע"י מוסדות "באר ישראל" בבית שמש, באופן שיוכל לתת מענה להמוני הפונים, תוך זמינות גבוהה ומענה מהיר גם לשאלות מורכבות בכל חלקי השולחן ערוך ובמהלך השנה כולה. הכינוס הייחודי הסתיים באווירת התרוממות, כאשר עשרות הרבנים המשיבים שליט"א יוצאים בתחושה עמוקה של שליחות להביא את דבר השם זו הלכה להמונים ולרבבות באמצעות המוקד הטלפוני שהפך לשם דבר בעולם ההלכה בסייעתא דשמיא.
קו ההלכה "מענה הלכה" הוקם ע"י מוסדות "באר ישראל" בעיר בית שמש, ומעניק מענה מקיף על ידי רבנים מומחים ופוסקי הלכה הבקיאים בכל חלקי השולחן ערוך בבהירות עצומה. הקו הפך במהירות לנחלת ההמונים, והביקוש גדל והולך. בימים אלו נערכים להרחבה משמעותית לקו ההלכה כדי לאפשר להמונים מענה מהיר ומדויק לפי פסקי ההלכה המסורה.
