עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
היהודי האחרון בדמשק חושף: "העם הסורי בשל לשלום עם ישראל, זה קרוב"
כבר שנים שבכור סימנטוב יושב בדד בדמשק. יהודי בודד במדינה של מוסלמים ועוד מיעוטים. הוא חווה על בשרו את אלימות משטרו של אסד והתעקש להמשיך להתגורר במדינה | עכשיו, אחרי שהשלטון התחלף ואחרי שמדינת ישראל הוכיחה יכולות, הוא מרשה לעצמו לשוחח עם מגזין 'משפחה' שיחה רוויית תקוות
ביקור יהודים בדמשק - סוריה צילום: באדיבות המצלם
התמורה המיידית שכנראה מחכה לנו ליום שאחרי מלחמת תריסר הימים עם איראן, היא הרחבת הסכמי אברהם. בקנה שתי מדינות מרכזיות: סעודיה שהייתה שם כבר מזמן, והשכנה שהצטרפה אך לאחרונה, סוריה.
בדמשק יושב לו יהודי מחויך, רואה שהאחים מישראל משמידים את הבריון השכונתי שהשליט אימה וטרור גם במדינה שבה הוא חי מאז ומעולם, והוא כבר מחכה לרגע הזה שבו אנחנו נוכל לבוא ולנגב איתו חומוס במרכז דמשק.
הכירו את בכור סימנטוב, האיש והחיוך, שזכה לתואר 'היהודי האחרון בדמשק'. בימים שבהם יחסי המדינות הגיעו לתפנית מרתקת במיוחד נוכח נפילת משטרו של אסד ושאר האירועים המוזכרים, התואר הזה מספר הרבה יותר מהמשמעות הרגילה שלו. נזכיר שעד לא לפני הרבה זמן חיו אלפי יהודים בסוריה, בדמשק, בחאלב ובערים נוספות. בתחילת שנות ה-90 נכנע חאפז אל אסד ללחץ האמריקאי ואישר ליהודים לעזוב את סוריה.
בראיון לשלמה קופרמן במגזין 'משפחה' הוא מתייחס לכמות היהודים שנשארו בדמשק, "פחות ממניין". ארבעה גברים ושתי נשים הם חברי הקהילה היחידים שנותרו בדמשק, עם מר סימנטוב שמשמש ראש הקהל של הקהילה היהודית הקטנה בעולם, חרף קרבתה הגאוגרפית לישראל. בשישים שנותיו בעיר הבירה הסורית הוא למד לחיות את חייו כיהודי במקביל להתפתחותה של המדינה היהודית מעבר לגבול. לא תמיד זה היה קל, אבל עכשיו הוא מרגיש שההיסטוריה פתחה הזדמנות שלא הייתה מעולם.
"אנשים ושכנים שואלים אותי כל הזמן מתי יהיה שלום עם ישראל", הוא אומר בשיחה ל'משפחה'. "הם מביטים בכם בהשתאות שלא הייתה מעולם. מדינת ישראל הפכה למעצמה". השיחה הזו, שנעשתה בעזרת מתורגמן מאנגלית לערבית, התרחשה בימים שהדי הפצצות שוככים אט אט, ולאחר הכרזת טראמפ שהודה בקולו בסעודיה: האמריקאים מקדמים נורמליזציה עם מדינת ישראל שתורחב למדינות נוספות, בראשן השכנה הצפונית בדלת ממול. "העם הסורי בשל לשלום עם ישראל", הוא טוען בתוקף ומתעקש לטעון שזה בר קיימא. "זה לא עניין של אם, זה עניין של מתי. לדעתי זה יכול להיות בקרוב מאוד".
"סבלנו שנים רבות תחת רגלי המשטר של משפחת אסד, האב והבן. ההגבלות על היהודים היו דרקוניות וכללו פגיעה בחופש התנועה, מגורים ועיסוק. אפילו להחזיק נכסים מעבר לבית הפרטי שלנו לא הורשינו, כמו גם רכישת השכלה מתקדמת כמו רפואה או עריכת דין, לכן, בהכרח נמנעה מאנשי הקהילה היכולת להתקדם כלכלית או לנוע לעמדות מפתח והשפעה. אפילו בשביל לצאת מהשכונה שלנו היה צריך לקבל אישור מהמוח'באראת".
"גורמים מבחוץ שהיו מנסים ליצור קשרים עם היהודים היו יכולים לעבור תשאול על ידי כוחות הביטחון הסוריים מדוע הם דיברו עם היהודים ומה רצונם. ממש כמו בגטו. למשפחה בארץ ודאי שלא יכולתי להתקשר באותם ימים".
כשהוא נשאל על אודות יחסיו עם הסביבה, הוא מדגיש שהחיים לצד השכנים המוסלמים, כמו גם הנוצרים והדרוזים, הם בהרמוניה מוחלטת. "היו תקופות יותר מתוחות, בעיקר בימי עבר, אבל בשנים האחרונות יש הרבה כבוד ויחסים חמים. אנחנו חיים כאן ביחד, זה עם זה, ואינני זוכר שהרגשתי מאוים אי פעם. אני אפילו יכול להגיד יותר מזה", הוא אומר, "כשאני עובר ברחוב, רוב העוברים ושבים שמכירים את פניי מברכים אותי בברכת 'שלום עליכם' בעברית דווקא, בגלל היותי יהודי".
סימנטוב סיפר למגזין 'משפחה' כי בזמן מלחמת האזרחים היהודים שנשארו אומנם היו בטוחים יחסית בתקופה הזו וזכו להגנה של המשטר, אבל מעשי ההרג והדיכוי האכזרי עוררו את זעמו של כל מי שזכויות אדם בסיסיות חשובות לו, גם אם הוא השכן המוסלמי או קרוב משפחתו, במיוחד לנוכח היחסים החמים שהיה לסימנטוב ולשאר היהודים עם שכניהם, כפי שתיאר.
"לא להאמין שהעולם נתן לזה לקרות. מאות אלפי אנשים נרצחו, מאות אלפים, וכל העולם שתק. נכון, אסד היה מוקצה מחמת מיאוס ברוב מדינות העולם המערבי, ומלבד רוסיה שהייתה הפטרון שלו ומספר מדינות ערביות )למשל איראן(, אף אחד לא באמת קיים איתו יחסים דיפלומטיים תקינים. אבל אף אחד לא באמת פעל בשביל לעצור את הזוועות, את העושק, את ההרג. זה מסר לכל מי שחושב שהעולם הנאור והרחום יילחם למען רווחתו, שידעו שהם לא מעניינים אף אחד, אלא אם כן מדובר בפלסטינים שנלחמים בישראל".
למרות שקשה להגדיר את מר סימנטוב כמי שתומך במלחמה שמתנהלת כעת בעזה, גם מטבע הדברים והסביבה שבה הוא חי, שומע חדשות ושותה קפה בבוקר, הוא מסכים עם הקביעה שהיחס העולמי לסבלם של הפלסטינים מקבל עדיפות וקידום אינטרסנטי ממניעים אנטישמיים. "הסבל של העם הסורי מוכיח שאת העולם לא באמת מעניין סבלם של אחרים, זה הכל אינטרסים".
על ניצחון המורדים הסורים אמר: "אנשים כאן יודעים שזה התאפשר בזכות מדינת ישראל וזה מה שגורם לתחושות מעורבות כלפי פעולותיה של מדינת ישראל בסוריה. מצד אחד האזרחים הסורים מעריכים את ישראל כגורם עוצמתי, מעצמה גרעינית וצבאית שהצליחה להנחית מכה אנושה על אויביה, אבל קשה לומר שהם רואים בעין יפה את ההתערבות הישראלית בין גורמים בסוריה (כמו הדרוזים והכורדים מול הטורקים) והפעולות השונות שהיא נוקטת בהשמדת המתקנים של הצבא הסורי. כל הדברים האלה הם סוגיות פנימיות רגישות בחברה הסורית וההתערבות הישראלית, גם היא מוצדקת בעיניים ישראליות, יש לה השפעה שלילית במובנים פנים סורים".
"האנשים כאן לא באמת האמינו כבר שזה יקרה", אומר סימנטוב. "אחרי כל כך הרבה שנים של דיכוי וייאוש, אתה כבר מאבד את התקווה לשינוי המיוחל. דורות שלמים של סורים כבר התרגלו לעובדה שהם חיים תחת משטר אכזרי, אליטיסטי ומגלומן, הגוזל מהם את החירות האישית שלהם, את היכולת שלהם לנהל חיים תקינים, את האושר. אבל זה שייך להיסטוריה. העם הסורי זכה לכתוב את ההיסטוריה שלו בדם, והוא זכאי לכל שבח עבור כך. בזכות האומץ של האנשים שמעולם לא איבדו תקווה, סוריה משוחררת מהעול האפל הזה שנקרא אסד".
על שלום אפשרי עם סוריה אמר: "הסורים רואים במדינת ישראל גורם עוצמתי וחיובי באופן כללי וחלקם הגדול משתוקק לשלום עם ישראל. הדעת נותנת שזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה היא משהו בסיסי בהבנות להסכם שלום שכזה, ואין ספק שהעם הסורי יעמוד מאחוריו. יש מדינות ערביות נוספות שחתומות על הסכמי שלום עם מדינת ישראל ויצרו היסטוריה, מציאות שלא הייתה קודם לכן. והנה אנחנו רואים שלמרות זאת מדינת ישראל נלחמת בעוצמה אדירה באויביה, חרף אותם הסכמים. הסיבה לכך היא משום שגם במדינות הערביות כמו נסיכויות המפרץ ואפילו סעודיה שנמצאת על הכוונת, מבינים היטב שאם עם ישראל יניח את נשקו הוא יושמד באותו רגע".
"עם זאת, המלחמה בעזה נראית ארוכה יותר ממה שהיא נצרכת בעיניהם של חלק מהאנשים. גם בארץ יש מי שחושב כך, ואני לא חושב שאפשר להתפלא על אזרח סורי שיחשוב כך גם הוא. אני חוזר ומדגיש: כל השכנים והמכרים שלי כאן בדמשק משתוקקים לשלום עם ישראל ללא יוצא מן הכלל".
