יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
באיראן מאשימים: בגידה בצמרת אפשרה לישראל לחסל את מפקדי משמרות המהפכה
אחרי חיסול עשרות בכירים, באיראן גוברת התחושה שהדלפות מבפנים אפשרו לישראל להכות שוב ושוב
בכירים בצבא איראן צילום: סוכנות הידיעות תסנים
חודש לאחר התקיפות הנרחבות של ישראל באיראן, שחשפו חדירה עמוקה למערכי הביטחון האיראניים, הוויכוח הציבורי ברפובליקה אינו שוכך. הכותרות נמשכות מדי יום, אך בפועל חקירה אמיתית לא נפתחה, וההנהגה נראית קפואה. פעולה של ממש עדיין אינה באופק.
סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, ניסתה להפנות את האשמה החוצה. בדיווחיה נטען כי אתרי הימורים זרים ופלטפורמות דיגיטליות מחו"ל הם שחשפו את המידע שהוביל לחיסול של יותר משלושים קצינים בכירים. במקביל, השלטון האשים פליטים אפגנים בשיתוף פעולה עם גורמי חוץ, וביצע גירוש של למעלה ממיליון בני אדם. גורמים באו״ם הגדירו את המהלך כאחד ממבצעי ההרחקה הגדולים ביותר בעשורים האחרונים.
אולם ככל שחולפים הימים, יותר ויותר קולות מבית קוראים להפסיק את הסחות הדעת ולהתמקד בשאלה המהותית: כיצד הצליחה ישראל לזהות ולפגוע שוב ושוב בבכירי הביטחון האיראניים?
השר לשעבר מוחמד ג'וואד זריף התראיין לסוכנות IRNA הממשלתית והזהיר: "כשאנחנו מדברים על חדירה, אין טעם לחפש רק אנשים שנראים שונים. צריך לשאול מי מדבר בשפה של ישראל, מי מקדם את מדיניותה, מי מנסה לפצל את הציבור שלנו".
זריף הוסיף כי מדובר כבר לא במרגל בודד, אלא במערך מאורגן. "אנחנו ניצבים מול גוף שלם. יש לו כוח אדם, יש לו רעיונות, יש לו השפעה פסיכולוגית. זה לא מקרה נקודתי, זו תשתית. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו איך הצליחו לאתר את מפקדינו פעם אחר פעם".
מאז החלה המתקפה ב־13 ביוני נעצרו עשרות בני אדם בחשד למעורבות בחיסולים או בהכוונת מל"טים. כמה מהם הוצאו להורג לאחר משפטים קצרים, אחרים עדיין ממתינים לגזר דינם. כך מסר שר המודיעין האיראני.
ברשתות החברתיות מופנות האשמות ישירות אל עבר צמרת משמרות המהפכה. משתמשים רבים שואלים בקול רם האם ייתכן שמפקדים בכירים, בהם מפקד כוח קודס אסמאעיל קאאני או ראש המל"ל לשעבר עלי שמח'אני, הם שהעבירו את מיקום עמיתיהם. גל של האשמות בבגידה מציף את הזירה, ומועצם על רקע שתיקת השלטון והיעדר הסברים מהימנים.
בחלק מכלי התקשורת פורסמו גם טענות ביזאריות על שימוש של ישראל בישויות על טבעיות, אך אלו לא הצליחו לספק מענה לתחושת הזעם והבושה בציבור האיראני.
סעיד חאג'אריאן, מי שנחשב לאחד ממעצבי מערכת המודיעין של איראן, הזהיר מפני טיפול רשלני והפקרת ניהול הסוגיה. בראיון לעיתון האם מיהן אמר: "הגוף שאחראי לחשיפת מרגלים הוא קריטי, ואני לא מבין מדוע תחום רגיש כל כך חולק בין שתי סוכנויות נפרדות. זה נושא שדורש מיקוד, לא פיצול סמכויות".
חאג'אריאן הוסיף כי בנסיבות הנוכחיות תיוג של אנשים כסוכנים זרים הפך לקל מדי. "מי שמשנה את עמדותיו הפוליטיות בן לילה, מי שעובר צד באופן דרמטי, אלו בדיוק האנשים שצריך לפקוח עליהם עין. מרגל אמיתי שותק כשצריך ומדבר כשזה משתלם לו".
גם ממחנה השמרנים נשמעת ביקורת הולכת וגוברת. איש הדת סייד רזא אכרמי, שכיהן כחבר פרלמנט במשך חמש כהונות, אמר לעיתון ארמאן מלי כי שורש הבעיה אינו חדש, והמלחמה רק חשפה אותו. לדבריו, "צריך לברר מי מהבכירים באמת מחויב לקידום הלאום, ומי שם את טובתו האישית מעל טובת המדינה".
אכרמי, כמו רבים ברשתות, שלל את הטענות נגד הפליטים. "האם לפליטים אפגנים הייתה גישה למודיעין מסווג? ודאי שלא. האם הם היו שותפים לעיצוב מדיניות? גם זה לא".
בינתיים אין סימן לחקירה אמיתית. הציבור דורש תשובות. הבכירים שותקים. והחשד שבכירים בצמרת הביטחונית האיראנית עצמם פעלו כסוכנים ממשיך לתסוס מתחת לפני השטח.
