יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
חמאס על סף קריסה? משבר כלכלי ומנהלי עמוק מערער את שליטת הארגון
הכנסות הארגון התייבשו, הזרוע הצבאית מתקשה לשלם ללוחמים, וממשל חמאס בעזה מקצץ באופן דרמטי בשירותים חיוניים ובמשכורות עובדים, בצל קריסת התשתיות והלחץ הצבאי. העיתון האמריקני מגולל בהרחבה את שיטתיות ההשתלטות של חמאס על מנגנוני הסיוע שאפשרו לו לשרוד
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה צילום: דורון קדוש גל"צ
ארגון הטרור חמאס ניצב בפני המשבר הפיננסי והמנהלי החמור ביותר בארבעה עשורים של קיומו, והוא מתמודד עם קשיים עצומים בגיוס המשאבים הנחוצים לו להמשך הלחימה נגד ישראל ולשמירה על שליטתו ברצועת עזה. כך טוען העיתון 'וושינגטון פוסט' בכתב תחקיר מיוחדת, המבוססת על שיחות עם גורמים ישראלים ועזתים.
קופת הארגון התרוקנה כמעט לחלוטין, והזרוע הצבאית של חמאס כבר אינה מסוגלת לשלם משכורות ראויות למחבלים. עם זאת, הארגון עדיין מצליח לגייס נערים צעירים למשימות כמו תצפית או הנחת חומרי נפץ בנתיבים בהם פועלים כוחות הביטחון, כך לדברי עודד עילם ראש חטיבת הפח"ע לשעבר במוסד וחוקר במרכז הירושלמי, וקצינים נוספים בצבא.
חמאס אף מתקשה לשקם את רשת המנהרות המאובזרות היטב ואת מרכזי הפיקוד התת-קרקעיים שנהרסו על ידי ישראל. כדוגמה, מנהיג חמאס, מוחמד סינוואר, שנפגע בתקיפה אווירית לפני כחודשיים, הסתתר במחבוא צר בן חדר אחד, בעומק כתשעה מטרים מתחת לבית חולים בדרום עזה, זאת בניגוד משווע למתחם התת-קרקעי העצום שהצבא גילה בשלבים המוקדמים יותר של המלחמה בצפון הרצועה, אשר כלל חדרים מרווחים, רצפת שיש, דלתות הדף, אוורור מתקדם ושפע מקום לאחסון נשק. "חמאס לא בונה מחדש את המנהרות שלו, הוא לא משלם ללוחמים המאומנים שלו, הוא רק שורד", סיכם עילם.
הממשל האזרחי של חמאס, השולט בעזה מאז 2007, מתקשה גם הוא לשלם משכורות לעובדי המשטרה ולפקידי משרדי הממשלה. בנוסף, הארגון הפסיק להעניק תשלומי פיצויים למשפחות המחבלים שנהרגו, כך על פי עילם, ומעדות קצין משטרה פלסטיני מקומי ושני תושבי עזה נוספים.
אברהים מאדהון, פרשן עזתי המקורב לחמאס, הסביר כי הארגון לא נערך למלחמה שנמשכת למעלה משנה, ונאלץ לנקוט בצעדי צנע דרסטיים, כולל קיצוץ נרחב בעלויות אדמיניסטרטיביות ומשכורות. במקביל, הוא מנסה לשמר שירותים בסיסיים חיוניים על ידי הקמת ועדות חירום המספקות שירותים מקומיים כמו פינוי אשפה וניהול דלק גנרטורים, במטרה לשמור על מראית עין של שלטון. גורמים רשמיים בחמאס סירבו להתייחס למצבו הפיננסי של הארגון.
בתחילת המלחמה, חמאס התקיים ממיסים שהטיל על סחורות וכן מהשתלטות על משלוחי סיוע הומניטרי שנכנסו לרצועה. כך עולה מעדויות של תושבי עזה, גורמים ישראלים ועוד. עזתי שעבד בגבול סיפר כי אנשי חמאס בלבוש אזרחי ערכו בקביעות בדיקות מלאי של סחורות במעבר רפיח, עד לסגירתו בשנה שעברה, וכן במעבר כרם שלום. נציגי חמאס אף סקרו מחסנים ושווקים.
ה'וושינגטון פוסט' מציין כי רוב הפלסטינים שרואיינו לכתבה זו דיברו בעילום שם, או שמסרו רק את שמם הפרטי, מחשש לנקמת חמאס. לדברי העיתון, האו"ם, הנציבות האירופית וארגוני סיוע בינ"ל גדולים טוענים שאין להם ראיות לכך שחמאס גנב באופן שיטתי סיוע שהועבר דרכם, וכי ממשלת ישראל לא הציגה הוכחות לכך.
קבלן עזתי שעבד במעברי הגבול של עזה במהלך המלחמה ציין כי חמאס הרוויח "במיוחד מסיוע הומניטרי שלא עלה לו כלום, אך הוא גרם להעלות את מחיריו". הוא סיפר כי במשך קרוב לשנתיים, חמאס גבה באופן שגרתי 20 אלף שקלים מסוחרים מקומיים, ואיים להחרים את משאיותיהם אם לא ישלמו. הוא ציין פקידי ממשל בחמאס שאיימו עליו מספר פעמים במוות או בהאשמה ב'שיתוף פעולה' עם ישראל אם לא יפעל סיוע לפי דרישותיהם. לדבריו, הוא סירב, אך ציין כי הוא מכיר לפחות שני נהגי משאיות סיוע שנרצחו על ידי חמאס בשל סירובם לשלם.
גורם צבאי ישראלי, שדיבר בעילום שם בשל רגישות המידע, אמר כי חמאס איבד 90 אחוז מהנהגתו ו-90 אחוז ממלאי הנשק שלו במהלך העימות. בתחילת המלחמה, חמאס מיהר להסתיר מזומנים ואספקה מתחת לאדמה, אך אלה אזלו. בחודש אדר אשתקד, הצבא הודיע כי החרים למעלה מ-3 מיליון דולר ממנהרות שמתחת לבית החולים א-שיפא בצפון עזה, על פי הודעה רשמית של צה"ל.
עם זאת, חמאס אכן הרוויח ממסחר ומסיוע הומניטרי, וגייס מאות מיליוני דולרים, על פי שני גורמים צבאיים ישראלים וגורם מודיעין ישראלי, שכולם דיברו בעילום שם בשל רגישות הממצאים. לדוגמה, גורמים רשמיים אמרו כי חמאס תפס לפחות 15 אחוזים מסחורות מסוימות, כמו קמח, וכן שוברי סיוע שסוכנויות בין-לאומיות התכוונו לספק לעזתים רעבים.
גורמים אלה ציינו כי חלק מהסכום הועבר לאנשי חמאס ותומכיו, בעוד היתר נמכר להפקת רווחים. אחמד פואד אלח'טיב, פלסטיני-אמריקאי העומד בראש קבוצת הסברה פלסטינית, טען כי חמאס שינה שוב ושוב את אסטרטגיית הפקת הרווחים שלו מסיוע ומסחר, תוך שהוא סומך על המשבר ההומניטרי שיביא לסיום המלחמה.
"האסטרטגיה של חמאס הסתמכה על סבלם של תושבי עזה", אמר אלח'טיב. "אבל כאשר אסטרטגיה זו נכשלה, הוא הכפיל את עצמו בטיפשות בגישה זו, בעיקר משום שלא היה לו שום דבר אחר בארגז הכלים שלו כדי להתמודד עם התגובה העוצמתית של ישראל לשבעה באוקטובר וחוסר היכולת של העולם לעצור אותה".
אדם מדיר אל-בלח שבמרכז עזה, פעיל בניהול חלוקת הסיוע, אמר לעיתון כי "חמאס רואה בסיוע את המטבע החשוב ביותר שלו". הוא סיפר שבעוד שרוב האוכלוסייה נאלצה לחפש מים ומזון, אנשים המזוהים עם חמאס קיבלו במתנה ארגזי סיוע שנועדו לאזרחים בעזה.
הצבא טוען על פי מידע מודיעיני, כי בין ארגוני הסיוע שפעלו תחת השפעת חמאס, נמנים סוכנויות או"ם וארגונים לא ממשלתיים. מנגד, גורמים רשמיים מכמה ארגוני סיוע בינ"ל גדולים אישרו כי לא הייתה הסטה שיטתית של הסיוע שלהם על ידי חמאס, וכי יש להם נהלים חזקים למעקב אחר הסיוע מרגע כניסתו לעזה ועד חלוקתו. עם זאת, גורם מצרי שעבר תדרוך מודיעיני אמר כי חמאס אכן גנב חלק מסיוע המזון הזה. "חמאס מנסה להשתמש בסיוע כדי לשרוד. זה בהחלט קורה", אמר הגורם.
בין דרישות חמאס במשא ומתן עם ישראל על הסכם הפסקת אש חדש, נמצאת פתיחת גבולות עזה מחדש והגברת הסיוע ההומניטרי – בין היתר כדי להקל על המחסור החמור במזון שהפנה את דעת הקהל נגד חמאס, אך גם כדי להחיות את תזרים המזומנים שלו, אמר גורם רשמי המעורב בשיחות שדיבר בעילום שם. "אחת הסיבות לכך שחמאס דוחף לחזרה למערכת הישנה היא שיש להם אנשים בכל המחסנים", אמר גורם מערבי. נוכחותם של עובדי הממשל בעזה מאפשרת לחמאס לווסת ולנטר את פעילות השוק, וכן להטיל מס או לתפוס חלק מהאספקה לעיתים, אמר גורם ישראלי בכיר.
עד להשעיית כניסת הסחורות לעזה בפרוץ המלחמה, חמאס גבה מס על יבוא בגבול. אם סוחרים סירבו, הארגון החרים חלק ממשאיותיהם ומכר את תכולתן לסוחרים עזתים, על פי כתב כלכלי עזתי. הוא ציין שלפני המלחמה, "דלק וסיגריות היו הפריטים שמוסו באופן הגבוה ביותר והרווחיים ביותר עבור ממשלת חמאס בעזה".
איש עסקים עזתי אמר כי חמאס הטיל מס של לפחות 20 אחוזים על סחורות רבות. אך הארגון גם השתלט על משאיות שהובילו סחורות מבוקשות כמו קמח, שנמכר במחיר של עד 30 דולר לקילוגרם, וגנב דלק המיועד לקבוצות סיוע. אספקת דלק הניבה הכנסות גבוהות לחמאס במהלך המלחמה, כאשר הארגון גם הטיל מס וגם החרים דלק המאוחסן בתחנות דלק.
בנוסף למיסוי סחורות, חמאס גם הרוויח כסף בכך שאפשר לסוחרים קשורים למכור מוצרי יסוד מיובאים כמו סוכר וקמח במחירים מנופחים מבלי לחשוש מעונש על העלאת מחירים, כך על פי צה"ל, שציטט מסמך פנימי של חמאס שהגיע לידי הצבא. הכתב הכלכלי העזתי, שדיבר בעילום שם מחשש לנקמה, אישר כי סוחרים אלה רשאים היו למכור סחורות במחירים מנופחים. הוא הוסיף וציין כי חמאס נהג לעיתים להגביל את ההיצע בשוק למשך מספר ימים, ובכך כפה עליית מחירים.
כאשר ישראל חידשה את המלחמה בחודש מרץ האחרון, חמאס ראה את הכנסותיו צונחות כאשר היבוא ומשלוחי הסיוע לעזה הצטמצמו במידה רבה. הקמתה בחודש אייר של הקרן ההומניטרית לעזה – תוכנית סיוע במזון הנתמכת על ידי ארה"ב וישראל – גזלה מחמאס את אפיק ההכנסות הקודמות שלו, כך לדברי גורם צבאי ישראלי.
"ככל שחמאס נוקט במדיניות מחמירה יותר, הפופולריות שלו יורדת", אמר ראמי, עובד בן 40 בממשלת חמאס, שדיבר בתנאי שרק שמו הפרטי יפורסם. הוא אמר שהכעס ברחובות עזה שונה באופן משמעותי מהאופטימיות שהיתה בתחילת המלחמה, כאשר "האמנו שאנחנו על סף שחרור פלסטין או השגת ניצחון גדול במלחמה", במיוחד כאשר ידענו שחמאס ובעלי בריתו מחזיקים כ-250 חטופים. "פעולותיה של ישראל הן ללא ספק פליליות, אך שיקול דעתו הלקוי של חמאס וכישלונו לתת דין וחשבון על תוצאות המלחמה, תרמו גם הם באופן משמעותי לאסון הזה", סיכם ראמי.
