יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
באיראן זונחים את הדת ומפיחים חיים בלאומיות הפרסית העתיקה
המנהיג העליון חמינאי שר המנון מלכותי בטקס אשורה. הרחובות מתמלאים בפסלים קדם־איסלאמיים. הציבור מוחא כפיים. ההנהגה מהדקת שליטה
איראן יצאה ממלחמתה מול ישראל כשהיא חבולה קשות אך חדורת מטרה. מערך ההגנה האווירית נפגע, אתרי הגרעין הושמדו, מאות אזרחים נהרגו ובמהלך ימי הקרב הצטרפה גם ארצות הברית. אך מתוך החורבן נולד מהלך תודעתי חדש לגמרי: הלאומיות קודמת לדת.
בטקס אבל ציבורי לציון עשורה, תקופת האבל השיעית, הורה האייתוללה חמינאי לזמר הטקס המרכזי לשיר מולו. הקהל כרע ברך בלבוש שחור. אך במקום פסוקי קינה דתיים, פצח הזמר בשירה: "היי איראן, איראן". הקהל הצטרף: "בנשמתי וברוחי את נשארת הו מולדתי".
על פי סקירה שפורסמה בניו יורק טיימס מדובר במהלך מתוכנן היטב של המשטר. סמלים איסלאמיים מפנים את מקומם לפסלים מן העבר הקדם איסלאמי. בשיראז הוצב שלט שבו נתניהו כורע בפני פסל של שפור הראשון. בטהרן דמותו של אראש הקשת נצפתה יורה טיל במקום חץ.

פרופסור מוחסן בורהאני מאוניברסיטת טהרן הסביר כי מדובר במיזוג חדש של זהות שיעית ולאומיות איראנית. "זו תגובה ישירה להתקפות על איראן", אמר.
המהלך מתרחש תוך כדי החרפת מגבלות הגישה לאינטרנט והחמרה של צעדי הדיכוי נגד מתנגדי משטר. אך הציבור מגלה סובלנות כלפי ההידוק. חלקם אף רואים בו רגע של אחדות לאומית מחודשת.
לידה, עובדת בטהרן, אמרה לניו יורק טיימס: "גם אם תוכנית הגרעין אינה חלום שלי, כשפוגעים בה אני לא יכולה לשתוק. זו הקרקע שלי וזה כבודי הלאומי".
המנגינה הלאומנית אינה חדשה. גם בסוף מלחמת איראן עיראק השתמש המשטר ברטוריקה פטריוטית כדי לגבש את הציבור. אך כעת, לדברי פרופסור עלי אנסארי, מדובר בהיקף אחר לגמרי. "הם יודעים שכאשר קשה, צריך לאחד דרך לאומיות. הדת לבדה לא תספיק", אמר.

השנה נרשם שינוי נרחב בטקסי האשורה ברחבי המדינה. שירים מהתקופה הפהלווית, שהוחרמו שנים ארוכות, בוצעו בשילוב עם פסוקים איסלאמיים. משפחתו של מחבר ההמנון "היי איראן" מחתה: "מחקתם אותנו מהספרים. עכשיו אתם שרים את המילים שקיללתם".
הסטודנטית שהרזאד מטהרן כינתה את המהלך "לאומיות מהונדסת". לדבריה, "לאומיות אמיתית באה מהרחוב ומהכאב. לא מפודיום ממשלתי".
אבל רבים הריעו. מול אוניברסיטת טהרן צעדו השבוע אזרחים כשהם שרים גרסה לאומנית לשיר מתקופת השאה. הבמה הועברה לדגל אחר.
למרות זאת יש הסבורים שהמהלך לא יאריך ימים. "כשהאבק יתפזר", אמר פרופסור אנסארי, "אנשים יגלו שאין מים, אין גז, ואין חשמל. בלי רנסנס כלכלי אמיתי כל זה יתמוטט".
