הודעת ״מועצת השלום״: "הדיונים נמשכים ומתקדמים. מפת הדרכים ליישום ההסכם כוללת את פירוק כל אמצעי הלחימה, הכבדים והקלים, ללא יוצא מן הכלל, לצד השמדת המנהרות, מחסני הנשק ומתקני ייצור אמצעי הלחימה. בסוף התהליך, לחמאס לא יהיה כל תפקיד שלטוני בעזה, לא באופן גלוי ולא מאחורי הקלעים, והוועדה לניהול עזה תחזיק בסמכות מלאה בהתאם לעיקרון של רשות אחת, חוק אחד ונשק אחד. כל צעד של צד אחד מאפשר את הצעד הבא של הצד השני״.
לוחמי עילית של החות'ים מתרגלים פשיטות על יישובים בישראל
החות'ים הכשירו מחזור נוסף של יחידת עילית שאמורה לפשוט על ישראל • השם שנבחר "טופאן אל-אקצא" הוא כמו השם שניתן למתקפת שבעה באוקטובר ע״י חמאס
החות'ים בתימן השלימו לאחרונה את הכשרת המחזור השלישי של לוחמי עילית, שאמורים לבצע פשיטה על ישראל.
לפי הפרסום בישראל היום, השם שנבחר הוא "טופאן אל־אקצא" - זהה לשם שנתן חמאס למתקפת השבעה באוקטובר, מה שמעיד על המשך הקשר ההדוק של החות'ים עם הנעשה בעזה ושבשמו הם משגרים טילים לישראל.
אפשר לחייך מול הפנטזיות של החות'ים להמטיר מבול נוסף על ישראל, בכל זאת, מפרידים ביננו 2,000 קילומטרים, שגם לוחמי עילית יתקשו לחצות. אך אפשר לראות את זה כהצהרת כוונות. תוכנית פלישה חיה ובועטת, אמנם כעת היא נראת קטנה, אך לא מן הנמנע שתבשיל בעתיד למהלך מסוכן הרבה יותר. הסוגיה החות'ית מחייבת מעקב רציף, על מנת לוודא שלא מתבצע ניסיון מחטף, ימי או יבשתי, שיביא להפתעה באילת או באחד מהקיבוצים.
אבל כדאי לבחון אותו בראייה רחבה יותר, שבו ישראל אמורה לתחזק את גבולותיה בעתיד. לפחות בשלושה מהם - לבנון, סוריה וירדן - צפויה אי-יציבות במקרה הטוב, ואתגר משמעותי במקרה הרע.
אירועי השבוע שעבר בסוריה המחישו זאת היטב: החלומות על חומוס בדמשק התפוגגו מול מציאות רצחנית, כמיטב המסורת של דאעש.
