וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
"תושבי עזה גמרו עם חמאס": אבו שבאב בטור מיוחד לוול סטריט ג'ורנל
מנהיג מיליציית "הכוחות העממיים" ברצועת עזה, יאסר אבו שבאב, כתב מאמר דעה לעיתון האמריקני, "וול סטריט ג'ורנל". הוא הציג את הישגי המיליציה שלו בשכונות מזרח רפיח, שם שולטים אנשיו
יאסר אבו שבאב צילום: חשבון הפייסבוק Yasser Abu Shabab - Popular Forces
יאסר אבו שבאב ראש מליציית "הכוחות העממיים" ברצועת עזה פרסם טור ב"וול סטריט ג'ורנל" והסביר את עמדתו נגד ארגון הטרור.
"בעוד שרוב עזה ממשיכה לסבול תחת המלחמה המתמשכת בין חמאס לישראל, הדברים שונים מאוד עבור אלפים החיים במזרח רפיח - עבורנו, המלחמה כבר הסתיימה" כתב.
אבו שבאב המשיך: "הכוחות העממיים, קבוצה פלסטינית עצמאית תחת הנהגתי, נמצאת בכמה קילומטרים רבועים של אדמה שהיא בית לשבט הבדואי שלי, הטראבין, במשך דורות. אנחנו לא תנועה אידיאולוגית, אלא תנועה פרגמטית. המטרה העיקרית שלנו היא להפריד פלסטינים שאין להם שום קשר לחמאס מאש המלחמה".
"הבנתי ששתיקה אינה עוד אופציה. אם נמשיך לשתוק עכשיו, לעולם לא נהיה חופשיים, בין אם הפסקת אש ובין אם לאו", כתב אבו שבאב.
"במשך שבעת השבועות האחרונים, שכונתנו הפכה לאזור היחיד בעזה הנשלט על ידי ממשל פלסטיני שאינו מזוהה עם חמאס מאז 2007. הסיורים החמושים שלנו הצליחו למנוע מחמאס וקבוצות מיליטנטיות אחרות להיכנס. כתוצאה מכך, החיים כאן כבר לא מרגישים כמו החיים בעזה. במזרח רפיח לאנשים יש גישה למקלט, מזון, מים ואספקה רפואית בסיסית - והכל ללא חשש שחמאס יגנוב סיוע או ייקלע לאש צולבת עם הצבא הישראלי".
"ההשפעה הייתה אדירה: אין עוד נפגעים בתקיפות אוויריות, אין קווי סיוע כאוטיים, אין צווי פינוי, ואין חשש מבתים ממולכדים או מילדים שישמשו כמגנים אנושיים על ידי חמאס. אמנם עדיין יש הרבה מה לשפר, אך כיום אנשים ישנים בלילה ללא פחד ממוות".
לדבריו "זה לא צריך להיות היוצא מן הכלל בעזה - זה יכול להיות המודל, הנורמה החדשה. הרוב המכריע של תושבי עזה דוחים את חמאס. הם לא רוצים שהוא יישאר בשלטון לאחר סיום המלחמה. אבל למרות שהם שונאים את חמאס, הם עדיין חוששים ממנו. מאז שהחלו המחאות מוקדם יותר השנה שקראו להדחתו של הארגון, מפגינים נהרגו, עונו או נאלצו להסתתר".
"משפחתי לא השתתפה בהפגנות האלה, אבל כשחמאס הרג את אחי, פתחי אבו שבאב, ואת בן דודי, איברהים אבו שבאב, על ניסיון להבטיח סיוע למשפחתנו - וכאשר 52 אזרחים תחת חסותנו נרצחו בבתיהם - הבנתי ששתיקה אינה עוד אופציה. אם נשמור על שקט עכשיו, לעולם לא נהיה חופשיים, בין אם הפסקת אש ובין אם לאו.
ייתכן שזו ההזדמנות היחידה שלנו להבטיח עתיד שדוחה אלימות ומחבק את ההיגיון. מה שמנע מרוב תושבי עזה לבטא את כעסם האמיתי כלפי חמאס הוא היעדר אלטרנטיבה בת קיימא. חמאס עדיין שולט בגישה לסיוע ושולט במוסדות כמו סוכנות הסיוע והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, או אונר"א. חמאס עדיין הופך את מרכזי הסיוע למרכזים לפעילותו".
"אף אחד אחר לא מוכן להתייצב ולומר בפומבי שהוא מתנתק מחמאס. הפחדים האלה איבדו את משמעותם עבורי לאחר שאחי ובן דודי נרצחו. חמאס תייג אותי כפושע ומשתף פעולה, אבל הם לא מפחידים אותי. אני לא אכנע. באמצעות מאמצינו, הצלחנו לתת הצצה איך עזה חדשה יכולה להיראות. כבר קיבלנו בקשות ממשפחות רבות לעבור למזרח רפיח. עם תמיכה ראויה, אנו מוכנים לקחת אחריות על שאר רפיח. בתוך חודשים, יותר מ-600,000 איש - כמעט שליש מאוכלוסיית עזה - עלולים לחיות מחוץ למעגל המלחמה.
אנו זקוקים רק לשלושה דברים כדי להפוך את החזון הזה למציאות: תמיכה כספית למניעת שובו של חמאס, סיוע הומניטרי כדי לענות על הצרכים המיידיים של האוכלוסייה למזון ומחסה, ומסדרונות בטוחים כדי שאנשים יוכלו לנוע. תוך זמן קצר נוכל להפוך את רוב עזה מאזור מלחמה לקהילות מתפקדות. כאשר תתחיל הבנייה מחדש, חמאס יוכל לנהל משא ומתן עם ישראל על שחרור חטופים בתמורה למעבר של אנשיו מחוץ לעזה. שילכו לקטאר, טורקיה או לכל מקום שירצו, אנחנו לא רוצים אותם בינינו".
"בשם הרוב המכריע של הפלסטינים בעזה, הכוחות העממיים קוראים לארה"ב ולמדינות ערב להכיר ולתמוך רשמית בממשל פלסטיני עצמאי תחת הנהגתנו. ממזרח רפיח - שם משפחות ישנות כעת בבטחה תחת הגנה אזרחית - אני יכול לראות את עתידה של עזה. השאלה היא: האם העולם יעזור לבנות אותה יחד איתנו, חופשייה מאידיאולוגיות של אלימות וטרור".
