יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
הבינה המלאכותית החלה לקבוע את מחירי הטיסות
שיתוף פעולה עם סטארטאפ ישראלי להצעת מחירי טיסות דינמיים מציב את חברת התעופה האמריקאית בלב ביקורת פוליטית - בשל חשש לפגיעה בפרטיות ועליית מחירים
חברת התעופה האמריקאית דלתא נכנסה השבוע לעין הסערה הפוליטית בעקבות ניסוי חדשני בתחום תמחור הכרטיסים, הכולל שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית.
ע"פ הדיווח בוואלה, שלושה סנאטורים דמוקרטיים - מארק וורנר, רובן גאייגו וריצ'רד בלומנטל - שלחו מכתב נוקב למנכ"ל החברה, אד בסטיאן, בדרישה להבהיר את מאפייני המערכת החדשה והשלכותיה האפשריות על הצרכנים.
דלתא משתפת פעולה עם הסטארטאפ הישראלי Fetcherr, שפיתח מערכת מבוססת AI לתמחור טיסות. המערכת מנתחת בזמן אמת אינספור פרמטרים, בהם רמות ביקוש והיצע, התנהגות רכישה של לקוחות, מחירי מתחרים, זמינות כרטיסים ומגמות שוק, כדי לקבוע את המחיר האופטימלי עבור כל טיסה - מבלי לערב אדם בתהליך. המודל מזכיר את מנגנון התמחור הדינמי של Uber, שבו המחיר משתנה בהתאם לעומס.

נכון לעכשיו, השימוש בטכנולוגיה עדיין מוגבל - מדובר בפיילוט המשפיע על אחוז קטן מהטיסות. אך לפי הצהרת דלתא, הכוונה היא להרחיב את הטמעתה בהדרגה, כך שעד סוף 2025 תכסה עד חמישית מקווי הטיסה הפנימיים בארה"ב.
התגובות הפוליטיות לא איחרו לבוא. במכתב ששלחו הסנאטורים נטען כי קיים חשש שהמערכת תנצל את המידע שנאסף על כל לקוח - ותתמחר את הכרטיס לפי מה שהם מכנים "נקודת הכאב" של הצרכן, כלומר הסכום הגבוה ביותר שהוא מוכן לשלם. לדבריהם, מדובר במנגנון שיכול להוביל לעלייה חמקמקה במחירים, תוך פגיעה חמורה בפרטיות וביכולת של נוסעים להשוות מחירים בצורה שקופה.
בתגובה לפניית הסנאטורים, דלתא הדגישה כי המערכת אינה עושה שימוש במידע אישי של נוסעים, וכי כל המחירים גלויים ואחידים בכל ערוצי ההפצה. לדבריה, המטרה היא לשדרג תהליכים קיימים ולייעל את קבלת ההחלטות, לא ליצור תמחור פרסונלי לכל נוסע. עוד הוסיפה החברה כי תמחור דינמי הוא נוהג קיים בענף מזה עשרות שנים, וכי מדובר בהמשך ישיר של מגמה מוכרת, לא במהפכה בתמחור.
אלא שהמחוקקים לא התרשמו מההרגעה. הם הזכירו מקרים קודמים בענף, בהם נטען כי חברות תעופה אחרות השתמשו במידע על נוסעים כדי לגבות מהם תוספות שונות - גם כשהטיסה הייתה זהה. לטענתם, אם דלתא תמשיך בכיוון הזה, היא עלולה להפוך לתקדים שישפיע על כל התעשייה - ולבסס מודל שבו כל נוסע משלם את הסכום המקסימלי שהוא "מסוגל לספוג", מבלי לדעת אם שילם יותר מהנוסע שלצדו.
המאבק על המחיר, מסתמן, עולה שלב - והפעם, הוא מתנהל בין הבינה המלאכותית לבין הרגולציה הפוליטית.
