יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
הסערה סביב סגירת השטיבלא'ך בטבריה: הרב אויערבאך משיב לשאלות
בהמשך לפרסום על הסערה בטבריה וסגירת השטיבלא'ך, המרא דאתרא הגאון רבי אהרן יוסף אויערבאך מגולל את השתלשלות הסגירה: "המטרה הייתה פשוט לסלק מהמקום את כל מי שבאמת לא שייך לפה. אבל רק אחרי שסגרנו הבנתי את גודל המהלך שעשינו"
שטיבלא'ך אור תורה בטבריה צילום: באדיבות המצלם
אחרי הפרסומים כאן באתר על סגירת השטיבלא'ך המיתולוגיים "אור תורה" בטבריה, ועל המצוקה הגוברת במחסור בבתי כנסת באזור קרית שמואל ואזור העירייה – מגולל הגאון הרב אהרן יוסף אוירעבאך, רב הקהילה בטבריה, את המתרחש. הרב מסר את תגובתו בארוכה בשיחה בפני אברכים, ולהלן ציטוט מילה במילה מההקלטה שהגיעה לידי 'בחדרי חרדים'.
לפניכם התמלול המלא.
מה הסיבה לסגירת השטיבלאך?
תראו, זה לא הנושא כרגע, מה שעומד כרגע לפנינו זוהי המצוקה החמורה בבתי כנסיות בשכונתינו קרית שמואל אזור העירייה, ובזאת אני רוצה להיות לפה לכל תושבי האיזור אשר לצערי לא מאוגדים מספיק, וממילא זעקתם אינה נשמעת. באיזור יש מאות משפחות חדשות, והאיזור נמצא בתנופת בניה עצומה, אבל בנושא בתי כנסת המצב הוא כישלון טוטאלי.
בכל זאת כמה מילים על השטיבלא'ך
בית הכנסת שלנו "אור תורה" הוקם בשעתו עבור הקהילה המקומית שדרה סביב רב המקום, בתחילה הגר"מ קלירס זצ"ל, אח"כ זקני הגרא"ז ורנר זצ"ל, ואח"כ במשך למעלה משישים שנה כבוד אאמו"ר זצ"ל. במשך קרוב לשמונים שנה בית הכנסת הקטן סיפק את צרכי הקהילה המצומצמת. אכן לערך תחילת שנות התש"ס, הקהילה התרחבה, ונוצר צורך להרחיב במעט את המקום, כך עלה רעיון הרחבת בית הכנסת והקמת השטיבלא'ך שנועדו בעצם עבור אנשי קהילת אור תורה הקשורים עם אבא זצ"ל, גם אחרי ההרחבה והתוספות המקום הוא קטנטן ולא מכיל יותר מ-150 איש, ומתכונת חדרי השטיבלא'ך נועדה אך ורק בכדי לא להגביל את הציבור לשעות מסוימות, ואכן בדרך כלל רוב ככל באי המקום היו אנשים שהיו קשורים עם אבא זצ"ל, אנשים שבאו להתייעץ עם אבא בכל דבר וענין, ולעת שמחה באו להתברך, להזמין לסדר קידושין או לסנדקאות וכדומה. במעמד הקמת השטיבלא'ך נאם דודי הג"ר בונים ורנר זצ"ל והכריז בתוך קהל ועדה שזוהי המטרה, לתת מקום רחב יותר לציבור הקשור עם אבא זצ"ל.
ומה קרה עכשיו?
השטיבלא'ך הוקמו בשנת תשס"ה לפני כ-20 שנה, אולם מה שקרה מאז לא היה צפוי כלל בחלומות הכי רחוקים, ב-10-15 שנה האחרונות העיר עברה תנופת בניה עצומה, הן בשכונות בטבריה עילית, והן באיזור קרית שמואל, ומגדלי מגורים החלו לצוץ בכל פינה בשכונה, בכדי לסבר את אוזנך תדע כי רק ברדיוס של 100 מטר סביב לבית הכנסת הוקמו בשנים אלו למעלה מ-10 מגדלי מגורים, שדרים בהם כארבע מאות משפחות חדשות שבאו לאזור.
המגדלים הוקמו ע"י יזמים פרטיים בודדים בלא שמץ של מחויבות לתשתיות ציבוריות, כך שבעצם הגיעו לכאן מאות רבות של משפחות בלי מענה ציבורי לבית כנסת מינימלי. בלית ברירה כולם זרמו אלינו לשטיבלא'ך מתוך מין אשליה אופטית שבשטיבלאך יש מקום לכולם. גם לפני גל הטרור שעברנו לאחרונה המקום כבר הגיע לכדי פיצוץ אוכלוסין שבכל שבת מאות מתפללים מתגודדים בחוץ, וזה גם גרם להרבה מאוד תרעומות בפנים, בין בני מנין אחד למשנהו בנסיונות התפרצות והשתלטות.
אז איפה נקודת הבעיה?
תבינו הציבור הזה שמגיע לשטיבלא'ך אין לו קשר אמיתי עם קהילת אור תורה, רובו הגדול בכלל לא מכיר אותי, הם באים לכאן כי זה האיצקוביץ של טבריה. כך שזהו ציבור שרבים מתוכו לא רוצים ולא מסוגלים לקבל הנחיות, הם מסרבים לקבל את מנהגי המקום ואף מתרעמים על מי שמעיר להם על כך, לתפיסתם זה מקום הפקר, וכל איש הישר בעיניו יעשה. וזוהי בדיוק הבעיה, כי זה לא כך, ולא לזאת המקום נועד. לתשומת לב, המקום הזה היה בית מדרשו הפרטי של אבא זצ"ל ואנשי קהילתו, וכיום הוא בית מדרש שלי ושל אנשי קהילתי, אבל בפועל לצערי נוצר מצב שאנשים תוקפים אותי בתוך בית הכנסת על כל מה שלא מוצא חן בעיניהם.
אני רוצה לומר לך, אני נמצא במקום כבר כארבע שנים, וכמעט בכל שבת שאני מגיע אני נאלץ לטפל בבעיות סביב השטיבלא'ך, פעם על קיום מנהגים ופעם על חיכוכים פנימיים בין המתפללים, הענין הזה יצר אצלי מתח מתמיד ופשוט כילה את כוחותי ואת כוחות הגבאים היקרים. המון המון זמן אני חושב מה הפיתרון, בתחילה חשבתי על בנית חדרים נוספים, בשלב מסוים נדברתי עם הרב לובין זצ"ל לבנות קומות נוספות, אבל נמנעתי מחמת הידיעה וההבנה שהמצב הזה שיזרמו לפה עוד ועוד אנשים שלא שייכים למקום, רק יעצים את הקטסטרופה.
ומה הפתרון בסגירה?
אם אבא (ר' אברהם דב) זצ"ל היה בחיי חיותו הוא היה סוגר כבר לפני 10 שנים, אבל אבא זצ"ל נפטר לפני 4 שנים וכבר 7 שנים קודם הוא נחלה ולא היה זה בכוחותיו, וכך נוצרה הקטסטרופה הזו. וגם אני, כל עוד החיכוכים לא הגיעו לרמה הפיזית סבלתי זאת בשתיקה, אבל כשהענין חצה את רף האלימות כבר לא ניתן היה להחשות, גם כעת הסגירה הראשונית נגרמה רק מחמת גל הטרור הבלתי נסבל שהגיע לכדי פיקוח נפש של ממש, והמטרה הייתה פשוט לסלק מהמקום את כל מי שבאמת לא שייך לפה. אבל רק אחרי שסגרנו הבנתי את גודל המהלך שעשינו, השקט הן הפיזי והן הנפשי שנוצר אצלנו אחרי הסגירה, זה דבר שלא ניתן כלל להסברה, פתאום באה עלינו שלטוה, כל הגורמים הבעיתיים וכל הדמויות שהטרידו פשוט נעלמו מהנוף, הרוגע שב למקום, וגם אפשר פשוט לגשת ליטול ידים בלי לדחוף או להידחף ע"י עשרות אנשים, המקום נהפך לבית כנסת נורמלי, שכמובן גם עכשיו מלא עד אפס מקום, אבל הכל תחת שליטה וברוגע.
אין לכם מושג כמה אנשים באים לומר לי תודה, וכמה מתקשרים לחזק ולעודד ולתמוך, נפש הציבור האיכותי קצה כבר בכל ההתנהלות השערוריתית, ואני מקבל תמיכה וחיזוק מכל גווני הקשת בעיר, ואומר לך את האמת התמיכה מגיעה גם ממקומות שלא ציפיתי, גורמים שהתעמתו עימי זמן רב נפל אצלם האסימון והם קלטו היכן האמת והצדק והתקשרו לבקש סליחה ולחזק אותי.
ומה הלאה?
מאחורי כל הנושא עמדה לפני מטרה משנית שכרגע היא זו שעומדת על הפרק, והמטרה היא להציף את הנושא החוצה. להביא לידי הציבור ולידי הנציגים בעיריה את חומרת הענין. אומר לך בכנות, המצב הזה שמאות מתפללים מסתובבים בחוץ תחת השמש הקופחת, הוא כואב לי מאוד וגורם לי המון צער בלב, אבל מצד שני אני מבין שזה הכרחי, כי אצלנו כאן בטבריה זה הדבר היחיד שיכול לגרום לנציגי הציבור להזיז ולהניע גלגלים. מדובר כאן בפצצת זמן שלא מטופלת, יש כאן מאות תושבים שאין להם מקום תפילה, והפיתרון הוא לא השטיבלא'ך, חד משמעי, לא ולא. הגיעה השעה להפסיק את שיגעון ויצר ההסתה נגדי, הגיעה העת לגלגל את הבעיה למי שאחראי לה באמת, לפתחה של עירית טבריה. ההפקרות השוררת בתחום זה, של מתן אישורי בניה עם אפס תשתיות ציבוריות זה דבר שאפשר להגדירו כפשע ציבורי.
ולידיעתך, תנופת הבניה באיזור היא רק בשלבי התחלה, מול בית הכנסת שלנו במקום שדר בעבר מר דייסי ז"ל השטח נרכש ע"י יזם נדל"ן שעומד להקים במקום מגדל או שני מגדלי מגורים, מתחתינו בשטח מלון אשל ברח' טבור הארץ עומדים להקים עוד מגדל מגורים ענק. אבל הפשע הגדול ביותר, זה מה שלא ידוע כלל לציבור, שבנין העיריה השוכן מול בית הכנסת עומד להתפנות בקרוב, כשהשטח הובטח ליזמי נדל"ן ובתכנית עומדים לקום עליו כחמשה או ששה מגדלי מגורים, וכ"ז בלי שום הקצאה ציבורית לבית כנסת, ואני שואל לאיפה כל הציבור הזה ילך, עוד הפעם לשטיבלא'ך?
כבוד הרב זה פשוט הזוי, אולי אפילו מפחיד
אני רוצה שתבינו, בכל עיר מתוקנת יש אינספור הקצאות לבתי כנסת לקהילות שונות, למשל בבני ברק בכל כמה שנים ועדת הקצאות מאשרת עשרות שטחים לבתי כנסת לקהלות חדשות שצצות חדשים לבקרים, לעומת זאת בעירית טבריה אין ולו הקצאה אחת בודדת. כל בתי הכנסת בשכונתנו יושבים על קרקעות ובתים פרטיים (למעט בית הכנסת הגדול - אהל נחום - שהוקם בתקופת קום המדינה ע"י העיריה), מעולם לא נעשתה פה הקצאה עבור בית כנסת. יתירה מכך, שטח מלון אריסטון נבנו בו ארבעה מגדלי מגורים, ע"פ החוק היזם חייב להקצות חלק מהשטח לצרכים ציבוריים, אך בכדי להתחמק מחובה זו בעצת מישהו בעיריה השטח נמכר לשני יזמים.
בשנת תשע"ח הגאון הרב משה צבי בוחבוט זצ"ל הרב הספרדי של טבריה שהתקשה בהליכה, הוא רצה לקבל אישור להקמת בית כנסת בחניון התת קרקעי שם, וגורמים בעיריה שמו לו רגליים, בשעתו הוא פנה אלי שאעזור לו, אבל זה היה בלתי אפשרי. המצב הזה של מתן היתרי בניה בלי שום מחויבות זוהי הפקרות ממדרגה ראשונה, ולתשומת לבך, אנו נמצאים לעת הזאת בחלון הזדמנויות אחרון, ואם לא יקומו ויעשו מעשה כעת, תהא זאת בכיה לדורות, כרגע יש באיזור מבנה העיריה שטח ציבורי שאפשר להקים עליו כמה בתי כנסת, ואין שום סיבה בעולם שזה לא יוקצה לצורך כך.
אז איך מתקדמים?
כבוד ידידי הנמרץ ר' ישראל בן-הרוש עומד איתי בקשר הרבה זמן בענין זה, ובימים האחרונים הוא נטל יוזמה יחד עם איש המעש ר' דניאל דהאן חתנו של ידידי הבלתי נשכח ר' גבריאל אטיאס ז"ל, והם הצליחו לדחוק בכמה נציגים ולקבל אישור להקמת אהלים עראיים בשטח העיריה. ביום שישי האחרון ער"ח מנחם-אב, באתי לחזק אותם וגם הצעתי להביא להם תורם עבור קראוון נייד, אלא שהתברר שכרגע זה לא כ"כ מעשי. במקביל במוצאי שבת יזמתי אסיפת ראשי הקהילות באיזור, מתוך הבנה שהבעיה המרכזית היא שהציבור לא מאוגד, וע"כ הקמנו בעצה אחת את "ועד הקהילות" שיאגד את כל תושבי המקום בדרישה להקצאת שטח למבני בתי כנסת.
תבינו יש כאן הרבה קהילות גדולות, יש כאן את הרה"ג ר' יוסף ישראל כהן שהוא ת"ח גדול מאוד, ויש סביבו קהילה חשובה ואין שום סיבה בעולם שלא יוקצה לו שטח לבית כנסת. כמו"כ יש כאן את הרה"ג ר' עובדיה צדקה שיש לו קהילה מפוארת של כמאה איש והוא מינה את הרה"ג ר' זכיאל חורי לעמוד בועד הקהלות מטעמו בדרישת ההקצאה, יש כאן את ר' ישראל בן-הרוש שיש לו מנין קבוע המונה כמאה מתפללים ואין שום סיבה שלא יוקצה לו מקום, גם לידידי ר' דן עזרא יש מנין המונה קרוב למאה מתפללים, וכמו"כ ישנם עוד כמה נציגים בועד הקהלות מטעם קהלות נוספות, ויש במקום שטח מספיק להקמת כמה וכמה בתי כנסת ולספק את צרכי כל הקהילות, ועדיין ישאר מקום ליוזמות נדל"ן. אפשר להקים מבנה בן כמה קומות ולהקצות קומה לכל קהילה, וכמו שנהוג כן בב"ב ושאר מקומות.
איפה הרב בכל הסיפור הזה?
מיד בתחילת האסיפה של ראשי הקהילות, הודעתי להם שאני רואה את עצמי מחוץ לענין, אולם עכ"ז אשמח לתת להם כל גיבוי שיצטרכו או ירצו, תבין לי אמנם יש את בית הכנסת שלי, אבל זה גם אינטרס שלי שהציבור הגדול ימצא לו מקום ויפסיק לצור על דלתותי יום יום. ובכלל אני שמח מאוד על ההתאגדות הזו, כי בעוד בקהילות חסידיות הם מאורגנים ככח ציבורי, כאן הציבור הספרדי באיזור הוא אוסף של יחידים, וע"כ חשוב מאוד היה לאגד את כל הקהילות המקומיות תחת איגוד אחד בשם "ועד הקהילות" עם כל משמעות הכח הציבורי של זה.
יחד עם זאת לדעתי עליהם להחזיק במושכות המאבק בלא התערבותי או איזה שייכות אלי, זה מאבק שלהם מול העירייה. אבל מאחורי הקלעים אני רוצה לומר לך, כי הם יוצאים למאבק בלתי מתפשר, יש בעיריה שבעה נציגים חרדיים והם אמורים לשמוע את הזעקה, ולהבין את המצוקה הגוברת, בימים אלו כבר התחילו בהחתמת עצומה בדרישת הקצאה מהעיריה, במקביל הם יפעלו בכל הדרכים, ואם יהיה צורך אזי יתכן והם יבואו גם לעמוד מול בנין העיריה יום ויום בקיץ ובחורף, צריך להבין זה לא דורש מאיתם שום מאמץ, זה קל ופשוט מאוד, כל מניני השחרית יתנהלו בפתח בנין העיריה או בתוכו, עד שהבעיה תבוא על פתרונה.
לסיום, מה המסר שהרב רוצה להעביר
אני פונה בזה בקריאה לכל נציגי הציבור היקרים בעיריה, הנציגים שעסוקים באמת בפעולות למען הציבור וכבר התחילו לעשות משהו בענין, הגיע העת להתעשת להפסיק עם ההסתה ולהתחיל בעשייה, לעשות מה שבאמת צריך לעשות, עליהם לשמוע את זעקת הציבור ואת הקולות מהשטח, להרים את הכפפה המושלכת אליהם, ולדאוג אכן להקצאת שטח מרווח לכמה מבני בתי כנסת עבור הקהלות השונות. ואין ספק שזכות הציבור וברכתו תלוה אותם לאורך ימים טובים.
