יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
איראן חוששת מתקיפה נוספת ותומכת בחידוש השיחות
גורמים המקורבים למנהיג איראן חמינאי אמרו שהוא ובכירי ההנהגה סבורים שהמו״מ חיוני להמשך קיומה של הרפובליקה האסלאמית, אחרי המלחמה עם ישראל והתקיפות האמריקניות: ״הם ראו את המחיר של עימות צבאי"
חמינאי בפגישה עם ראשי מערכת המשפט בטהרן, 2025 צילום: תקשורת איראנית
גורמים המקורבים למנהיג העליון של איראן מסרו כי הוא ובכירי ההנהגה סבורים שהמשא ומתן הגרעיני חיוני להמשך קיומה של הרפובליקה האסלאמית, אחרי המלחמה עם ישראל והתקיפות האמריקניות. לדבריהם, ״הם ראו את המחיר של עימות צבאי”.
בהתחשב במצב המדיני והצבאי המורכב לאחר המלחמה, ההנהגה הדתית ניצבת על פרשת דרכים: להמשיך ולהתנגד ללחצים לעצירת פעילות הגרעין, עם סיכון להתקפות נוספות, או להיכנע ולסכן קרע פנימי בצמרת השלטונית. נכון לעכשיו, השלטונות מתמקדים בהישרדות מיידית יותר מאשר בתכנון אסטרטגי ארוך טווח, כחודשיים אחרי הפסקת אש שברירית שסיימה את מלחמת 12 הימים, שהחלה בתקיפות אוויריות ישראליות והמשיכה בהפצצות אמריקניות על אתרי גרעין תת קרקעיים.
המלחמה חשפה פגיעות צבאיות וניפצה את דימוי ההרתעה שטיפחה איראן לאורך השנים. שלושה גורמים איראנים המקורבים לצמרת סיפרו לרויטרס כי הממסד הפוליטי רואה כיום במשא ומתן עם ארצות הברית את הדרך היחידה למנוע הסלמה נוספת וסיכון קיומי לממשל.
התקיפות על יעדים גרעיניים וצבאיים, שכללו חיסול של מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין, הותירו את טהראן המומה, והן התרחשו יום אחד בלבד לפני סבב שיחות מתוכנן עם וושינגטון.
בעוד שטהראן האשימה את ארצות הברית בבגידה בדיפלומטיה”, מחוקקים וקצינים קיצוניים הטילו אשמה על גורמים שתמכו בדיאלוג עם וושינגטון, וטענו כי השיחות היו ״מלכודת אסטרטגית” שהסיחה את דעתם.
עם זאת, אחד הגורמים הפוליטיים, שביקש להישאר בעילום שם, אמר כי ההנהגה נוטה כעת לשיחות, ״מפני שהם ראו את המחיר של עימות צבאי”.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ציין ביום ראשון כי חידוש השיחות עם ארצות הברית ״אינו אומר שאנו מתכוונים להיכנע”, והתייחס למתנגדי הדיפלומטיה לאחר המלחמה: ״אתם לא רוצים לדבר? מה אתם רוצים לעשות? אתם רוצים לחזור למלחמה?”
דבריו ספגו ביקורת מצד מחנה הניצים, בהם מפקד משמרות המהפכה עזיז גזנפארי, שהזהיר כי מדיניות חוץ דורשת איפוק, ואמר שאמירות פזיזות עלולות לגרור השלכות חמורות.
בסופו של דבר, המילה האחרונה היא של המנהיג העליון עלי חמינאי. גורמים מקורבים מסרו כי הוא וההנהגה הדתית הגיעו לקונסנזוס על חידוש המשא ומתן הגרעיני ורואים בו חיוני להישרדות הרפובליקה האסלאמית. משרד החוץ האיראני לא הגיב.
נשיא ארצות הברית טראמפ וראש הממשלה נתניהו הזהירו כי לא יהססו לתקוף שוב אם איראן תחזור להעשיר אורניום. טהראן מצידה טוענת שהיא ערוכה להגיב למתקפות פוטנציאליות.
לפי הדיווח, טהראן חוששת שמתקפות עתידיות עלולות לשתק את התיאום בין הדרג הפוליטי והצבאי, ולכן היא הקימה מועצת הגנה שתבטיח רציפות פיקודית גם אם חמינאי בן ה-87 ייאלץ לעבור למקום מסתור, כפי שקרה במבצע ״עם כלביא” ביוני.
אלכס וטנקה, מנהל תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר כי אם איראן תנסה לשקם במהירות את יכולתה הגרעינית ללא ערבויות דיפלומטיות או ביטחוניות, ״תקיפה אמריקנית-ישראלית לא תהיה רק אפשרית היא תהיה כמעט בלתי נמנעת”.
לדבריו, ״חזרה לשיחות יכולה להקנות לטהראן מרווח נשימה יקר והקלה כלכלית, אך ללא הדדיות אמריקנית מהירה היא מסתכנת בתגובת־נגד של גורמים נוקשים, בהעמקת הקרעים בצמרת ובהאשמות חדשות על כניעה”.
טהראן עומדת על זכותה להעשיר אורניום במסגרת תוכנית לאנרגיה גרעינית אזרחית, בעוד ממשל טראמפ דורש הפסקה מוחלטת. איום נוסף הוא חידוש הסנקציות של האו”ם במנגנון ה״סנאפבק”, אליו דוחפות מדינות אירופה אם טהראן תסרב לשוב למשא ומתן.
טהראן מאיימת לפרוש מהאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, אך גורמים במשטר טוענים שמדובר בטקטיקת לחץ, לא בתוכנית מציאותית. פרישה מהאמנה תשדר ניסיון פיתוח פצצות גרעין ותגרור התערבות אמריקנית וישראלית.
