עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
מגעים חשאיים: ישראל וארה"ב מקדמות העברת מאות אלפי פלסטינים מעזה | סיקור מקיף
ישראל וארה"ב מקיימות שיחות עם לוב, סוריה ודרום סודן בנוגע לפינוי תושבים מעזה המופגזת וההרוסה | ה'וול סטריט ג'ורנל' בסקירה מקיפה על הפעולות האחרונות הנעשות הרחק מאור הזרקורים כמו גם על המורכבות מול החוק הבינ"ל האוסר על עקירה בכפייה ורואה בה פשע מלחמה
אלפי עזתים נודדים ומחפשים קורת גג צילום: צילום מסך
ישראל וארה"ב מקדמות מאמצים להעביר מאות אלפי פלסטינים מרצועת עזה, במסגרתם מתנהלים מגעים באופן חשאי, כאשר גורמים ישראלים רשמיים פנו לשש מדינות וטריטוריות, בהן לוב, דרום סודן, סומלילנד וסוריה, בנוגע לקליטת עזתים שיסכימו לעזוב את הרצועה, כך אמרו מקורות יודעי דבר ל'וול סטריט ג'ורנל'.
הרעיון, שהועלה בידי גורמים ישראלים מאז תחילת המלחמה, קיבל הד רחב יותר השנה כאשר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר שעל ארה"ב להשתלט על הרצועה ולפתח אותה כיעד תיירותי בינלאומי, תוך העברת רבים משני מיליון תושביה. למרות שהמהלך מוצג באור הומניטרי, באירופה ובעולם הערבי מותחים עליו ביקורת חריפה, ומציינים שהוא לא מציאותי ומהווה הפרה של החוק הבינ"ל.
לפי ה'וול סטריט ג'ורנל', ישראל וארה"ב לחצו גם על מצרים ליישב מחדש אנשים מהרצועה בחצי האי סיני, כך כפי שמסרו חלק מהמקורות. מצרים, ששלטה בעבר ברצועת עזה, התנגדה בתוקף לרעיון. גבולה עם עזה הופך אותה ליעד אטרקטיבי מבחינה לוגיסטית, בעיני תומכי הרעיון. הלחץ הוביל למספר פגישות סוערות, כולל צעקות בין גורמים ישראלים ומצרים, מסרו המקורות.
"הנשיא טראמפ תומך זה מכבר בפתרונות יצירתיים לשיפור חייהם של הפלסטינים, כולל מתן אפשרות להתיישב במקום חדש ויפהפה בזמן שעזה נבנית מחדש", צוטטה בדיווח דוברת הבית הלבן, קרולין ליוויט. "עם זאת, חמאס חייב תחילה לפרק את הנשק ולסיים את המלחמה הזו, ואין לנו פרטים נוספים לספק כרגע".
לדברי חלק מהמקורות, השיחות של ישראל ליישוב תושבי עזה בדרום סודן או בלוב נמשכות. לדברי אחד מהם, שיחות קודמות ליישוב פלסטינים בסוריה או בסומלילנד – אזור נפרד מסומליה – לא הניבו התקדמות רבה. רוב היעדים הנשקלים סובלים מבעיות פנימיות של סכסוכים אזרחיים וקושי כלכלי, וסביר להניח שיתקשו לקלוט מאות אלפי מהגרים. עם זאת, תנאיהם הקשים פתחו אפשרות לעסקאות שעשויות להעניק תמיכה כלכלית או הטבות אחרות בתמורה לקליטת אנשים שהועברו מעזה או ממקומות אחרים.
העיתון מזכיר כי ממשל טראמפ גירש קומץ מהגרים מארה"ב לדרום סודן בחודש שעבר ולחץ על מספר מדינות אפריקאיות לקלוט גם מגורשים אמריקאים. גורמים רשמיים בדרום סודן אמרו כי המדינה להוטה לחדש את הקשרים עם וושינגטון, והדבר הותיר אותה פתוחה לקליטת מגורשים אמריקאים נוספים ולקיים דיונים עם ישראל על קבלת פלסטינים.
סוגיית ההגירה רגישה ביותר. ארגונים משפטיים, קבוצות הומניטריות וכמה ממשלות הטילו ספק האם העזיבה תהיה מרצון. חלקם, כולל מלזיה, האו"ם וארגון 'משמר זכויות האדם', הזהירו כי הרעיון עלול להוות טיהור אתני.
משרד החוץ של דרום סודן אמר כי הטענות לפיהן הוא נמצא בשיחות כאלה עם ישראל חסרות בסיס. גם נציג ממשלת סומלילנד אמר כי לא מתקיימות שיחות. גורמים בלוב ובסוריה לא הגיבו לבקשות לתגובה. גורמים אמריקאים נוכחיים ובעבר אמרו כי ארה"ב לא הייתה מעורבת בדיונים בין ישראל למדינות אפריקאיות על יישוב מחדש של פלסטינים.
בביקורו האחרון בבית הלבן אמר רה"מ נתניהו כי ישראל וארה"ב מנסות למצוא בתים לפלסטינים שרוצים לעזוב את עזה. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב כדי למצוא מדינות שיבקשו להגשים את מה שתמיד אמרו – שהן רוצות לתת לפלסטינים עתיד טוב יותר", אמר נתניהו, בעוד טראמפ יושב מולו.
גורמים ישראלים רשמיים דגלו בהעברת פלסטינים מעזה עוד לפני שטראמפ העלה את רעיונו ל"ריביירה של המזרח התיכון". ימים ספורים לאחר הטבח של חמאס בשמחת תורה 2023, שרת המודיעין דאז, גילה גמליאל, הציגה לקבינט תוכנית לקידום הגירה מעזה במטרה לגרום ל-1.7 מיליון פלסטינים לעזוב. באופן דומה הביעו תמיכה שרים נוספים מהימין.
כאשר טראמפ הכריז על הרעיון של יציאת פלסטינים מעזה, נתניהו וממשלתו מיהרו לאמץ ולשבח אותו. בפברואר הקים שר החוץ דאז, ישראל כץ, אגף חדש במשרד כדי לפקח על עזיבתם מרצון של תושבי עזה. עקירה בכפייה היא פשע מלחמה על פי אמנת ז'נבה, שישראל שותפה לה, והיא מותרת רק בנסיבות מצומצמות כמו פינוי זמני לבטיחות אזרחית או צורך צבאי. הרף לעמידה בקריטריונים אלה גבוה, וסביבתה מוכת המלחמה של עזה מסבכת את הטיעונים לפיה העברות יהיו מרצון, אמרו מומחים משפטיים ישראלים ובינלאומיים.
המאמץ לעודד עזיבה יוצר דילמה עבור פלסטינים רבים התקועים ברצועה, שבה יש מחסור במזון. רבים נעקרו מבתיהם, רוב המבנים ניזוקו, ויותר מ-61 אלף בני אדם נהרגו, על פי הרשויות ברצועה, שלא חושפות כמה מהן היו מחבלים. עזתים רבים, במיוחד צעירים או משפחות עם ילדים או קרובי משפחה הסובלים ממחלות, היו רוצים לעזוב. אך להחלטה יש כעת גוונים פוליטיים, כמו גם הסיכון שלא יוכלו לחזור.
ארגונים הומניטריים וממשלות אזוריות שעשויים לרצות לסייע לעזתים לעזוב, מתמודדים עם דילמה דומה. "הבעיה היא שישראל צריכה להבטיח שאנשים יוכלו לחזור אם ומתי ירצו בכך", אמרה תניה הרי, מנכ"לית 'גישה', ארגון ישראלי לזכויות אדם ומשפט. "תוכניות הגירה מרצון אלה או תוכניות אחרות לגירוש אנשים אינן קשורות כלל לבטיחותם או לצרכים ההומניטריים של הפלסטינים".
בסקר שנערך במאי על ידי 'המרכז הפלסטיני למדיניות וסקרים', 43 אחוז מהעזתים אמרו כי יהיו מוכנים להגר לאחר המלחמה. חליל שיקאקי, מנהל המרכז, אמר כי הקבוצה הדמוגרפית הסבירה ביותר לעזוב היא גברים צעירים ומשכילים, דבר שעלול לתרום לבריחת מוחות בעזה.
"בקרב קבוצה זו, בהתבסס על סקרים מלפני המלחמה, שני שלישים עד שלושה רבעים הביעו נכונות לעזוב את עזה ולעבור למקום אחר מסיבות כלכליות וביטחוניות", אמר. רבים גילו עניין במעבר לאירופה, ארה"ב, קנדה, מדינות המפרץ הערביות או טורקיה, הוסיף.
לרוב העזתים לא הייתה היכולת לעזוב את השטח גם אם רצו בכך במהלך המלחמה, כאשר המעברים למצרים ולישראל נסגרו במידה רבה. אלה שיכלו לעזוב היו לעתים קרובות בעלי דרכון נוסף או קרוב משפחה שעזב, או שהיו בין אלפי הפלסטינים שנבחרו לקבלת טיפול רפואי מחוץ לעזה, במדינות כמו מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות.
