אסף רוזנצוייג: ממשל טראמפ פרסם את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי השנתי שלו. בין השאר קובע המסמך כי המזרח התיכון כבר אינו מהווה את ליבת אסטרטגיית הביטחון של ארה"ב, בין השאר בשל הדומיננטיות האנרגטית של ארה"ב והתקדמות תהליך השלום באזור
בסימן מצוקת מקום: עוד שנת לימודים נפתחת בירושלים
עוד שנת לימודים נפתחת בירושלים עם מחסור משמעותי בכתות ובמבני חינוך. במשרד החינוך ובעירייה מתאמצים לגשר על הפערים אך אלו עדיין קיימים. סגן ראש העיר ישראל קלרמן סבור כי המפתח לפתרון נעוץ בבניה רוויה: "כמות ההקצאות למוסדות חינוך שאנחנו דורשים מהיזמים - חסרת תקדים"
ילדים חרדים בכיתות לימוד צילום: אילוסטרציה - פלאש 90
נראה שזה הפך לריטואל קבוע. בכל תחילת שנה שוטף את כלי התקשורת גל של אייטמים ודיווחים על "מצוקת מקום" במוסדות החינוך בירושלים. מאחורי הכותרות והמספרים מסתתרת מצוקה של ממש: בכל שנה חסרות, עשרות עד מאות כתות חדשות לציבור החרדי בירושלים.
זה לא אומר שהתלמידים נשארים בבית, אבל זה כן אומר, בהכרח, שחלק גדול מהתלמידים בבירה לומדים בתת תנאים, בכתות צפופות ובמתחמים לא ראויים.
העירייה ומשרד החינוך מנסים ביחד להדביק את הקצב אך הנתונים הטכנים לא מאפשרים להעניק מענה סביר.
מעבר למספרים (עשרות עד מאות כתות בכל שנה) ולתיאורים המדכדכים, נראה שהגיע הזמן לדבר על פתרונות. להבין האם מדובר בגזירת גורל ולבדוק אולי בכל זאת יש דרך לפתרון בעתיד הנראה לעין.
לשם כך בחרנו לדבר ב'בחדרי חרדים' עם ישראל קלרמן, סגן ראש העיר ירושלים ומחזיק תיק משאבי חינוך ותמיכות.
"כשמדברים על מצוקת המקום במוסדות החינוך בירושלים צריך לדעת שהעירייה על אגפיה השונים לא חוסכת משאבים ומאמצים כדי להקל על המצוקה ככל הניתן. הנושא הזה מעסיק אותנו לא רק בשבועות שלפני פתיחת שנת הלימודים אלא בכל השנה
הסכומים והמשאבים שמשקיעה העירייה בהובלת ראש העיר משה ליאון. המאמצים הכבירים שאנחנו בסיעת דגל התורה בהובלת מ"מ ראש העיר ויו"ר ועדת תכנון ובניה הרב אליעזר ראוכברגר הם אדירים. למעשה זה המוקד המרכזי של הפעילות והשליחות שלנו כסיעה. אנחנו עסוקים בזה מסביב לשעון בכל תקופות השנה, ולא רק בעונת הרישום".
ועדיין, המצוקה היא קשה, והצפיפות במקומות רבים - קיצונית.
אמת. אני לא בורח מהבעיה, רק רוצה לשקף איך זה נראה מהצד שלנו. בעיריית ירושלים יש עשרות נציגים ופקידים שעובדים סביב השעון כדי להקל על המצוקה הזו. הציבור צריך לדעת שללא הפעולות והיוזמות שלנו בנושא המצוקה היתה חריפה שבעתיים. אני יכול לתת הרבה דוגמאות לענין, אבל בסופו של דבר המשוואה היא פשוטה. בכל שנה אנחנו פותחים מאות כיתות חדשות בכל האזורים בירושלים. מי שיודע מה המשמעות הבירוקרטית של לפתוח כתה אחת או גן אחד, יכול לתאר לעצמו איזה מאמצים כבירים זה דורש מאיתנו, כמה חשיבה יצירתית והתמודדויות עם כל מיני מכשולים. כסיעה וכעירייה אנחנו לא עושים לעצמנו חיים קלים בנושא, אלא הופכים כל אבן ומקדמים כל פתרון, מורכב ויקר ככל שיהיה, על מנת להקל ככל הניתן את המצוקה הקשה. רק בשביל ההמחשה: לקראת שנה"ל הושקעו מיליונים רבים בשיפוץ ובניית עשרות כיתות חדשות בנוה יעקב, רמות, גבעת שאול וגילה".
אני אשאל שאלה קצת נאיבית: לפי מה שאתה מתאר, למה שלא תצליחו פעם אחת לא רק "לדאוג למאות כתות חדשות" אלא לעקור את הבעיה מהשורש, קרי לספק מספיק מוסדות ומבנים באופן שהמצוקה לא תורגש?
קודם כל השאיפה היא באמת לפתור כל בעיה עד השורש, אבל יש רצוי ויש מצוי. כדי לקבל פרספקטיבה לענין כדאי לחלק את המצוקה הזו ל-2 קטגוריות: מצוקת המקום בשכונות המתחרדות ומצוקת המקום בשכונות החרדיות הוותיקות.
בשכונות המתחרדות אין מצוקת מקום אובייקטיבית - אלא בעיות אחרות שקשורות לרגישות בין אוכלוסיות וכיו"ב. אנחנו מטפלים גם בנושא הזה בעדינות ובתבונה כפי שכולם יודעים, ואני מעדיף לטובת הענין לא להרחיב את הדיבור בנושא.
בשכונות הותיקות לעומת זאת מדובר במצוקה אובייקטיבית. השכונות הללו נבנו לפני הרבה מאוד שנים, האוכלוסיה הולכת וצומחת כל העת כ"י, ואין בהן אף פיסת קרקע פנויה. בתוך המשוואה הזו אנחנו נדרשים לתמרן ולפעול.
אז בוא נתמקד באמת בשכונות הוותיקות בהן מתגוררת רוב האוכלוסיה החרדית בירושלים. האם המחסור והצפיפות זו גזירת גורל? האם לא שייכת מציאות שבה כלל התלמידים לומדים בכתות ראויות ובתנאים ראויים?
זו כמובן השאיפה שלנו, אבל הדרך לשם עוד ארוכה, ובינתיים נמשיך לעשות ולפעול ככל הניתן על מנת שכמה שיותר תלמידים ילמדו בתנאים הראויים ביותר.
יש תושבים שמתרעמים על כך שהעירייה מאשרת לפי פרסומים שכונות חדשות ופרוייקטים של מאות ואלפי דירות, למה שלא יאשרו באותו אופן בניית מוסדות חינוך חדשים?
בניגוד למה שמקובל לחשוב, בניה חדשה היא חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה. ואני אסביר: בכל פרוייקט משמעותי שנבנה בירושלים ההקצאה שאנחנו דורשים למוסדות חינוך ולשימוש ציבורי היא חסרת תקדים ביחס למקובל. למעשה העירייה משתמשת בבניה חדשה ככלי לפתרון המחסור החמור במוסדות חינוך ובשטחים ציבוריים. זו המדיניות של ראש העיר, ואני יכול להגיד לך שגם ראשי עיר אחרים שסובלים מאתגר דומה שוקלים לאמץ אותו.
אז למה לבנות עוד דירות? שיבנו רק מוסדות חינוך…
בוא נעשה סדר. העירייה רואה שליחות עליונה לאפשר לאנשים לשפר דיור ולזוגות צעירים חרדים להישאר בעיר. אבל עושים את זה בציות להוראות גדולי ישראל ותוך התחשבות באתגרים השונים ובראשם המחסור במוסדות חינוך ושטחי ציבור. אין לנו יכולת להגדיל את השכונות הקיימות, אבל יש לנו יכולת - ואת זה בס"ד אנו עושים - לשלב בין האינטרסים של היזמים והקבלנים לצרכי הציבור בשכונות. אתם יכולים לבדוק, בשכונות החדשות ובפרוייקטים הגדולים שנבנו וייבנו, כמות "השטחים החומים" שמיועדים למוסדות ציבור ביחס לשטחים שמיועדים למגורים - היא הגבוהה ביותר בארץ. זה נועד לשרת גם את תושבי השכונות והמתחמים החדשים - וגם את התושבים שמתגוררים לידם, שימצאו מענה במוסדות הללו.
ועדיין יש פה ושם התנגדות לבניית שכונות חדשות
לכל אחד יש את השיקולים שלו. אני רק אומר שצריך לקחת בחשבון שהעירייה רואה בפרוייקטים הללו כלי חשוב והכרחי להקלה ולפתרון של מחסור במוסדות ובמבני ציבור. בסופו של דבר, בטווח הארוך, אני משוכנע שבניה חדשה בשכונות הוותיקות ובסביבתן תסייע מאוד בהפחתה ובצמצום של המחסור הגדול בכתות חדשות בפרט ובמבני ציבור בכלל.
מסר לסיום לציבור שעדיין מתמודד עם המצוקה המתוארת
אנחנו, כל הגורמים הרלוונטים בעירייה ובסיעת דגל התורה, מודעים למצוקה ופועלים מסביב לשעון על מנת לצמצם אותה ככל הניתן. בעזרת השם, באמצעות פעולות וחשיבה בכל המישורים, יחד עם גל בניה ופיתוח גדול בכל שכונות העיר, אני משוכנע שבע"ה בתוך כמה שנים נהיה במקום הרבה הרבה יותר בענין הזה.
