עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
מהפכה במנעול: איך צעיר מצרי אחד הצית מאבק עולמי והפך לסיוט של משטר א-סיסי
הרחוב הערבי בעולם קרוע, הכל התחיל מצעיר ממוצע מצרי שנעל את שערי השגרירות של קהיר בהולנד במחאה על סגירת מעבר רפיח תוך האשמת ממשלת א-סיסי בבגידה בערכי העולם הערבי
צילום: ויקיפדיה צילום: פלאש 90
במהלך חודש וחצי האחרונים מתפשטת ברחוב הערבי והבין־לאומי תופעת מחאה יוצאת דופן. צעיר מצרי מהולנד, אנס חביב, הפך לסמל לאחר שנעל את שערי שגרירות מצרים באמסטרדם במחאה על סגירת מעבר רפיח, כשהוא מאשים את ממשלת א־סיסי בבגידה בערכים הערביים והאסלאמיים.
המחאה הסמלית, שהתבטאה בנעילת שערי השגרירות במנעול, עוררה הדים רחבים. חביב לא עצר שם, ובמהרה ביצע פעולה דומה מול שגרירות ירדן. בעקבותיו, צעירים רבים באירופה ובמדינות נוספות החלו לחקות אותו מטורקיה ועד ברלין ולונדון, ואף מעבר ליבשת. ההפגנות התקיימו תחת סיסמאות כמו ״המהפכה ממשיכה״ ו־״מעבר רפיח סגור מבחינתם, לא מבחינתנו״, על רקע הלחימה בעזה והטענות כלפי המצור המצרי.
היוזמה עוררה זעם בממשלת מצרים ובקהילות מצריות בחו״ל. מנגד למפגינים התייצבו צעירים המזוהים עם ״איגוד הנוער המצרי בחו”ל״, בהם אחמד קאדר מידו ואחמד נאצר דבאבה, שהכריזו כי יגנו על השגרירויות ״בכל מחיר״ וכינו את המוחים בוגדים ותומכי האחים המוסלמים. חבר הפרלמנט סולימאן ווהדאן אף הגדיר את הפעולות ״פשעי טרור״, כשהוא מזכיר כי אמנת וינה מ־1961 קובעת שהשגרירויות נחשבות שטח ריבוני עם חסינות מוחלטת.
העימותים מחוץ לנציגויות הלכו והחריפו. במדינות שונות באירופה התייצבו צעירים משני המחנות זה מול זה, ובמקביל הופצו סרטונים שבהם מידו ודבאבה נראו מאיימים על מתנגדי המשטר. הדלפת הקלטות שיוחסו לשר החוץ המצרי לשעבר, בוטרוס בוטרוס־ראלי, ובהן נשמע לכאורה קורא לנציגויות ״להשתמש באלימות נגד מפגינים״, הוסיפה דלק למדורה. סערה תקשורתית נוספת נרשמה לאחר שצולם בניו יורק סרטון ובו אנשי משלחת מצריים גוררים קטין בכוח לתוך נציגות האו״ם.
נקודת שיא נרשמה כשמשטרת בריטניה עצרה את מידו בחשד לאיומים והחזקת סכין, בעוד דבאבה שוחרר אחרי עיכוב קצר. המעצר גרר פנייה רשמית של שר החוץ המצרי ליועץ הביטחון הלאומי הבריטי, לצד מתקפה תקשורתית במצרים שהציגה את מידו כ״גיבור לאומי” והאשימה את בריטניה בצביעות ובקשרים עם האחים המוסלמים.
מהלך המחאה שהחל בצעיר הולנדי ממוצא מצרי הפך עד מהרה למאבק עולמי על זהות, נאמנות ושלטון. מצד אחד ניצבים מוחים הרואים בסגירת רפיח בגידה בעזה, ומנגד תומכי המשטר המגייסים עצמם להגנת השגרירויות.
כך הפך ״נעילת השגרירויות״ לסמל לשבר הפנימי בחברה המצרית: צעירים ופעילים המעמידים את הסוגיה הפלסטינית בראש סדר היום, גם במחיר עימות ישיר עם משטר א־סיסי מול מחנה רחב המעדיף נאמנות לשלטון ויציבות מדינית. המאבק הזה כבר מזמן אינו רק עניין פנימי במצרים; הוא גלש לשגרירויות, לזירות דיפלומטיות ולבמות תקשורתיות ברחבי העולם והמחיש עד כמה הקרע המצרי הפך לגלובלי.
