וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
חרדה בטהרן: חלונות מסומנים, תרמילי חירום ומנוסה מהבירה
בעקבות מלחמת 12 הימים, תושבי טהרן חיים בתחושת השעיה מתמדת. חלקם מסמנים חלונות נגד הדף, אחרים אורזים תרמילי חירום, מתדלקים רכבים עד הסוף או נוטשים את הבירה לצפון – מחשש לסבב נוסף מול ישראל
תיעוד מההרס באיראן צילום: כלי תקשורת ערביים
בעוד שבישראל החיים שבו כמעט לשגרה מלאה לאחר מלחמת 12 הימים, באיראן שוררת תחושת השעיה מתמשכת. כך עולה מכתבה שפורסמה באתר איראן אינטרנשיונל, שם דווח כי תושבים רבים בטהרן ובערים נוספות משוכנעים שהעימות יתחדש בכל רגע, מתקשים לתכנן את עתידם וחיים בצל חרדה מתמדת.
ביום הראשון, כשמפקדי משמרות המהפכה ומדעני גרעין נהרגו והבניינים קרסו, האזרחים סברו שישראל תקפה ועזבה. רק ביום השני התברר שזהו קרב של ממש. מאז, הפסקת האש לא נתפסת כהקלה אמיתית. לפי סקר של המכון הממשלתי ISPA, יותר ממחצית מתושבי טהרן חוששים מסבב נוסף, וכ-15 אחוז שוקלים לעזוב את הבירה לצמיתות.
החשש מהתלקחות נוספת העמיק את חוסר היציבות במדינה שכבר מתמודדת עם קשיים כלכליים, לחץ חברתי ואי ודאות משפטית. רבים מחפשים דרכים להגן על עצמם: מי שיכול להרשות לעצמו שוכר דירה או קונה קרקע בצפון איראן, באזורים שנתפסים כבטוחים יותר. אחרים מסתפקים באגירת מזון בסיסי ובהכנות מינימליות.
כך למשל, אמו של אחד המרואיינים, בת 69, שכרה דירה לשנה במחוז גילאן לאחר שנשבעה שלא תישאר שוב ליד בסיסים צבאיים בטהרן. מנגד, פרידה, אם לשניים, השאירה על חלונות דירתה את סימני ה־X שהודבקו במלחמה, אמצעי שמפחית את סכנת התפזרות רסיסי הזכוכית במקרה של הדף, בידיעה שיהיה בהם שימוש נוסף.
סייבר, עובד תמיכה טכנית בן 42, סיפר שארז תרמיל חירום עם אוהל, שקי שינה ומצרכים בסיסיים כדי לברוח מיד עם הישמע האזעקות. אחרים מוודאים שמיכל הדלק ברכבם מלא בכל רגע. "במהלך המלחמה חיכיתי שלושה ימים לדלק ולא יכולתי לעזוב את טהרן," סיפר סינא, מאמן כושר. "מאז אני מתמלא חרדה כשהמדד יורד מתחת לחצי".
לצד המתכוננים, יש גם מי שבחרו להתעלם. יש שאינם מסוגלים לשאת את המחשבה על מלחמה נוספת ומעדיפים לא להיערך כלל. אחרים רואים בעימות כזה אירוע כה הרסני, עד שכל אמצעי זהירות נדמה להם חסר טעם.
במשך שנים חזר הביטוי "לפחות יש לנו ביטחון" כתגובה לכל מצוקה. היום, באיראן של אחרי מלחמת 12 הימים, המשפט הזה הפך לבדיחה מרה.
