מצ"ח: לא תיפתח חקירה פלילית נגד עומר מיארה בנה של היועמ"שית בהרב-מיארה. מיארה נחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים ב-2023. המכתב שוגר אמש בתשובה לפניית עו"ד זהבה גור מלפני חצי שנה. "האירוע טופל בתוך היחידה באמצעות הליך משמעתי, כולל הדחת הקצין מהמילואים, ובהיעדר תלונה מהנפגע - לא נמצא צורך בחקירה פלילית". (עידן יוסף)
מיארה לבג"ץ: ההחלטה אם לגייס ערבים - בסמכות הממשלה
היועמ"שית גלי בהרב מיארה טוענת כי הממשלה היא זו שצריכה לקבל החלטה האם לגייס את האזרחים הערבים לצבא, בניגוד לעמדתו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס שמגלגל את האחריות לצה"ל | ואיך כל זה קשור לגיוס צעירים חרדים?
לשכת גיוס תל השומר צילום: טל גל, פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה הגישה הבוקר (ראשון) לבג"ץ את עמדתה בנושא גיוס ערבים לצבא או לשירות לאומי אזרחי - וטוענת כי הסמכות להחליט על גיוס ערבים נתונה בידי הממשלה. כך פורסם בוואלה.
את העתירה לגיוס הערבים הגיש לבג"ץ עורך דינו של השר דודי אמסלם, לאחר שעתירותיו של אמסלם עצמו בעניין נדחו על ידי בית המשפט.
ברקע העמדה שהגישה מיארה לבג"ץ עומדת מחלוקת בינה לבין מזכיר הממשלה יוסי פוקס שטוען כי מדובר בהחלטה שנתונה לפתחו של הצבא.
יש לציין כי הממשלה מעולם לא קיבלה החלטה בנושא גיוס האזרחים הערבים והמדיניות שלא לגייס את הערבים התקבלה על ידי הצבא עצמו, במעין הסכמה שבשתיקה של הממשלות לדורותיהן.
למחלוקת הזו בין השניים יש השלכות גם על גיוס צעירים חרדים. המשמעות היא שלפי עמדתה של היועמ"שית, גם בעניין החרדים - הממשלה היא זו שצריכה לקבל החלטה לגייס את הצעירים החרדים, בהיעדר חוק שפוטר את תלמידי הישיבות. בעוד שהאינטרס של הממשלה הוא 'לגלגל' את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של צה"ל.
בעמדת היועמ"שית לבג"ץ נכתב בין היתר: "המדיניות הנתקפת בעתירה זו, נוהגת מאז קום המדינה. על בסיס הבנה זו, עמדת המשיבים היא כי אין מקום להתערבות שיפוטית בעת הזו במדיניות שנקבעה. בידי הממשלה לשנות מכך ולקבוע מדיניות חדשה. אין להעלות על הדעת שהפוקד – קצין צבא בדרגת אלוף משנה, הוא הגורם שיקבל החלטה מסוג זה לבדו, בלי דירקטיבה מדינית ובלי קיומו של תהליך ממשלתי סדור בשילוב גורמי המקצוע הרלוונטיים. אשר לסעד שעניינו בגיוס ערביי ישראל לשירות לאומי - הרי שכאמור לעיל, דינו להידחות על-הסף".
מנגד, בעמדת הממשלה נכתב: "ממשלת ישראל עומדת על צמצום אי השוויון ויישומו בסוגיה רגישה זו. הממשלה אינה מעוניינת להתערב במדיניות המונהגת בפועל על ידי צה"ל מאז קום המדינה לעניין אי גיוס האוכלוסייה הערבית, ובה בעת היא סבורה, בפרט נוכח הצורך בצמצום אי השוויון, כי יש לאפשר לממשלה להמשיך בקידום החקיקה שנועדה להעלות משמעותית את שיעור המתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית מבלי שהייעוץ המשפטי לממשלה יכפה פעולות שאינן שוויוניות הפוגעות בתהליך ומשיגות תוצאה הפוכה".
